קאסים-ג'ומארט טוקאייב

פוליטיקאי קזחי

קאסים-ג'ומארט קמלביץ' טוקאייבקזחית: Qasym-Jomart Kemeluly Toqaev; נולד ב-17 במאי 1953) הוא מדינאי ודיפלומט קזחי. מכהן כנשיא קזחסטן מאז 20 במרץ 2019,[1][2] כשמונה במקומו של נורסולטן נזרבייב שהתפטר ב-19 במרץ 2019 לאחר 29 שנים בתפקיד.[3] קודם לכן הוא היה יו"ר הסנאט של קזחסטן מ-16 באוקטובר 2013 עד 19 במרץ 2019 וכן מ-11 בינואר 2007 עד 15 באפריל 2011.[4] טוקאייב כיהן כראש ממשלת קזחסטן בין 1 באוקטובר 1999 ל-28 בינואר 2002 וכמנהל כללי של משרד האו"ם בז'נבה מ-12 במרץ 2011 עד 16 באוקטובר 2013.

קאסים-ג'ומארט טוקאייב
Qasym-Jomart Kemeluly Toqaev
Kassym-Jomart Tokayev (2020-02-01).jpg
לידה 17 במאי 1953 (בן 69)
אלמטי, קזחסטן הסובייטית, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
מדינה קזחסטןקזחסטן קזחסטן
השכלה
מפלגה נור אוטאן, נור אוטאן עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Nadezhda Tokayeva (19802020) עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא קזחסטן ה־2
20 במרץ 2019 – מכהן
(3 שנים ו־8 שבועות)
נשיא הסנאט הקזחי
16 באוקטובר 201319 במרץ 2019
(5 שנים ו־22 שבועות)
נשיא הסנאט הקזחי
11 בינואר 200715 באפריל 2011
(4 שנים ו־13 שבועות)
מנכ"ל משרד האו"ם בז'נבה
12 במרץ 201116 באוקטובר 2013
(שנתיים ו־31 שבועות)
ראש ממשלת קזחסטן
1 באוקטובר 199928 בינואר 2002
(שנתיים ו־17 שבועות)
פרסים והוקרה
  • עיטור הידידות (רוסיה) (2004)
  • עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית (2017)
  • מסדר הנסיך יארוסלאב הנבון, דרגה 3
  • מדליית "25 שנים לעצמאות רפובליקת קזחסטן"
  • מסדר העיט הזהוב
  • medal "10 years of the Constitution of Kazakhstan"
  • מסדר "הקהילייה"
  • מדליית "20 שנים לעצמאות רפובליקת קזחסטן"
  • מדליית "20 שנה לחוקת רפובליקת קזחסטן"
  • מסדר הדגל הסרבי
  • מדלייה לציון עשור לפרלמנט של קזחסטן
  • Order of Fatherland
  • מסדר פארסאט
  • מדליית עשור לאסטנה
  • מסדר נזרבייב
  • מדליית "10 שנים לעצמאות רפובליקת קזחסטן"
  • מדליית אסטנה
  • בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראשית חייועריכה

קאסים-ג'ומרט טוקאייב נולד ב-17 במאי 1953 באלמא-אטא. אביו, קמל טוקאייב (1923–1986), היה ותיק מלחמת העולם השנייה וסופר קזחי ידוע. אמו, טוראר שבארבאייבה (1931–2001), עבדה במכון אלמטי לשפות זרות.

קריירהעריכה

בשנת 1970, טוקאייב התקבל למכון הממלכתי של מוסקבה ליחסים בינלאומיים. בשנתו החמישית הוא נשלח לקורס הכשרה בשגרירות הסובייטית בסין למשך שישה חודשים. עם סיום הלימודים בשנת 1975, הצטרף למשרד החוץ של ברית המועצות והועבר לשגרירות הסובייטית בסינגפור. בשנת 1979 הוא חזר למשרד החוץ של ברית המועצות. ב-1983 נסע לסין להכשרת קורסים במכון ללימודי שפות בבייג'ינג. בשנים 1984–1985 עבד במשרד החוץ. הוא נשלח אז לשגרירות הסובייטית בבייג'ינג, שם שירת עד 1991 כמזכיר שני, מזכיר ראשון ויועץ. בשנת 1991 הוא נרשם לאקדמיה הדיפלומטית של משרד החוץ של ברית המועצות במוסקבה לקורס דיפלומטים בכירים.

בשנת 1992 מונה טוקאייב לסגן שר החוץ של קזחסטן. ב-1993 מונה לסגן ראשון לשר החוץ וב-1994 מונה לתפקיד שר החוץ של קזחסטן. במרץ 1999 הוא הועלה לתפקיד סגן ראש הממשלה. באוקטובר 1999, באישור הפרלמנט, הוא מונה לראש הממשלה במקום נורלן באלגימבייב. בינואר 2002 הוא התפטר, ולאחר מכן מונה לשר החוץ. טוקאייב המשיך לכהן כשר החוץ עד ינואר 2007, כאשר נבחר ליו"ר הסנאט של הפרלמנט של הרפובליקה של קזחסטן .

משרד החוץעריכה

טוקייב כיהן בתפקיד שר החוץ במשך עשר שנים (1994–1999, 2002-2007).

כשר החוץ, טוקאייב מילא תפקיד פעיל בתחום אי הפצת נשק גרעיני. ב-1995 וב-2005 השתתף בכינוס בוחן של האמנה בדבר אי-הפצת נשק גרעיני בניו-יורק. בשנת 1996, הוא חתם על האמנה למניעת ניסויים גרעיניים (CTBT) בניו יורק וב-2005 על האמנה המרכז אסייתית לאזור חופשי מנשק גרעיני (CANWFZ) בסמיפלאטינסק (ששימש בעבר כאתר לניסויים גרעיניים עבור ממשלת ברית המועצות). הוא נבחר ליו"ר מועצת שרי החוץ של חבר המדינות ושל ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה. טוקאייב השתתף בעשרה מפגשים של העצרת הכללית של האומות המאוחדות.

הוא בעל דרגה דיפלומטית של שגריר יוצא דופן וממונה.

כיו"ר הסנאט של הפרלמנט של קזחסטן, טוקאייב נבחר בשנת 2008 לתפקיד סגן נשיא האספה הפרלמנטרית של הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (OSCE).

בכנס פרלמנטרי שהתקיים בבאסטנה, בנובמבר 2014, הביע טוקאייב דעתו על המערכת הפוליטית של קזחסטן: "נשיא חזק, פרלמנט סמכותי, ממשלה אחראית [בפני שתי הרשויות הנותרות]".[דרוש מקור]

מנכ"ל משרד האו"ם בז'נבהעריכה

בחודש מרץ 2011 הודיע המזכיר הכללי של האומות המאוחדות על מינויו של טוקאייב לתפקיד המזכיר הכללי, מנכ"ל משרד האו"ם בז'נבה ונציג אישי של מזכ"ל האו"ם לכנס בנושא פירוז מנשק. הוא כיהן כמזכיר כללי של הוועידה בנושא פירוק נשק והיה גם הבכיר הרשמי הייעודי לבטיחות וביטחון של צוות האו"ם עבור שווייץ.

טוקאייב הוא בעל דוקטורט במדעי המדינה. הוא מחברם של תשעה ספרים ומאמרים רבים על נושאים בינלאומיים. הוא עמית באקדמיה העולמית לאמנות ומדעים, חבר בועדת הביטחון של מינכן, פרופסור כבוד של אוניברסיטת שנזן, פרופסור לשם כבוד ודוקטור באקדמיה הדיפלומטית של משרד החוץ של הפדרציה הרוסית וכן חבר בחבר הנאמנים שלה. הוא גם דיקן כבוד של בית הספר לדיפלומטיה ויחסים בינלאומיים בז'נבה. כמנהל כללי של משרד האו"ם בשווייץ, הוא קיבל את פרס "אקדמיס" מאוניברסיטת ז'נבה. על פי המכון הביוגרפי הרוסי, טוקאייב הוכר כ"איש השנה - 2018".

נשיאותועריכה

ב-19 במרץ 2019, נשיא קזחסטן נזרבאייב הודיע על התפטרותו. על פי חוקת קזחסטן, במקרה של סיום מוקדם של כהונת הנשיא, יו"ר הסנאט הופך לנשיא עד הבחירות הבאות לנשיאות.[5] ב-20 במרץ 2019, קאסים-ג'ומארט טוקאייב הושבע לתפקידו כנשיא המדינה ובמקומו מונתה בתו של נזרבאייב כיו"ר הסנאט.[6][1][7]

מיד לאחר השבעתו, הציע טוקאייב לבצע שינוי שם עיר הבירה של קזחסטן על שם קודמו ובאותו יום אישר הפרלמנט של קזחסטן את שינוי שמה של אסטאנה לנורסולטן.[8][9]

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין היה אחד המנהיגים הזרים הראשונים לברך את טוקאייב והזמין אותו לבקר במוסקבה בשיחת טלפון משותפת איתו ועם נזרבאייב.[10] הממשלה הסינית תיארה גם את טוקאייב כ"חבר ותיק" ו"חבר טוב".[11]

בינואר 2022 פרצו הפגנות המוניות בקזחסטן, שמקורן בעלייה חדה במחירי הגז. עם הזמן גדלו הדרישות החברתיות והכלכליות של המפגינים לפוליטיות. מצב חירום הוכרז באלמטי ומנגיסטאו והממשלה והעומד בראשה, אסקר ממין, פוטרו.

חיים אישייםעריכה

טוקאייב דובר קזחית, רוסית, אנגלית וסינית ויש לו ידע בצרפתית. הוא קיבל מספר פרסי מדינה של קזחסטן, כמו גם פרסים ממדינות אחרות. הוא היה נשיא הפדרציה לטניס שולחן של קזחסטן במשך 13 שנים. הוא גרוש ויש לו בן, טימור טוקאייב.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 "Tokayev sworn in as Kazakhstan's interim president". TASS. 2019-03-20. נבדק ב-2019-03-20.
  2. ^ "Tokayev sworn in as Kazakhstan's interim president". TASS. 2019-03-20. נבדק ב-2019-03-20.
  3. ^ "Kazakh President Nazarbaev Abruptly Announces Resignation". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). נבדק ב-2019-03-19.
  4. ^ "Kairat Mami to be the new Senate Speaker". Tengrinews.kz. 15 אפר' 2011. נבדק ב-26 מרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "The Constitution of the Republic of Kazakhstan — Official site of the President of the Republic of Kazakhstan". Akorda.kz. נבדק ב-26 מרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Veteran Kazakh leader Nazarbayev resigns after three decades in power". Reuters. 19 במרץ 2019. נבדק ב-19 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Speech by President Kassym-Jomart Tokayev at the Joint Session of the Parliament | Embassy of Kazakhstan in Washington, D.C." kazakhembus.com. אורכב מ-המקור ב-2019-03-24. נבדק ב-26 מרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ (ברוסית) Новый глава Казахстана предложил переименовать Астану в Нурсултан
  9. ^ "Парламент Казахстана одобрил переименование Астаны в Нурсултан". BFM.ru - деловой портал. נבדק ב-26 מרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Telephone conversation with Nursultan Nazarbayev and Kassym-Jomart Tokayev". President of Russia. נבדק ב-26 מרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "China welcomes new Kazakh leader Kassym-Jomart Tokayev as an 'old friend and good friend'". 20 מרץ 2019. נבדק ב-26 מרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)