קארוי לוץ

קארוי לוץ או קרל אנטון פאול לוץ (בהונגרית: Lotz Károly, בגרמנית: Karl Anton Paul Lotz;‏ 16 בדצמבר 1833 – 13 באוקטובר 1904) היה צייר גרמני-הונגרי.

קארוי לוץ
Lotz Károly

לידה	16 בדצמבר 1833 באד הומבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	13 באוקטובר 1904 (בגיל 70) בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה	בית הקברות קרפשי
מקום לימודים	האוניברסיטה הטכנית של וינה

ביוגרפיה

קרל לוץ נולד בבאד הומבורג, גרמניה, ילדם השביעי והצעיר ביותר של וילהלם כריסטיאן לוץ ואנטוניה הפליך. אביו היה משרת של גוסטב, רוזן הסן-הומבורג, בתקופה שבה הנסיך ייצג את אוסטריה בקונגרס וינה, שבין היתר עניינו זכויות הריבונות של בית הסן-הומבורג על הסן-דרמשטאדט. מותו הפתאומי של איזק פון סינקלייר , הממונה על היחסים, הובילה את אביו לקחת על עצמו את התפקיד. כשהיה בהונגריה בשנת 1815 הכיר את אנטוניה הפליך בת ה-13, אליה נישא שלוש שנים מאוחר יותר. היא ילדה 8 ילדים, מתוכם קרל היה הצעיר ביותר.

אביו נפטר בשנת 1837 ואנטוניה העבירה את המשפחה לפשט (אחד משלושת החלקים המרכיבים של בודפשט, על הגדה המזרחית של נהר הדנובה). קרל השתתף בלימודי הגימנסיה. אף על פי שהיה קלוויניסטי, הוענקה לו מלגה על הישגיו האקדמיים יוצאי הדופן. הוא החל את הקריירה האמנותית שלו באקדמיה אצל הצייר הוונציאני יאקאב מאראסטוני (1804-1860). מאוחר יותר הוא היה תלמידם של הציירים ההיסטוריים הנריק ובר (1818–1866) בבודפשט וקרל ראל (1812–1865) בווינה.

יחד עם ראל עבד במשימות רבות. מאוחר יותר החל בעבודות מקוריות משלו, תחילה כאמן נוף רומנטי בתמונות של מישורי השפלה ההונגרית, ואחר כך כיוצר ציורי קיר וציורי קיר מונומנטליים בסגנון המאסטר הוונציאני שלמד אצלו.

לאחר עבודות שונות בבודפשט הוא עבר לוינה. הוא הציב תוכניות לארמון גרנדיוזי, והשלים ציורי קיר שהזמין אב המנזר טיהאני עבור כנסיית המנזר שלו על שפת אגם בלטון. הוא נודע בזכות הדיוקנאות וציורי העירום שלו, שאשתו וגם בנותיו דגמנו בהן.

לוץ התחתן רק בגיל 58, כאשר נישא לאלמנה יאקובי, אשתו לשעבר של אחיו פאול יוהאן היינריך, שנפטר בשנת 1828. מכאן ואילך חתם על עבודותיו "קרולי יאקובי-לוץ".

בשנת 1882 מונה לוץ לפרופסור באקדמיות שונות לאמנות בבודפשט, ובשנת 1885 הפך לדיקן המחלקה לציור. הוא היה חבר כבוד באקדמיה לאמנויות ציור בווינה.

המשימה הציבורית החשובה האחרונה שלו הייתה "אפותאוזיס של שושלת הבסבורג", פרסקו תקרה ענקי בחדר ההבסבורגי של הארמון המלכותי שנבנה מחדש, אותו צייר בשנת 1903, שנה לפני מותו.

לוץ היה כבר חולה קשה כשעבד על הפרסקו. "אפותאוזיס" עקב אחר המסורות של ציור הבארוק והעבודה זכתה לשבחים. הפרסקו שרד את המלחמה ללא פגע, אך הוא נהרס בשנות החמישים.

הוא נפטר בשנת 1904 בבודפשט. נערכה לו הלוויה ממלכתית והוקדשה לו אנדרטה. תמונותיו, ורישומיו נתרמו למדינת הונגריה ונמצאים כעת במוזיאון שומפבסטי. בכמה ערים הונגריות ישנם רחובות על שמו.

גלריה

• 
  אמור ופסיכה
• 
  קיץ
• 
  דיוקן ביתו
• 
  חריש באביב
• 
  הבאר
• 
  עירום
• 
  מנוחה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קארוי לוץ בוויקישיתוף

• קארוי לוץ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)