קארל דג'ראסי

כימאי וסופר אמריקאי

קארל דג'ראסיגרמנית: Carl Djerassi;‏ 29 באוקטובר 192330 בינואר 2015) היה כימאי וסופר אמריקאי יליד אוסטריה. הוא ייסד יחד עם דיאן ווד מילברוק קהילת אמנים הקרויה על שמו. הוא ידוע בעיקר בזכות תרומתו לפיתוח גלולות למניעת היריון,[1][2][3] והוא מכונה לעיתים אבי הגלולה.[4]

קארל דג'ראסי
Carl Djerassi
דג'ראסי, 2004
דג'ראסי, 2004
לידה 29 באוקטובר 1923
וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בינואר 2015 (בגיל 91)
סן פרנסיסקו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט George Rosenkranz עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2003)
  • מדלית פריסטלי (1992, 1992)
  • פרס וולף בכימיה (1978)
  • המדליה הלאומית למדעים (1973)
  • Inhoffen-Medaille (1999)
  • מדליית יובל המאה (1963)
  • GDCh prize for journalists and writers (2001)
  • פרס שלה (1972)
  • המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות (1991)
  • פרס האגודה האמריקנית לכימיה בכימיה טהורה (1958)
  • מדליית פרקין (1975)
  • פרס ויליאם פרוקטר להישג מדעי (1998)
  • פרס הנסיך מחידול (1995)
  • פרס וילארד גיבס
  • היכל התהילה הלאומי לממציאים
  • חבר זר של החברה המלכותית
  • אות ההצטיינות של הרפובליקה האוסטרית
  • מדליית הכסף הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית
  • העיטור האוסטרי למדע ואמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Diane Middlebrook (1985) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.djerassi.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראשית חייועריכה

קארל דג'ראסי נולד בווינה שבאוסטריה, אך בשנותיו הראשונות גדל בסופיה שבבולגריה, ביתו של אביו, סמואל דג'ראסי, רופא עור ומומחה למחלות מין.[5][6] אמו הייתה אליס פרידמן, רופאת שיניים וינאית. הוריו היו יהודים.[1]

בעקבות גירושי הוריו עברו דג'ראסי ואמו לווינה. עד גיל 14 הוא למד באותו בית ספר שבו זיגמונד פרויד למד שנים רבות קודם לכן;[7] בקיצים היה דג'ראסי בבולגריה עם אביו.[8]

אחרי האנשלוס סירבה אוסטריה להעניק לו אזרחות, ואביו התחתן בשנית עם אמו בשנת 1938 לזמן קצר כדי לאפשר לקארל ולאימו לברוח מהמשטר הנאצי לסופיה שבבולגריה, שם התגורר עם אביו במשך שנה.[1] בולגריה, אף שלא הייתה מוגנת מפני אנטישמיות, הוכחה כמקלט בטוח, שכן המדינה הצליחה להציל את אוכלוסייתה היהודית בת 48,000 איש מגירוש למחנות הנאציים. בתקופתו בסופיה למד דג'ראסי בקולג' האמריקני בסופיה שם החל לשלוט באנגלית.[8]

בדצמבר 1939 הגיעו דג'ראסי ואמו לארצות הברית כמעט ללא פרוטה. אמו של דג'ראסי עבדה באימון קבוצתי בצפון מדינת ניו יורק.[1] בשנת 1949 היגר אביו לארצות הברית, עבד בפנסילבניה ובמערב וירג'יניה, ולבסוף יצא לגמלאות בסן פרנסיסקו.

השכלהעריכה

דג'ראסי למד במכללת ניוארק ג'וניור, למד זמן קצר במכללת טרקיו שבמיזורי, ואחר כך למד כימיה במכללת קניון, שם סיים בהצטיינות.[9][8] לאחר שנה בחברת התרופות CIBA, עבר דג'ראסי לאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון, שם קיבל את הדוקטורט בכימיה אורגנית בשנת 1945.[6] עבודת התזה שלו בחנה את הפיכת הורמון המין הגברי טסטוסטרון להורמון המין הנשי אסטרדיול, באמצעות רצף של תגובות כימיות.[10]

קריירהעריכה

בשנת 1942/43 עבד דג'ראסי ב-CIBA בניו ג'רזי, ופיתח את תרופת הפריבנזמין[8] (טריפלנמין), הפטנט הראשון שלו ואחד האנטי-היסטמינים המסחריים הראשונים.[1][2]

בשנת 1949 הפך דג'ראסי למנהל מחקר בסינטקס במקסיקו סיטי ונשאר שם עד שנת 1951.[8] לדבריו, אחד הגורמים המשפיעים עליו לבחור בסינטקס היה שיש להם ספקטרופוטומטר DU.[11] הוא עבד על סינתזה חדשה של קורטיזון על בסיס דיוזגנין, ספוגנין סטרואיד שמקורו מ-Dioscorea.[12] הצוות שלו סינתז מאוחר יותר נורתיסטרון (norethindrone),[13] אנלוג הפרוגסטין הפעיל הראשון שהיה יעיל בצריכה דרך הפה. זה הפך לחלק מאחד הכדורים המשולבים הראשונים למניעת הריון, הנקראים באופן עממי גלולה למניעת הריון. בין השנים 1952–1959 היה פרופסור לכימיה באוניברסיטת ויין סטייט בדטרויט.

בשנת 1951 פיתח יחד עם הכימאי המקסיקני לואיס א' מירמונטס והמדען ההונגרי-מקסיקני ג'ורג' רוזנקרנץ את הפרוגסטין נורתיסטרון - אשר, בניגוד לפרוגסטרון, נשאר יעיל כאשר נלקח דרך הפה והיה חזק בהרבה מההורמון הטבעי. מתן התכשיר ניתנה לראשונה כאמצעי מניעה דרך הפה לבעלי חיים על ידי גרגורי גודווין פינקוס ומין צ'ו צ'אנג ולנשים על ידי ג'ון רוק.[14]

בשנת 1957 הפך לסגן נשיא מחקר בסינטקס במקסיקו סיטי. בשנת 1960 הפך דג'ראסי לפרופסור לכימיה באוניברסיטת סטנפורד,[8] תפקיד שאותו מילא עד 2002[15] אך במשרה חלקית בלבד מאחר שמעולם לא עזב את התעשייה.[3] משנת 1968 ועד 1972 הוא כיהן גם כנשיא סינטקס מחקר בפאלו אלטו.

דג'ראסי התעשר מעבודתו בסינטקס, וקנה שטח אדמה גדול בוודסייד, קליפורניה, והקים חווה בקר בשם SMIP. (במקור ראשי תיבות של "Syntex Made It Possible", פירושים אחרים הוצעו מאז) הוא גם עסק באוסף אמנות גדול. אוסף העבודות שלו מאת פאול קלה נחשב לאחד המשמעותיים ביותר שהיו בבעלות פרטית.[7][16] במותו ציווה שאוספי קליי שלו ייתרמו למוזיאון אלברטינה בווינה ומוזיאון סן פרנסיסקו לאמנות מודרנית.[17]

לאורך שנות ה-60 וה-70 המשיך דג'ראסי לעבוד בעבודתו המדעית, כפרופסור במחלקה לכימיה באוניברסיטת סטנפורד וכיזם. הוא היה חלוץ בטכניקות מחקר פיזיקליות חדשניות לספקטרומטריית מסה ולנפיצה אופטית סיבובית, ועשה בהן שימוש בתחומי הכימיה האורגנית ומדעי החיים.[18] במחקר על הורמונים הסטרואידים ואלקלואידים, הוא הבהיר את מבנה הסטרואידים, תחום שבו פרסם למעלה מ -1,200 מאמרים.[1] תחומי העניין המדעיים שלו היו רחבים, והישגיו הטכנולוגיים כוללים עבודה במכשור, תרופות, הדברת חרקים, יישום בינה מלאכותית במחקר ביו-רפואי, וביולוגיה וכימיה של אורגניזמים ימיים.

בשנת 1968 הוא יסד חברה חדשה, Zoecon,[8] אשר התמקדה בשיטות סביבתיות של הדברה, תוך שימוש בהורמוני גדילה מהונדסים של חרקים כדי למנוע את המטמורפוזה משלב הזחל ועד שלב הגולם והבוגר.[19] Zoecon נרכשה בסופו של דבר על ידי Occidental Petroleum, שמכרה אותה מאוחר יותר לסנדוז, כיום נוברטיס.

בשנת 1965 באוניברסיטת סטנפורד, חתן פרס נובל יהושע לדרברג, מדען המחשבים אדוארד פייגנבאום ודג'ראסי, המציאו את תוכנית המחשב DENDRAL (אלגוריתם דנדריטי) להבהרת המבנה המולקולרי של תרכובות אורגניות לא ידועות שנלקחו מקבוצות ידועות של תרכובות, כגון האלקלואידים. והסטרואידים.[20] זה היה אב-טיפוס למערכת מומחה ואחד השימושים הראשונים בבינה מלאכותית במחקר הביו-רפואי.

פרסומיםעריכה

דג'ראסי התפרסם כסופר, כמחזאי וכמדען.[21][22][23] בשנת 1985 אמר דג'ראסי "אני מרגיש שאני רוצה לנהל עוד חיים. ברצוני להשאיר חותם תרבותי על החברה ולא רק יתרון טכנולוגי."[8][18] בהמשך כתב כמה רומנים בז'אנר "מדע בבדיון" (science-in-fiction), כולל "דילמת קנטור",[24] בהם סקר את האתיקה של המחקר המדעי המודרני באמצעות גיבורו, ד"ר קנטור. הוא כתב גם ארבע אוטוביוגרפיות, האחרונה שבהן הופיעה בשנת 2014. הוא כתב מספר הצגות שהועלו ותורגמו למספר שפות.[25][26] ספרו ”כימיה בתיאטרון: אי ספיקה, דמיון או שניהם” דן בערך הפדגוגי הפוטנציאלי של שימוש בסגנון דיאלוגי ובמבנה העלילתי של הצגות עם דגש מיוחד על כימיה.[27]

חיים אישייםעריכה

דג'ראסי הגדיר את עצמו כ"יהודי אתאיסט".[28]

דג'ראסי היה נשוי שלוש פעמים ונולדו לו שני ילדים. הוא נישא לווירג'יניה ירמיה (Virginia Jeremiah) בשנת 1943, והם התגרשו בשנת 1950.[29] דג'ראסי התחתן עם הסופרת נורמה לונדהולם (1917–2006) מאוחר יותר באותה שנה.[30] נולדו להם שני ילדים, והם התגרשו בשנת 1976.[31] שנה לאחר גירושיו השניים החל דג'ראסי מערכת יחסים עם דיאן מידלברוק, ביוגרפית ופרופסור לאנגלית באוניברסיטת סטנפורד.[32] בשנת 1985 הם נישאו, והיו יחד עד למותה ב-15 בדצמבר 2007 בגלל סרטן.[33]

ב-5 ביולי 1978, בתו של דג'ראסי, פמלה שעסקה באמנות (ילידת 1950; מנישואיו השניים לנורמה לונדהולם) התאבדה.[34] את התאבודתה תיאר באוטוביוגרפיה שלו. בעזרתה של מידלברוק, שקל אז דג'ראסי כיצד הוא יוכל לסייע לאמנים. הוא ביקר הכפרי אמנים קיימים, כמו ידו ומקדואל, ולבסוף החליט להקים כפר אמנים משלו.[7][16]

דג'ראסי נפטר ב-30 בינואר 2015, בגיל 91 מסיבוכים של סרטן כבד ועצמות.[1][35]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קארל דג'ראסי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Robert D. McFadden (31 בינואר 2015). "Carl Djerassi, 91, a Creator of the Birth Control Pill, Dies". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-31 בינואר 2015. Carl Djerassi, an eminent chemist who 63 years ago synthesized a hormone that changed the world by creating the key ingredient for the oral contraceptive known as 'the pill,' died at his home in San Francisco on Friday. He was 91. His son, Dale, said the cause was complications of liver and bone cancer.... 
  2. ^ 1 2 Ball P (2015) "Carl Djerassi", Nature 519(7541), 34.
  3. ^ 1 2 Zare, R. N. (2015). "Carl Djerassi (1923-2015)". Angewandte Chemie International Edition 54 (17): 5001–5002. PMID 25809781. doi:10.1002/anie.201501335. 
  4. ^ Joachim Haupt (2008). Mein Leben - Carl Djerassi, der Vater der Pille (בגרמנית). ZDF, Arte. 43 דקות ב. אורכב מ-המקור ב-2017-02-20. בדיקה אחרונה ב-19 בפברואר 2017. 
  5. ^ "Carl Djerassi, father of the Pill - obituary", The Telegraph, February 2, 2015.
  6. ^ 1 2 Weintraub, Bob. "Pincus, Djerassi and Oral Contraceptives", Chemistry in Israel, Bulletin of the Israel Chemical Society. August 2005, pp. 47–50.
  7. ^ 1 2 3 Wood, Gaby (14 באפריל 2007). "Father of the pill". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-4 בפברואר 2015. 
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Sturchio, Jeffrey L.; Thackray, Arnold (31 ביולי 1985). Carl Djerassi, Transcript of an Interview Conducted by Jeffrey L. Sturchio and Arnold Thackray at Stanford University on 31 July 1985. Philadelphia, PA: Center for History of Chemistry. 
  9. ^ Center for Oral History. "Carl Djerassi". Science History Institute. 
  10. ^ "Carl Djerassi". Science History Institute. יוני 2016. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2018. 
  11. ^ Board on Physics and Astronomy, Division on Engineering and Physical Sciences (2006). Instrumentation for a better tomorrow: proceedings of a symposium in honor of Arnold Beckman. Washington, D.C.: National Academies Press. ISBN 978-0-309-10116-5. בדיקה אחרונה ב-28 במאי 2015. 
  12. ^ Rosenkranz, George (2005). "The Early Days of Syntex". Chemical Heritage Magazine 23 (2): 8–13. 
  13. ^ Djerassi, C.; Miramontes, L.; Rosenkranz, G.; Sondheimer, F. (1954). "Steroids. LIV.1Synthesis of 19-Nov-17α-ethynyltestosterone and 19-Nor-17α-methyltestosterone2". Journal of the American Chemical Society 76 (16): 4092–4094. doi:10.1021/ja01645a010. 
  14. ^ Hayman, Suzie (1 בפברואר 2015). "Carl Djerassi obituary". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2015. 
  15. ^ Arnold, Laurence (31 בינואר 2015). "Carl Djerassi, Chemist Behind Birth-Control Pill, Dies at 91". Bloomberg. 
  16. ^ 1 2 "Djerassi Resident Artists Program". אורכב מ-המקור ב-February 14, 2015. בדיקה אחרונה ב-4 בפברואר 2015. 
  17. ^ "Albertina's Modern Holdings Deepened by Transfer of Batliner Collection". Art Tattler International. אורכב מ-המקור ב-February 4, 2015. בדיקה אחרונה ב-4 בפברואר 2015. 
  18. ^ 1 2 Reinhardt, Carsten. "CHF Remembers Carl Djerassi". Chemical Heritage Foundation. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2015. 
  19. ^ Wells, Ken (2003). Herd on the street: animal stories from the Wall Street journal. New York: Free Press. עמ' 233–244. ISBN 9780743254205. 
  20. ^ . (יולי 2011). "The Joshua Lederberg Papers: Computers, Artificial Intelligence, and Expert Systems in Biomedical Research". Profiles in Science. Bethesda, Md.: U.S. National Library of Medicine. בדיקה אחרונה ב-2 באוגוסט 2011. 
  21. ^ Gehrke, Ingrid (2008). Der intellektuelle Polygamist: Carl Djerassi's Grenzgänge in Autobiographie, Roman und Drama.. Berlin et al.: Lit Verlag. ISBN 978-3-8258-1444-1. 
  22. ^ Marks, Lara V. (2004). Sexual Chemistry: A History Of The Contraceptive Pill. Diane Publishing Company. ISBN 978-0-300-08943-1. 
  23. ^ Tone, Andrea (2001). Devices and Desires. New York: Hill and Wang, A Division of Farrar, Straus and Giroux. ISBN 978-0-8090-3817-6. 
  24. ^ Cantor's Dilemma, Penguin, 1989. ISBN 0-14-014359-9
  25. ^ Trueman, Matt (29 באפריל 2014). "New play by Carl Djerassi, inventor of the pill, explores philosophers' sex lives". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2015. 
  26. ^ Guthrie, Julian (15 באוקטובר 2014). "Act 2 for pill's inventor: Carl Djerassi writing plays at 91". SFGate. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2015. 
  27. ^ Sterken, Christiaan (2012). "Chemistry in Theatre. Insufficiency, Phallacy or Both. Carl Djerassi (Book Review)". The Journal of Astronomical Data 18 (6). בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2015. 
  28. ^ "Carl Djerassi: The Steroid King." Carl Djerassi: The Steroid King. N.p., n.d. Web. 01 Oct. 2016. His parents were both Jewish, but although young Carl was bar mitzvahed, the family was not religiously observant. He characterizes himself as a "Jewish atheist."
  29. ^ Lennon, Troy (3 בפברואר 2015). "Father of the pill became patron of young artists". The Daily Telegraph (Australia). בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2015. 
  30. ^ "Obituary: Norma Lundholm Djerassi, writer, poet, world traveler". almanacnews.com. 13 בדצמבר 2006. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2020. 
  31. ^ Sleeman, Elizabeth, ed. (2003). The International Who's Who 2004 (מהדורה 67th). London: Europa. עמ' 437. ISBN 9781857432176. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2015. 
  32. ^ Haven, Cynthia, "Diane Middlebrook, professor emeritus and legendary biographer, dies at 68", Stanford University, 9 January 2008.
  33. ^ Mills, John, Which Yet Survive. Impressions of Friends, Family and Encounters, Quartet Books, London, 2017
  34. ^ Carl Djerassi, Desert Island Discs, BBC Radio 4
  35. ^ "Carl Djerassi, Who Helped Discover Birth Control Pill, Dies at 91". forward.com. 31 בינואר 2015.