קרל האנקה
קרל הַאנְקֶה (בגרמנית: Karl Hanke; 24 באוגוסט 1903 – 8 ביוני 1945) היה פעיל בכיר באס אס, מחליפו של היינריך הימלר בראשות האס אס ופושע מלחמה נאצי.
האנקה נושא נאום בפני מגויסים חדשים ל'פולקסשטורם', ברסלאו, פברואר 1945 | |
לידה |
24 באוגוסט 1903 לובן, ממלכת פרוסיה |
---|---|
פטירה |
8 ביוני 1945 (בגיל 41) נובה ווס, צ'כוסלובקיה |
מדינה | גרמניה הנאצית |
מפלגה | המפלגה הנאצית |
פרסים והוקרה | |
| |
ביוגרפיה
עריכההאנקה נולד בעיירה לאובאן שבשלזיה ועבד כשוליה לטוחן ולאחר מכן כמורה להנדסה. בשנת 1928 הצטרף למפלגה הנאצית והתקדם בשורותיה.
בשנת 1932 נבחר כציר לבית הנבחרים (הלנדטאג) בפרוסיה וכן לרייכסטאג מטעם המפלגה הנאצית. בשנת 1933 מונה למזכירו האישי של יוזף גבלס ולמנהל משרדו. יחסי השניים התערערו כאשר האנקה התאהב במגדה, אשתו של גבלס ואף ביקש מאדולף היטלר רשות לשאתה. הרשות לא ניתנה, שכן מגדה גבלס, אשתו של שר התעמולה, הייתה מעין "הגברת הראשונה" של הרייך השלישי, משום שפילגשו של היטלר אווה בראון הושארה מוסתרת מעיני העם, ומבחינה תעמולתית סברו היטלר וגבלס כי הדבר אינו ראוי.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרף האנקה לגדוד טנקים ושירת כחייל. שירותו הקרבי "טיהר" את שמו בקרב ההנהגה הנאצית ובשנת 1941 מונה למשרת הגאולייטר (מפקד המחוז) של שלזיה התחתית.
ידידו הטוב של האנקה, שר החימוש הנאצי אלברט שפר, אשר האנקה הוא שהכירוֹ להיטלר, מסר כי בשנת 1944 הופיע האנקה במשרדו מיוסר ויעץ לו שלא להתקרב למחנה הגדול שהוקם בשלזיה עילית, שכן נעשים שם דברים שלא ייעשו. הכוונה הייתה למחנה המוות אושוויץ[1]. האנקה עצמו, שהיה נאצי קנאי, מן הסתם ידע, כגאולייטר, בדיוק מה מתרחש במחנה שהיה סמוך לתחום שלטונו, זמן רב לפני שנת 1944.
עם התקרבות הצבא האדום לשטחי גרמניה הכריז האנקה על העיר ברסלאו (כיום ורוצלב שבפולין) כמבצר. החוקר אנטוני ביוור מייחס להאנקה בספרו "נפילת ברלין" את גירוש מקצת האוכלוסייה האזרחית הגרמנית מן העיר בינואר 1945 ואת מותם של רבים מהם ברעב ובחשיפה לקור. בעיר הושלט משטר אימים, והאנקה תלה את ראש העיר הקודם. בפברואר 1945 השלימו הרוסים את המצור על העיר כשהם לוכדים בתוכה חיל משמר בן 80,000 חיילים גרמנים וכן אזרחים רבים, כלפיהם הפעיל האנקה וכן הפלדמרשל פרדיננד שרנר אמצעים של טרור כדי לגרום להם להילחם, כאשר שאר ערי גרמניה (לרבות ברלין) כבר נכנעו. ברסלאו נכנעה ב-6 במאי 1945, לאחר שבמצור נהרגו עשרות אלפי אזרחים.
ימיו האחרונים
עריכהבסוף אפריל פיטר היטלר את היינריך הימלר מכל משרותיו והורה על מעצרו, מכיוון שהימלר ניהל משא ומתן עם הרוזן פולקה ברנדוט על כניעה. הקנאות של האנקה והציות הבלתי מותנה לפקודותיו של היטלר הרשימו אותו ועם מותו מינה זה בצוואתו את האנקה ל"רייכספיהרר אס אס" במקומו של הימלר. סמוך לתאריך זה, במועד בלתי ידוע
שמונה ימים לפני כן, זכה האנקה לעיטור הגבוה ביותר של המפלגה הנאצית, המסדר הגרמני, כפרס על הגנת ברסלאו נגד הצבא האדום הסובייטי המתקדם.
האנקה קיבל הודעה על קידומו ב--5 במאי 1945. תוך שימוש מבצעי באחד המסוקים הראשונים, טס הנקה אל פראג. וצירף את עצמו לדיוויזיית הפאנצרגרנדיר אס אס ה-18. האנקה בחר ללבוש מדים של טוראי אס-אס, כדי להסתיר את זהותו במקרה של לכידה. הקבוצה ניסתה להילחם בדרכה חזרה לגרמניה, אך לאחר קרב עז עם פרטיזנים צ'כים, נכנעה בנוידורף ב-6 במאי. זהותו האמיתית לא התגלתה על ידי שוביו, והאנקה הוכנס לפיכך למחנה שבויי מלחמה לצד אנשי אס אס בדרג נמוך. היו בסך הכל 65 שבויי מלחמה כשהצ'כים החליטו להעביר את כולם ברגל ביוני 1945. כשרכבת עברה את נתיב הצעדה, האנקה ועוד כמה שבויי מלחמה ניסו להימלט, ונצמדו לרכבת. הצ'כים פתחו באש ופצעו את האנקה ושני שבויים נוספים. לאחר מכן הם הוכו למוות בקתות רובים על ידי הצ'כים.
לקריאה נוספת
עריכה- אלברט שפר, בתוככי הרייך השלישי, הוצאת מודן
- אנטוני ביוור, נפילת ברלין, הוצאת יבנה, 2003.
- Dan van der Vat, The Good Nazi, Phonix, 1997.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ "אלברט שפאר - ביוגרפיה", יואכים פסט, תל אביב: הוצאת דביר, עמ' 230.