פתיחת התפריט הראשי

הרב צבי כץ (זסלב, ווהלין; אחרי ה'ש"נ, 1590 - ?), רב באירופה במאה ה-17, מחבר פירושים על השולחן ערוך.

ביוגרפיהעריכה

נולד במחצית השנייה של המאה הרביעית לאלף השישי לפי מניין השנים בלוח העברי, אחרי שנת ש"נ 1590,[1] לרב יוסף בן אליהו כץ רבה של זסלב וראש הישיבה בה, מחבר הספרים "רכב אליהו" ו"יסוד יוסף".

בשנותיו הראשונות למד, כנראה, בישיבתו של אביו. בהמשך היה תלמידו של רבי יואל סירקיש, מחבר "בית חדש" על הטור, בישיבתו בקראקא. קיבל תורה גם מפי רבי יחיאל מיכל מנמירוב, והיה ידידו של הרב יום-טוב ליפמן הלר ששימש באותה עת כראש ישיבה בלודמיר.

נישא לבתו של הרב מרדכי יוסף לויש מאוסטרוה.

עם פרוץ מרד חמלניצקי בשנת 1648, ופלישת בעלי בריתו הטטרים מח'אנות קרים,[2] ובעקבותיהם סדרת האירועים שהתקבעה בזיכרון היהודי הקולקטיבי כגזירות ת"ח ות"ט, נמלט הרב צבי כץ לאיטליה, והשתקע בוונציה.[3]

בסוף הספר אור הגנוז, מופיע הספד עליו מרבי יהודה לייב הכהן.

ספריועריכה

בשנת ת"ו (1646) הדפיס את פירושו על שולחן ערוך אורח חיים, המחולק לשני חלקים: "עטרת צבי" ו"נחלת צבי". הספר מצוטט בפי מחברים מאוחרים יותר, כגון החיד"א בברכי יוסף וה"פרי מגדים", אך לא זכה לפרסום רב כמו פירושים אחרים בני זמנו, המגן אברהם והטורי זהב.

על הספר יצאו עוררין, בעיקר בטענה שהחידושים שבו אינם פרי רוחו של המחבר אלא לקוחים מאביו. כעבור חמש עשרה שנה (תכ"א, 1661) הדפיס המחבר חיבור נוסף בשם "נחלת צבי" על שולחן ערוך אבן העזר, ובו טרח המחבר לְהָזֵם את השמועות. הוא צירף לספר הסכמות רבות שמאשרות את בעלותו על ספרו הקודם, ביניהן הסכמת רבי שעפטיל בן השל"ה, הכותב: "שאני יודע בבירור גמור שהוא בעצמו חיבר את החיבור הזה". בסוף ספרו על אבן העזר מצורפת עדותו של בעל ה"תוספות יום טוב": "שאני יודע בבירור שמפעלו הוא והוא המחבר עצמו".

הספר על אורח חיים נדפס מספר פעמים, ובשנת תשס"ג יצא לאור במהדורה מפוארת (עם פירוש אחר, "עולת תמיד" ו"עולת שבת" מאת הרב שמואל ב"ר יוסף) על ידי מכון 'זיכרון אהרון'.

הספר על אבן העזר הוא הפירוש הראשון שנדפס על חלק זה בשולחן ערוך. הוא מצטיין בבהירות סגנונו, ומצוטט בין נושאי הכלים על השולחן ערוך (באר הגולה, באר היטב, ועוד) וכן בספרות השו"ת. מכל מקום, מאז ההדפסה הראשונה הספר לא הודפס שוב ולא היה מוכר לרבים מלומדי השולחן ערוך, עד לההדרתו מחדש במהדורת "שולחן ערוך השלם" (ירושלים תשס"ח).

לקריאה נוספתעריכה

  • משה דוד צ'צ'יק, פרקים לתולדות המחבר, בתוך: שולחן ערוך אורח חיים, עם הפירושים הקדומים ראשוני מפרשי השולחן ערוך אורח חיים, נחלת צבי ועטרת צבי. ירושלים: זיכרון אהרן, תשס"ג, עמ' 11-23.
  • חיים דביר, ספר נחלת צבי וס' גור אריה לשו"ע אבן העזר, בתוך: ישורון, יט (תשס"ז), עמ' תתנח-תתס.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ השערת מ"ד צ'צ'יק, פרקים לתולדות המחבר, בתוך: שולחן ערוך אורח חיים, עם הפירושים הקדומים ראשוני מפרשי השולחן ערוך אורח חיים, נחלת צבי ועטרת צבי. ירושלים: זיכרון אהרן, תשס"ג, עמ' 11.
  2. ^ דברי "הניצב על הדפוס" מאיר ממסטרי, בסוף ספר "נחלת צבי" על אבן העזר, מצוטטים אצל: מ"ד צ'צ'יק, פרקים לתולדות המחבר, בתוך: שולחן ערוך אורח חיים, עם הפירושים הקדומים ראשוני מפרשי השולחן ערוך אורח חיים, נחלת צבי ועטרת צבי. ירושלים: זיכרון אהרן, תשס"ג, עמ' 18, הערה 17.
  3. ^ דברי המחבר, בסוף ספר "נחלת צבי" על אבן העזר.