קופיל
קופיל (בבלארוסית: Капыль, קפיל; בפולנית: Kopyl; ביידיש: קאפוליע) היא עיירה במחוז מינסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
| |||
 | |||
| מדינה |
 בלארוס | ||
|---|---|---|---|
| וובלסט |
 מינסק | ||
| ראיון | קופיל | ||
| גובה | 210 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 9,985 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 53°09′N 27°5′E / 53.150°N 27.083°E | ||
| אזור זמן | UTC+3 | ||
תולדות היישוב עריכה
העיירה נזכרת לראשונה בשנת 1274, ובתקופה זו הוקפה בחומה. במהלך המאה ה-14 הייתה העיירה תחת שלטון הדוכסות הגדולה של ליטא, ומסוף אותה מאה עברה לבעלות משפחות אצולה.
במהלך המאה ה-16 הותקפה העיירה מספר פעמים בידי הטטרים, ובשנת 1652 הוענקו לה זכויות עיר וזכות לקיים ירידים עתיים.
בחלוקת פולין השנייה, בשנת 1793, נכללה העיירה בתחום האימפריה הרוסית.
יהודי קופיל עריכה
קופיל ידועה כעיירת הולדתו של מנדלי מוכר ספרים, ובראשית המאה ה-20 נמנו בה כ-2,700 יהודים, רוב תושביה. במהלך התקופה הסובייטית שבין מלחמות העולם הצטמצמה האוכלוסייה היהודית בעיירה, והוקמו לידה מספר קולחוזים יהודיים.
ב-26 ביוני 1941, כמה ימים לאחר פרוץ מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ואלו ריכזו את יהודיה בגטו מוקף גדר תיל שהוקם בה. בזמן פעילות הגטו, נלקחו יושביו לעבודות כפייה, ומעת לעת ביצעו השוטרים הבלארוסים ששמרו על הגטו מעשי אונס ורצח בקרב יושביו. כתוצאה מהרעב, הצפיפות והמחלות בגטו, מתו רבים מיושביו.
ב-25 במרץ 1942 נערכה בגטו שבעיירה אקציה המונית, בה נאספו כל יושביו, הופשטו מבגדיהם, והוכו בידי השוטרים הבלארוסים. לאחר מכן, נרצחו רובם, כ-1,200 איש, בחצר בית הכנסת המקומי, לעיני האוכלוסייה המקומית. מעט היהודים שהושארו בחיים נצטוו לקבור את גופות הנרצחים בקברי אחים. ב-23 ביולי 1942 נרצחו אחרוני היהודים בגטו שבעיירה, תוך שרפת בתים על יושביהם.
ערים תאומות עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קופיל (Kopyl), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "קופיל", באתר JewishGen (באנגלית)
- "קופיל", באתר השטעטל הווירטואלי
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין, קופיל, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1211–1212), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)