צו הריסה היא הוראה של השלטון להרוס מבנה.

ישנם מספר גופים המוציאים צווי הריסה בישראל. צווי הריסה שמוצאים על ידי ועדה מקומית לתכנון ובנייה נקראים צווי הריסה מנהליים. בית המשפט רשאי להוציא צו הריסה במסגרת הליך פלילי.

צו הריסה מנהלי בישראל

עריכה

צו הריסה מנהלי הוא צו המוצא על ידי ועדה מקומית לתכנון ובנייה. הצו מוצא כנגד בנייה ללא היתר בנייה של מבנה שחורג מתוכנית בניין עיר או תוכנית מתאר מקומית או תוכנית מתאר ארצית או כנגד שימוש חורג ללא היתר או תוך סטייה מהיתר. יושב ראש הוועדה מקומית לתכנון ובנייה רשאי להוציא צו הריסה בתנאי שהוגש לו תצהיר חתום ממהנדס הוועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית[1]. את צו ההריסה המנהלי יש להדביק על הקיר החיצוני של המבנה המיועד להריסה וניתן לבצע את ההריסה בתום 24 שעות משעת הדבקתו, או בכל מקרה אחר בתום 72 שעות משעת הדבקתו. למי שהוצא נגדו צו הריסה מנהלי יכול לפנות לבית משפט ולבקש למנוע את צו ההריסה[דרוש מקור].

ביהודה ושומרון כל בנייה צריכה אישור של צה"ל ושר הביטחון. כל מבנה ללא אישור שלהם מועמד להריסה. לטענת המתנחלים אי מתן האישורים נובעים מסיבות פוליטיות. על הריסות אלה יש פעמים רבות עימותים בין משטרת ישראל והמתנחלים. בהריסת המבנים בעמונה עימותים אלה יצאו מכלל שליטה.

התמשכות ההליכים

עריכה

במקרים רבים עוברות שנים רבות מעת שהוצא צו הריסה עד שהוא מבוצע בפועל. למשל, צו הריסה שהוצא על ידי בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו בשנת 1994 לא בוצע עד אמצע שנת 2010[2].

על תופעה זאת של התעלמות מצווי הריסה במשך שנים רבות כתב השופט אליעזר ריבלין:

העתירה אכן מעוררת שאלה – אך לא זו המתוארת בה ... אין ולא יכולה להיות שאלה כי בית-משפט זה אינו צריך ואינו מוסמך ליתן "צווים" המבטלים פסקי-דין של ערכאה מוסמכת במשפט פלילי ... השאלה האחת היא כיצד קורה כי במדינת חוק לא מבוצעים צווים של בתי משפט במשך למעלה משלושים ושלוש שנים – ואין פוצה פה אך יש מצפצף.

הערות שוליים

עריכה