יחיאל מיכל מנמירוב

רבי יחיאל מיכל ב"ר אליעזר מנמירוב (נרצח ב-12 ביוני 1648, כ"ב בסיוון ה'ת"ח) היה רב ומקובל, רבה של הקהילה היהודית וראש ישיבה בעיר נמירוב, מחבר הספר "שברי לוחות".

רבי יחיאל מיכל מנמירוב

לידה	אוקראינה
נרצח	12 ביוני 1648 כ"ב בסיון ה'ת"ח נמירוב, אוקראינה
מקום קבורה	נמירוב
מקום מגורים	נמירוב
תקופת הפעילות	?–1648
תחומי עיסוק	קבלה.
תלמידיו	הרב צבי כץ
אב	רבי אליעזר מזלאטשוב
צאצאים	בנו ר' מנחם מנדל אב"ד פשמישל, בתו שרה.
חותנים	רבי מרדכי יפה בעל הלבושים

קורות חייו

נולד לרבי אליעזר מזלאטשוב, נשא את בתו של רבי מרדכי יפה בעל הלבושים, כיהן כרבה של הקהילה היהודית בנמירוב ועמד בראשות הישיבה בעיר, עד להירצחו בשנת 1648 בגזרות ת"ח–ת"ט.

רבי שבתי הכהן קונן עליו ב"מגילת עיפה" ואמר שידע כל התורה כולה בעל-פה, והיה בקי בכל החכמות.

הירצחו

כאשר הגיעו לנמירוב השמועות על פשיטותיהם של הקוזאקים הסתגרו היהודים עם רכושם בתוך מבצר העיר ונעלו את שעריה. ביום כ' בסיוון בשנת ה'ת"ח, 10 ביוני 1648, פשטו חיל קריבונוס הקוזאקים על העיר נמירוב תוך שהתחזו לכח ידידותי והניפו דגלים של צבא הכתר של פולין. בהפצרתם של תושבי העיר הגויים ששיתפו פעולה עם הקוזאקים, שוכנעו היהודים בני העיר שמדובר בסיוע מפני התקפות הקוזאקים על הערים. כאשר פלשו הפורעים לעיר טבחו בה כל מי שלא הסכים להמיר דתו לנצרות אורתודוקסית. בטבח זה נרצחו אלפי יהודים. רבים מן היהודים בנמירוב מסרו נפשם לקדש שם שמים, שלא להמיר את דתם בעידודו של רבם, שגם הוא כמותם קפץ לבריכות המים בסמוך למבצר למסור נפש. רבי יחיאל מיכל נתפס על ידי אחד מן הפורעים הקוזאקים שכפה עליו להמיר דתו, הצליח להשתחרר ולברוח, ומצא מקום מסתור יחד עם אמו בבית אחד משך כל הלילה עד אור הבוקר.

לאחר הטבח החלו תושבי העיר הגויים לחפש בבתים אם יש מי שהצליח לברוח. רבי יחיאל מיכל ברח עם אמו לבית הקברות בכדי שיובא לקבורה באם ימצאוהו. ביום כ"ב בסיון, מצאו אחד הגויים תושבי העיר ורצחו לעיני אמו במכות מקל, ולאחר מכן רצח גם אותה.

רק כעבור שלשה ימים הצליחה אשתו להביאו לקבורה.

צאצאיו

רבי ידידיה ליברמן, אחיו של רבי יחיאל מיכל שלח שליחים כדי להציל את בתו ושני בניו, אך גם הם נספו בהמשך. בעקבות כך, לא נותרו לו צאצאים, מלבד נכד אחד שהיה בחור ולא נישא, כך שלא נותרו ממנו צאצאים. כן כתב בנו של רבי ידידיה, רבי יצחק, בהקדמתו לספר שברי לוחות שהוא הוציא לאור, וז"ל: "וכאשר לא נשאר מהרב הנ"ל לא נין ולא נכד בעו"ה כי תיכף אחר הגזירה שלח א"א... ציריו להוציא משם יתר הפליטה מבניו והוציא בת אחת ושנים בנים, ובכל זאת לא שב אף ה' ונגעה בהם יד השם ולא נשאר כי אם נכד אחד בחור חשוב, וגם הוא נלקח עם השבי מעיר קאמניץ פאדלסקי לארץ ישמעאל ונשאר שם והלך לעולמו".

עם זאת, רבי יעקב חיים זליג גולדשלג בנו של רבי יחיאל מיכל גולדשלג שהוציא לאור את מהדורת ורשה של הספר שברי לוחות (תרע"א), כתב: "וכבר עמדו על מבוכה זו בלי החלטה, שנראה שלא נתברר לפני הרב המו"ל בן אחיו ז"ל הנ"ל מהנעשה עם התולדות שנתרחקו אחר הסתלקות הקדוש הי"ד בשבי, כי ראינו רבים מהגדולים הקודמים מתייחסים אחר גזע הקדוש הי"ד ממש...".

למרות דברי ההקדמה, כמה גדולים ייחסו עצמם לצאצאיו של רבי יחיאל מיכל, ובהם:

• רבי לוי יצחק מברדיצ'ב
• רבי דוד אלטשולר, ובנו רבי יחיאל הילל אלטשולר
• רבי יחיאל מיכל הכהן מלאסק, ובנו רבי אברהם הכהן (מקובל)
• רבי חיים זעליג טננבוים משרנסק, וצאצאיו רבי יחיאל מיכל גולדשלג, ורבי ישכר בריש גרויברט
• רבי דוד אברהם קמפנר, בעל למטה יהודה.

תענית כ' בסיוון

עקב פרעות אלו חודשה תענית כ' בסיוון בידי ועד ארבע ארצות, לזכר גזרות ת"ח–ת"ט.

רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא (בעל "יסוד ושורש העבודה") מציין את אופי יום זה: ”עיקר התענית זה של כ' סיון, לתת אל לבו כמעט בכל רגע על הריגת הצדיקים והחסידים, ועל כלל האומה הישראלית הקדושה, שנהרגו במיתות אכזריות משונות ונשפך דמם באותו הזמן. ולקונן ולהצטער בלבו על הריגת בניו של מקום ברוך הוא וברוך שמו. ובודאי היה מזה להבורא יתברך שמו צער גדול כביכול”.

ספריו

• שברי לוחות, לובלין, ת"מ, באתר הספרייה הלאומית
• יחיאל מיכל בן אליעזר, שברי לוחות, ‏לובלין, ת"מ, באתר היברובוקס
• יחיאל מיכל בן אליעזר, שברי לוחות, ‏וואיטצען – מהדורה שלישית, תרע"ג, באתר היברובוקס

ראו גם

• גזרות ת"ח–ת"ט
• נמירוב, יהודי נמירוב
• תענית כ' בסיוון
• יון מצולה
• מסירות נפש ביהדות

לקריאה נוספת

• רבי יחיאל מיכל מנמירוב, שברי לוחות, לובלין, ה'ת"מ^{[דרושה הבהרה]}.
• רבי נתן נטע הנובר, יון מצולה.

קישורים חיצוניים

• יון מצולה, באתר (היברובוקס)
• שברי לוחות, באתר (היברובוקס)