בְּזֵ'זַ'נִי (Brzeżany, זו ההגייה הפולנית הנהוגה גם בעברית הישראלית; באוקראינית Бережани, נהגה בֶּרֶזַ'אנִי; ביידיש ברעזשאַן, נהגה בְּרֶזַ'אן) היא עיר במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, המשמשת כמרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז ברזנסקי.

בז'ז'ני
Бережани
סמל בז'ז'ני
סמל בז'ז'ני
סמל בז'ז'ני
דגל בז'ז'ני
דגל בז'ז'ני
דגל בז'ז'ני
מראה העיר העתיקה
מראה העיר העתיקה
מראה העיר העתיקה
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
אובלסט מחוז טרנופולמחוז טרנופול טרנופול
שפה רשמית אוקראינית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1375 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 5.8 קמ"ר
גובה 289 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 17,139 (1 בינואר 2022)
 ‑ צפיפות 2,953.45 נפש לקמ"ר (2004)
קואורדינטות 49°27′N 24°56′E / 49.450°N 24.933°E / 49.450; 24.933
אזור זמן UTC+2
http://berezhanymrada.gov.ua/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

העיר שוכנת כמאה קילומטרים ממזרח ללבוב, וכ־50 קילומטרים מדרום־מערב לטרנופול. אוכלוסייתה מונה כ־17,300 איש, וגובהה כ־300 מטרים מעל פני הים.

בימי השואה חלק מיהודי העיר נרצחו בגולגים שבסיביר, ולאחר הכיבוש הגרמני המקום שימש כגטו גם ליהודים מהעיירות הסמוכות, וביניהם רוהטין וסטרטין. רוב יהודי העיר נרצחו.

תולדות העיר

עריכה

העיר נזכרת לראשונה בשנת 1374, ובשנת 1530 הוענקו לה זכויות עיר בידי זיגמונט הראשון, מלך פולין. משך כמאתיים שנה הייתה העיר בבעלות משפחת האצולה הפולנית סייניאבסקי.

מצודה שנבנתה בעיר במאה ה-17 הצליחה להדוף מהעיר את פשיטות הטטרים והקוזקים, אך לא את גייסותיהם של חמלניצקי ושל השוודים.

בשנת 1772 סופחה העיר לאוסטריה, ובשנת 1867 לאוסטרו הונגריה, ובתקופה זו התפתחה במהירות, עד מלחמת העולם הראשונה, אז עבר בעיר קו החזית, והיא נשרפה פעמיים.

יהודי בז'ז'ני

עריכה

הידיעה הראשונה על ישיבת יהודים בעיר היא משנת 1563. בשנת 1638 נעשתה הקהילה בעיר לעצמאית, ואף פרשה חסותה על קהילות נרייב ופרמישלן. בשנת 1718 הוקם בעיר בית כנסת מפואר, ולצדו בית מדרש.

החל משנת 1880 היגרו רבים מיהודי העיר לארצות הברית. בשנה זו התמנה לרב הקהילה שלום מרדכי הכהן שבדרון.

בשנת 1893 הוקמה בעיר אגודה ציונית בשם "בני ציון", ובשנת 1907 נוסד בעיר בית ספר עברי מרשת שפה ברורה. במהלך הכיבוש הרוסי במלחמת העולם הראשונה נשרפו בידי הרוסים בתים רבים של יהודים בעיר, ובקיץ 1918 פגעה בעיר שרפה נוספת. בשנת 1920 סבלו יהודי העיר מהתעללות מצד חיילי הצבא הכחול.

בין מלחמות העולם פעלו בעיר המפלגות הציוניות השונות, וכן תנועות נוער ציוניות, ובהן השומר הצעיר, הנוער הציוני, עקיבא, בית"ר ובני עקיבא.

בשנות השלושים התרבו מעשי האנטישמיות בעיר ובסביבתה, ובמקרה אחד נרצחה משפחה יהודית באחד הכפרים הסמוכים. בתקופה זו נמנו בעיר כ-3,670 יהודים, מתוך כ-10,000 תושבים.

בין רבני העיר נודעו: הרב צבי ב"ר חיים מקולומיאה, הרב יחיאל מיכל היילפרין (מחותנו של ה"פני יהושע"), והרב שלום מרדכי שבדרון "המהרש"ם מברז'אן".

בשואה

עריכה
 
אנדרטה לזכר יהודי בז'ז'ני ונרייב שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נכנס לעיר הצבא האדום, ועד מהרה נאסרה פעילות הארגונים היהודיים בעיר, וחנויות רבות של יהודים נסגרו. פליטים יהודים שהגיעו לעיר ממערב פולין זכו לעזרה חשאית מצד ועד הקהילה, לאחר שהוגדרו על ידי השלטונות הסובייטיים כגורם בלתי רצוי בעיר.

ביום 7 ביולי 1941, לאחר פרוץ מבצע ברברוסה, נכבשה העיר בידי הגרמנים לאחר הפצצה כבדה, בעיקר של הרובע היהודי. בימים הראשונים לכיבוש נרצחו כמה עשרות מיהודי העיר בידי גרמנים ואוקראינים. חלקם נורו בפארק העירוני, וחלקם, לרבות נשים, נרצחו בגרזנים בבית הקברות הנוצרי. בד בבד, החלו איכרים אוקראינים לערוך פוגרום ביהודים שהתגוררו בפרברי העיר, תוך שוד דירותיהם. עד מהרה הוטלו על יהודי העיר הגבלות תנועה, והם חויבו לענוד סרט עם מגן דוד על הזרוע.

בראשות היודנרט שהוקם בעיר מונה שמעון קלארר, והוא מנה 24 חברים. על היודנרט הוטל תשלום קנס בסך 300,000 זלוטי, והוא נצטווה לספק לגרמנים דברי ערך, ריהוט ודירות, וכן עובדים יהודים לעבודות כפייה.

ב-1 באוקטובר 1941, יום כיפור תש"ב, צוו כל הגברים היהודים בעיר להתייצב בכיכר העיר לשם רישום לכאורה. במקום זה נערכה בהם סלקציה, במסגרתה הועברו כ-500 עד 700 יהודים לבית הסוהר העירוני, וממנו הועברו במשאיות למחצבות הסמוכות לעיר, שם צוו להתפשט, נורו באש מקלעים, וגופותיהם הושלכו לבורות המחצבה.

באמצע דצמבר 1941, בזמן חנוכה, רוכזו כ-1,200 מיהודי העיר לשם מעבר מגורים לפודהייצה לכאורה. בעת שהובלו בדרך, בסמוך ליער ליטיאטין, נצטוו היהודים להתפשט, נורו במקלעים, ונקברו בקבר אחים. באותה עת ערכו הגרמנים והאוקראינים מצוד אחר צעירים יהודים בעיר לשם שילוחם למחנות עבודה. בחורף 1942-1941 צוו יהודי העיר למסור את פרוותיהם, באיום עונש מוות, ותוך לקיחת בני ערובה להבטחת הדבר. כמו כן, בתקופה זו רצחו הגרמנים מעת לעת את חולי הטיפוס שאושפזו בבית החולים היהודי בעיר.

באביב 1942 הובאו לעיר יהודים מכפרי הסביבה, ומחשש לאקציה נוספת, יהודים רבים ניסו להימלט מהעיר או להכין בה מקומות מסתור. ביום 22 בספטמבר 1942, יום כיפור תש"ג, נכנסו לעיר כוחות משטרה גרמניים ואוקראיניים, והחלו לרכז את יהודי העיר באלימות רבה, תוך רצח מאות יהודים בדירות עצמן. כ-1,000 עד 1,500 היהודים שרוכזו צוו לשבת בכיכר שלפני בית היודנרט ללא מזון או מים משך כל שעות היום, ובלילה הובלו לתחנת הרכבת, ממנה שולחו למחנה ההשמדה בלז'ץ. לאחר אקציה זו, במסגרתה נרצחו גם אנשי היודנרט, הוקם בעיר גטו, אשר אליו הובאו יהודים נוספים מהסביבה, ועד מהרה התפתחו בו תנאי צפיפות ורעב קשים. בתקופה זו המשיכה חטיפת יהודים לעבודות כפייה. בראש היודנרט החדש שהוקם בגטו מונה בנימין מיטלמן.

אקציה נוספת התקיימה בעיר בתחילת דצמבר 1942, בימי חנוכה, תוך שילוח מאות יהודים מהגטו לבלז'ץ. בד בבד המשיכו השילוחים למחנות עבודה, ונמשכו הוצאת להורג של יהודים חולים ושל יהודים שנתפסו מחוץ לגטו או סוחרים במזון. במרץ 1943 נורו למוות 12 נשים יהודיות שנתפסו רוכשות מזון מחוץ לגטו.

מ-30 במרץ 1943 ועד 2 באפריל 1943 נערכה בעיר אקציה נוספת, במסגרתה נתפסו כ-300 יהודים, והועברו לבית הסוהר העירוני, ויהודים אחרים נרצחו בדירותיהם. מבין האסורים 89 גברים הועברו למחנה בקאמיונקה, והנשים והילדים נורו בבית העלמין היהודי.

ב-12 ביוני 1943, ערב חג שבועות, נערכה האקציה האחרונה בגטו, וכ-1760 יושביו נורו למוות. בו ביום הוכרזה העיר רשמית כ"נקייה מיהודים".

ילידי בז'ז'ני שעלו ארצה לפני השואה, וניצולי העיירה הספורים שהגיעו לישראל לאחריה, מתכנסים אחת לשנה לאזכרה במועד האקציה האחרונה שנערכה בעיר[1].

ילידי המקום

עריכה

אקלים

עריכה

בבז'ז'ני הטמפרטורות נמוכות במשך כל ימות שנה, אך הן עלולות להגיע ל־30 מעלות צלזיוס באמצע השנה. בשנה ממועצת יורדים כ־615 מילימטרים של משקעים.

אקלים בבז'ז'ני
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) - 0.1 1.4 6.2 13.8 19.8 22.3 24.3 23.9 18.7 13.1 5.9 0.8 12.5
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) - 6 - 5.2 - 1.6 3.7 8.5 11.7 13.5 12.8 8.7 4.2 - 0.3 - 4.6 3.8
משקעים ממוצעים (מ"מ) 30 35.3 37.3 42.2 67.9 80.5 80.8 71.7 54.1 41.9 36 37.5 615.4
מקור: [2]

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בז'ז'ני בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הספר בז'ז'ני נרייב והסביבה - תולדות קהילות שנחרבו (הוצאה פרטית של ארגון יוצאי בז'ז'ני נריוב והסביבה בישראל ובארצות הברית, שנת תשל"ח, אפריל 1978) מכיל סיפורים אישיים של הדור הראשון של ילידי העיירות האלו שהגיעו לישראל לפני או אחרי השואה. את הספר ערך האדריכל מנחם כץ, שנפטר בחיפה בשנת 2009. רבים מכותבי הזיכרונות בספר כבר אינם בין החיים. כיום בני הדור השני נערכים להעלאת סיפורי זיכרונות על בני הדור הראשון ותרומתם להקמת מדינת ישראל. שמעון רדליך אחד מניצולי העיירה הוציא ספר בשם "יחד ולחוד בבז'ז'ני, פולנים, יהודים ואוקראינים, 1945-1919" על תולדות העיירה.
  2. ^ "World Meteorological Organization Climate Normals for 1981–2010". World Meteorological Organization. אורכב מ-המקור ב-17 ביולי 2021. נבדק ב-17 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)