אורפאוס

דמות במיתולוגיה היוונית
(הופנה מהדף אורפיאוס)

אוֹרפֶאוּסיוונית עתיקה: Ὀρφεύς) הוא דמות מהמיתולוגיה היוונית, אל למחצה, בנם של אויגרוס מלך תרקיה (לפי גרסה אחרת, של אפולו) ושל המוזה קאליופה, ראש למשוררים ולמוזיקאים.

אורפאוס
Ὀρφεύς
תרבות מיתולוגיה יוונית עריכת הנתון בוויקינתונים
אב אויגרוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם קאליופה עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים לינוס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אורידיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אורפאוס מקסים את החיות בנגינתו, פסיפס מעתיקות ציפורי
אורפאוס

דמותו עריכה

אורפאוס קיבל במתנה מאפולו כלי נגינה - "לירה". בנגינתו היפה על הלירה הוא הצליח להפנט את כל שומעיו. האגדה מספרת שגם עצים ואבנים הקשיבו לזמרתו, ושלשמעה סטו נהרות ממסלולם וחיות היער נאלמו דום. הארגונאוטים (חבורת הגיבורים שהשתתפו במסע החיפוש של יאסון אחר גיזת הזהב בספינה ארגו) צירפו אותו אליהם במסעם כדי שישקיט בשירתו את גלי הים ויחזק את רוחם של הספנים.

בשובו נשא אורפאוס לאישה את הנימפה אאורידיקה, אותה אהב אהבה עזה. כשאאורידיקה נסה מפני סאטיר זר שרדף אחריה בשדה, היא דרכה מבלי משים על נחש ארסי שהכישהּ, ומתה. אורפאוס, בעודו ממתין לה ביום חתונתו, קיבל את ההודעה המרה על מותה מפי שליח. הוא סירב להתנחם וחדל לשיר. בהחליטו לחפשה הוא החל לנגן והאדמה שהייתה שבויה בקסם נגינתו פתחה פתח שדרכו הגיע לשאול, ושם פגש את כארון, הספן המעביר את המתים מעולם החיים לעולם המתים. הוא ריכך את לבו בשירתו הענוגה, וכארון הניח לו לעבור את סטיקס. הוא הרדים בנגינתו את קרברוס, הכלב התלת-ראשי השומר על הכניסה לשאול. רוחות הרפאים בשאול הוקסמו אף הן משירתו, ושליטי השאול, האדס ופרספונה, העניקו לו חסד חד-פעמי - הוא יוכל להחזיר את רעייתו אל ארץ החיים בתנאי שילך לפניה ולא יסב את ראשו אליה, עד צאתם כליל מהשאול. כאשר אורפאוס עלה ויצא מן המחילה החוצה, פנה לאחור כדי לראות את אאורידיקה, שהייתה עדיין בפנים. הוא ראה את דמותה מתקרבת ופשט את זרועותיו כדי לחבק אותה. בו ברגע נעלמה וכל ששמע היה לחישה 'היה שלום!'.

סופו של אורפאוס היה שנשים העובדות את דיוניסוס רצחו אותו.

על פי המסופר היה אורפאוס מייסד האורפיזם - כת דתית מסתורית שחבריה כונו "האורפים".

אורפאוס בתרבות עריכה

 
אורפאוס ואֶוּרידיצ'ה, ציור מאת פרדריקו צ'רוולי

אורפאוס באופרה עריכה

סיפורו של אורפאוס שימש כבסיס לאופרות רבות, שהידועות שבהן הן "אורפאו ואֶוּרידיקה" מאת כריסטוף ויליבלד גלוק, "אורפאו" מאת קלאודיו מונטוורדי, "אורפאוס" (1726) של טלמן, "אורפאוס בשאול" מאת ז'אק אופנבך ו"אֶוּרידיקה" מאת יאקופו פרי.

בקולנוע עריכה

הסרט הברזילאי אורפאו נגרו משנת 1959 המבוסס על מחזה של ויניסיוס דה מוראיס הוא עיבוד מודרני לסיפור אורפיאוס ואאורידיקה המתרחש בריו דה ז'ניירו בתקופת הקרנבל. הסרט זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ובפרס גלובוס הזהב לשנת 1960. דומותו של אורפאוס מוזכרת גם בסרט האוסקר של קבוצת גלגלצ שיצא לאור בשנת 2022 בהקשר של אדם שנכנע ליצריו

בשירה עריכה

הזמר אלי לוזון חיבר שיר המבוסס על דמותו של אורפאוס בשם "נגן אורפאוס".

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה