פתיחת התפריט הראשי
צבי שרפשטיין
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
"בִּלְשׁוֹן עַמִּי סֵפֶר מִקְרָא לִשְׁנַת הַלִּמּוּד הַשְּׁנִיָה". הוצאת שילה, ניו יורק 1920. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 5
"בֶּן יִשְׂרָאֵל", סֵפֶר מִקְרָא לִשְׁנוֹת הַלִּמּוּד הַשְׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית. הוצאת שילה, ניו יורק 1918. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 3

צבי שַרְפְשטיין (נכתב גם שארפשטיין) (באנגלית: Zevi Scharfstein;‏ 15 במרץ 1884ג' בחשוון תשל"ג,[1] אוקטובר 1972) היה מחנך וסופר עברי, מחבר ספרי לימוד למקצועות היהדות וספרי הדרכה למורים, מילונאי ומו"ל יליד פודוליה שפעל רוב ימיו בארצות הברית. פרופסור בבית המדרש למורים בניו יורק שעל יד בית המדרש לרבנים באמריקה במשך ארבעה עשורים, מייסד ועורך הוצאת הספרים "שילֹה". בהוראתו בבית המדרש למורים ובעבודתו הספרותית הרים תרומה ניכרת להכשרת מורים עבריים ביהדות התפוצות.

קורות חייםעריכה

שרפשטיין נולד בדונוביץ שבפלך פודוליה, בדרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה), בנם של חנה לבית בוקסיר ודב שרפשטיין. בילדותו למד בעזרת מורים פרטיים תנ"ך, תלמוד וספרות.

כבר בגיל 17 החל לפרסם מאמרים בעתונים "המליץ" ו"הצופה". בגיל 21 עבר לגליציה, שם לימד וניהל בתי הספר העבריים "שפה ברורה" בבז'ז'ני (1906) ובטרנוב (1909), ונבחר כמנהל הלשכה הפדגוגית של הסתדרות המורים העבריים באוסטריה עד לשנת 1914. שרפשטיין המשיך לפרסם מאמרים בשבועון "המצפה", שיצא בקרקוב.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, היגר לארצות הברית. שם נתמנה כעורך ספרי לימוד בלשכת החינוך של הקהילה היהודית בניו יורק. בנוסף, ערך ירחון לילדים בשם "שחרות".

שרפשטיין היה מחנך ופרופסור בבית המדרש למורים שעל יד בית המדרש לרבנים באמריקה, וכיהן בתפקיד זה במשך ארבעים שנה.

בניו-יורק ייסד שרפשטיין את הוצאת "שילה", שיוחדה לספרי לימוד. על הישגיו זכה בתואר דוקטור לשם כבוד מבית המדרש לרבנים והמדרשה ללימודי יהדות בשיקגו. היה יושב ראש ועד התעודות למורים ולמנהלים עברים מטעם ועד החינוך הניו-יורקי, וערך את ביטאון מועצת המחנכים באמריקה "שבילי החינוך".

שרשפטיין זכה במספר פרסים, עבור האוטוביוגרפיה "היה אביב בארץ" זכה ב"פרס לואיס למד" בארצות הברית, עבור "גדולי חינוך בעמנו", זכה ב"פרס קסל" ממקסיקו.

משנת 1950 כיהן כנשיא כבוד של "מסד" (אנ') - המחנות העבריים. משנת 1952 כיהן כנשיא אגודת פא"ן העברי.

שרפשטיין ביקר מספר פעמים בישראל. ספרו הגדול (בן חמשת הכרכים) "תולדות החינוך בישראל" זיכה אותו בשנת 1965 בפרס החינוך של עיריית תל אביב.[2]

בשנת 1967 תרם את ספרייתו לבית הסתדרות המורים בתל אביב.[3]

היה אב לשולמית ולבן-עמי שרפשטיין, פרופסור אמריטוס בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, חתן פרס ישראל לשנת תשס"ה.

שרפשטיין נפטר בסוף שנת 1972, בשיבה טובה, בגיל 88.

ספריועריכה

  • מה הוא ביליק?: חרקטריסתיקה, לבוב: סאלאט, תרס"ט 1909. (מסה)
  • שפתנו : ספר למוד השפה העברית על פי השטה הטבעית, רפאל סופרמן, וצבי שרפשטיין, פשמישל : השרון, תר"ע 1910‏[1][2]
  • מנדלי מוכר ספרים : חרקטריסטיקה, פשמישל (גליציה) : אמקרוט ופריינד, תר"ע 1910
  • אליהו הנביא : קבץ אגדות, ורשה : ספרות, תרע"ב 1912
  • ספר התלמיד, ניו יורק : לשכת החנוך העברי, 13 כרכים, תרע"ג-תרע"ט 1913-1919
  • כתב ולשון : שעורים בכתיבה ובדקדוק מעשי, ניו יורק : שילה, 1917
  • היסטוריה לילדים, ניו יורק : שילה, תרע"ו-תרע"ח 1917
  • בן ישראל, ניו יורק : שילה, 1918-1919
  • הבית העברי, נויארק : ההסתדרות העברית באמריקה, תרע"ט 1919
  • קריאה מובנת, ניו יורק : שילה, תר"פ 1920
  • משלוח מנות : חזיון לילדים בשלש מערכות, ניו יורק : שילה, תר"פ 1920
  • מראשית : מקרא לילדים לאחר אלף בית, ניו יורק : שילה, תר"פ 1920
  • מעשיות לתינוקות : קבץ ספורים ואגדות, ניו יורק : שילה, תר"פ 1920
  • אמנים עברים : תולדותיהם ויצירותיהם, ניו יורק : שילה, תר"פ 1920
  • הוראת הלשון העברית, ניו יורק : הוצ’ בית המדרש למורים, 1924
  • שער הלשון : עברית למתחילים על פי השיטה הטבעית, ניו יורק : שילה, תר"פ 1927
  • אוצרי : ספריה לילדים, נויורק : לשכת החנוך העברי, 1927
  • ספר השנה ליהודי אמריקה, יחד עם מנחם ריבולוב, ניו יורק : ההסתדרות העברית באמריקה, תרצ"א-תש"ט 1931
  • ספר המלים והתרגילים לספר המכין למקרא, אמסטרדם: א. מוזס אזן 1932
  • מעשה בתינוקות שאבדו : ספור, נויורק : שילה, תרצ"ג 1933.
  • דקדוק על פי תרגילים, נויורק : שילה, 1934
  • דרכי למוד התנ"ך, [ניו יורק] : בית המדרש למורים, מיסודו של בית המדרש לרבנים באמריקה וההסתדרות העברית באמריקה, (1934
  • ספר הסיום, ניו יורק : חמו"ל, 1937
  • מלות היסוד בלשוננו, ניו-יורק : [חמו"ל], תרצ"ח 1938
  • עמנו: ספר מקרא לשנת הלימוד השלישית או הרביעית. ניו-יורק: שילה, 1941.
  • פרוזדור לתורה : ספורים, אגדות ומשלים המכילים רב המלים המצויות בספר בראשית, נויורק : שילה, 194-?
  • ספר הבטויים : כולל ניבים ומליצות ומלים נרדפות <עם מפתח אנגלי> לשפור הסגנון בחבור ובדבור, ניו יורק : שילה, 1944.
  • מלון שילה עברי אנגלי : כולל יותר מעשרת אלפים מלים ובטויים מלשון המקרא, המשנה, המדרש והספרות העברית החדשה, יחד עם שושנה שרפשטיין, נוי ורק : שילה, 1957
  • תולדות החנוך בישראל בדורות האחרונים, 3 כרכים,‫ ניו יורק : עוגן, תש"ה–תש"ט:[4]
    • א: "באירופה משנת 1789 עד 1914", תש"ה.
    • ב: "בארצות הקדם וים התיכון ובארצות התרבות האנגלית", תש"ז.
    • ג: "בין שתי מלחמות העולם", תש"ט.
  • תולדות החנוך בישראל בדורות האחרונים, מהדורה ב מתוקנת ומשוכללת, 5 כרכים, ירושלים: ר’ מס, תש"ך–תשכ"ו:
    • א: "באירופה משנת 1789 עד 1914", תש"ך.
    • ב: "ברוסיה, פולין וארצות מזרח אירופה, ארצות בלקן, אמריקה הדרומית ועוד – במאה העשרים" תש"ך.
    • ג: "בארצות הברית, קאנאדה, אנגליה, דרום אפריקה, אוסטרליה, זילנד החדשה", תשכ"ב.
    • ד: "תולדות החינוך העברי בארץ ישראל: מראשית היישוב החדש עד תקומת המדינה", תשכ"ה 1964.
    • ה: "בארצות הים התיכון, הבלקאנים והמזרח", תשכ"ו.
  • אוצר המלים והניבים : לכסיקון של מלים נרדפות וקרובות משמעות, בצרוף ניבים ובטויים, משלים ומליצות, מלוקטים מכל מקורות הספרות העתיקה והחדשה עם מפתח מפורט, תל אביב: מ' ניומן, תשי"ד 1954
  • חנוך וקיום : מסות ומחקרים, ניו יורק: שילה, תשי"ז 1957
  • גדולי חינוך בעמנו : דמותם ופעלם מימי המהר"ל מפראג עד זמננו, ירושלים: ר’ מס, תשכ"ד 1964.[5]

זיכרונות:

  • ארבעים שנה באמריקה, תל אביב : מסדה, תשט"ז 1956
  • דונוביץ עיר מולדתי; בצרוף דברי זכרונות מאת שלמה רוזן, ניו יורק – תל אביב: חברת העזרה של בני דונוביץ (פודוליה) באמריקה, תשי"ז.

בעריכתועריכה

  • ‬ ‫הספרות :מאסף ספרותי ומדעי, פייטרקוב: דפוס ש’ בעלכאטאווסקי, תרס"א 1900.
  • ספר המועדים : מקרא לילדים, ברוקלין ניו יורק : שילה, 1928.
  • מקרא ענג : ספרי מקרא לילדים, ניו יורק : חמו"ל, תר"ץ
  • סדור שילה: סדור תפילה לכל השנה - לבתי כנסיות ולבתי ספר, בהוצאת שילה (פובלישינג האוס), 1932.
  • החנוך והתרבות העברית באירופה בין שתי מלחמות העולם, ניו יורק: עוגן, תשי"ז.

ספרי יובל לכבודועריכה

  • הלל בבלי, שמואל ברנהולץ (עורכים), ספר היובל לכבוד צבי שארפשטיין: למלאת לו שבעים שנה,‫ ניו יורק: המועצה הארצית למען החנוך היהודי באמריקה, תשט"ו.
  • זבולון רביד (עורך), ספר שרפשטיין: מאסף לדברי חינוך, מחקר וספרות יפה, מוגש לפרופיסור צבי שרפשטיין למלאת לו שמונים וחמש שנים, תל אביב: ועד היובל בניו יורק והסתדרות המורים בישראל, תש"ל.

לקריאה נוספתעריכה

ביבליוגרפיה של פרסומיו:

  • עקיבא בן עזרא‫, 'הביבליוגרפיה של צבי שרפשטיין', בתוך: ספר שרפשטיין (תש"ל), עמ' 25–67.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה