פתיחת התפריט הראשי

קארמה (कर्म (מידעעזרה), מסנסקריט - "פעולה" או "מעשה") הוא מושג פילוסופי-מיסטי שמקורו בדתות הודיות, שמתאר מחזור מלא של יחסי סיבה-תוצאה. זהו סך כל מעשיו של האדם - בעבר, בהווה ובעתיד. עקרון מרכזי הוא שהכוונה והמעשים של בן אדם (סיבה) משפיעים על העתיד של אותו בן אדם (תוצאה), כאשר מעשים טובים ישפיעו על קארמה טובה ועל האושר העתידי של הבן אדם ולהפך.

"חוק הקארמה" הוא עיקרון תאולוגי מרכזי בדתות ההינדואיזם, בודהיזם, סיקהיזם וג'ייניזם (כולן נוסדו בהודו). מקור המונח בפולחן ודי עתיק ימים - שבו שימש לציון פעולה טקסית שהיוותה חלק משמעותי מטקס הקורבן (כגון הדלקת האש, שפיכת הנסך, או הגשת הבשר למזבח). השימוש במונח לתיאור סיבתיות החל, ככל הנראה, עם פיתוח תורות הסמסרה - שרשרת הלידה-מחדש אשר כובלת את האדם - והמוקשה - ה"שחרור" ממעגל הסמסרה (שהשגתו נקבעת על פי קארמה). שינוי זה ברעיון הקארמה הוצג לראשונה באופנישדות.

הגדרת המושגעריכה

 
פריחת הלוטוס מסמלת את הקארמה בדתות רבות, מהסיבות הבאות: 1. פרח הלוטוס מכיל בתוכו זרעים כבר בעת הפריחה. הזרע מסמל באופן מסורתי את הסיבה, והפריחה את התוצאה. 2. הלוטוס גדל בתוך מים עכורים, ואילו הפרח צף מעל פני המים; מטאפורה לכך שאדם יכול להתעלות מעל נסיבות חיים קשות מבלי להיות מושפע מהן.

המשמעות המילולית של המושג קארמה בשפה הסנסקרית היא "עבודה", "פעולה" או "מעשה". זאת, במובן של פעולה המתבצעת על העולם החיצוני, בניגוד למילה הסנסקרית "קריה", שמשמעותה "פעולה המתבצעת על העולם הפנימי". פעולה או כוונה טובה יוצרת קארמה טובה, בעוד פעולה או כוונה רעה יוצרת קארמה רעה. המשמעות המטאפיזית המדויקת של הקארמה, כמו גם המשקל שלה בחייו של הפרט, משתנה בין אסכולות שונות בפילוסופיית המזרח. עם זאת, ישנם כמה עקרונות משותפים:

סיבתיותעריכה

הקשר בין קארמה לסיבתיות הוא מוטיב מרכזי באסכולות שונות של הינדואיזם, בודהיזם וג'איניזם. על פיהן, הן הפעולות שמבצע היחיד והן כוונותיו משפיעות על מהלך חייו. פעולות שמבוצעות בעניין (הווה אומר, כאשר המבצע מייחל לתוצאה כלשהי) גורמות להצטברות קארמה, לעומת פעולות שמתבצעות ללא עניין, שמותירות את הקארמה ללא שינוי. קארמה טובה מביאה להשפעה חיובית על חייו של המבצע - לאושר, ואילו קארמה רעה, להשפעה שלילית - אומללות. באסכולות מסוימות השפעתה של הקארמה לאו דווקא מוגבלות לחייו הנוכחיים של הפרט, אלא יכולה להשפיע גם על גלגולו הבא. מתבצעת הפרדה בין שני סוגי השפעות שהקארימה מחילה על המציאות:

  • פאלה - השפעה מידית של הקארמה. זוהי תוצאת הפעולה שבאה לידי ביטוי באופן מידי או לכל היותר במהלך חייו של המבצע, בין אם באופן גלוי ובין אם לא.
  • סאמסקארה - השפעה נסתרת של הקארמה. זו באה לידי ביטוי פנימי בחייו של המבצע, בהשפעה על התנהגותו ועל מידת האושר שלו (בחיים הנוכחיים ובאסכולות מסוימות, גם בגלגולים הבאים).

הסאמסקארה היא לרוב מוקד הדיון בפילוסופיה המזרחית. הקארמה זורעת בחייו של המבצע טנדנציות (ואסנה), שמשפיעות על התנהגותו של הפרט; וכן משפיעה על ראייתו של הפרט את עצמו ואת העולם, ובכך מכתיבה את חווית החיים שלו.

מוסר ואתיקהעריכה

הנחת המוצא היא שלכל פעולה יש השלכות, בין אם בחיים האלה ובין אם בגלגול הבא. יתרה מזאת, לא רק פעולה מביאה להשפעה על המציאות של המבצע, אלא גם עצם הכוונה, הגישה, והמאוויים של מבצע הפעולה. בכך מושג הקארמה נבדל ממערכת סיבתית טהורה, כפי שניתן למצוא במדעי הטבע. על כן משמש מושג הקארמה כבסיס האתי של אסכולות שונות בפילוסופיה המזרחית.

גלגול נשמותעריכה

עקרון הלידה מחדש (סמסרה) מופיע באסכולות שונות של דתות המזרח, כאשר הדעות חלוקות האם לידה מחדש היא עקרון מרכזי, משני, או לחלופין בדיה. על פי עקרון זה, כל צורות החיים עוברות תהליך של גלגול נשמות - הווה אומר סדרה של לידות ומיתות, כאשר כל לידה יכולה להתרחש בצורת חיים אחרת מזו שקדמה לה (למשל, מה שהיה בגלגול קודם חזיר עשוי להיוולד מחדש כאדם). באסכולות מסוימות ישנה הטענה כי הכבודה הקארמית - שהיצור צובר במהלך חייו - ממשיכה איתו גם לאחר המוות, בגלגול הבא, והיא זו שתקבע צורת ואופי החיים אליו ייוולד. תהליך זה של מוות ולידה מחדש ממשיך עד אין קץ, כאשר הדרך היחידה להפסיק אותו היא באמצעות הגעה מודעת לשחרור (מוקשה).

קארמה בדתות שונותעריכה

הינדואיזםעריכה

מושג הקארמה בהינדואיזם התפתח לאורך מאות שנים. כבר באופנישדוט מתוארת "דרך האלים", שכוללת התבודדות, ויתור על רצונות גשמיים ושאיפה להתפתחות רוחנית, ומי שהולך בה, קוטע את מעגל הלידה והמוות ואינו נולד בשנית. באפוס מהאבהארטה מתואר מושג ראשוני של רעיון הקארמה:

כפי שאדם עצמו זורע, כך הוא עצמו יקצור; אף אדם אינו יורש את המעשה הטוב או הרע של חברו. איכות פרי עמלו היא כאיכות מעשהו.

מהאבהארטה xii.291.22

התפיסה הקארמית המרכזית באפוס היא, כי לכל כוונה ולכל מעשה (קארמה) ישנם השלכות; וכן שההשלכות הללו הן מצטברות לאורך חייו של אדם. לאורך השנים התפתחו אסכולות רבות בהינדואיזם, שנבדלות באופן שבו הן רואות את מושג הקארמה: מהתפיסה שקארמה משפיעה באופן דטרמיניסטי על חיי האדם, או לחלופין שלאדם יש רצון חופשי שיכול להשפיע על גורלו. כן קיים הבדל במידת החשיבות, אם בכלל, שניתנת לקארמה ולמעגל הלידה מחדש והשחרור ממנו.

בודהיזםעריכה

קארמה היא מוטיב מרכזי בדת הבודהיסטית, לפיה פעולות מכוונות שמבצע האדם כובלות אותו למעגל הלידה והמוות (סמסרה). שחרור מן התשוקה והבורות מביאים לשחרור מהסמסרה. ההשפעה הקארמית של כל מעשה על המבצע מושפעת בין היתר מההיסטוריה של המבצע ומהנסיבות בה בוצעה. הקארמה מתוארת כסוג של חוק טבעי, של סיבה ותוצאה, שפועל ביקום (ולא ככוח על-טבעי או אל, שמשית צדק בהתאם לפעולותיהם של בני האדם). בפרט, חשיבותה של ההכרה בעקרון הקארמה, היא ההבנה של האדם שעליו לעצור את התהליך הקארמי, שכובל אותו בסמסרה, בהקדם האפשרי.

אין בנמצא למעשה 'מבצע', ואף לא 'ישות', המושפעת ממנה. רק דברים ריקים, אשר חולפים לאיטם: המכיר בעובדה זו, הוא בעל ראיה נכונה. ואף שהמעשה וההשפעה נמצאים בפעולה, אין ביכולתו של אדם, בשורשו, לאתר את נקודת ההתחלה, כמו בזרע ובעץ.

(Vis. XIX) Culakammavibhanga Sutta.

ג'יאניזםעריכה

הפילוסופיה הג'יאנית מבצעת הפרדה בין הגוף (החומר) ובין הנשמה (המודעות הטהורה). היחס אל הקארמה הוא כאל "אבקה", העשויה חלקיקים קטנים שמפוזרים ברחבי היקום, הנחלקים ל-148 סוגים. אבקה זו נמשכת לשדה הקארמי, שנוצר כתוצאה מוויברציות הנגרמות מפעילות של מחשבה, דיבור ותנועה של הגוף. פעילות הגומלין של הקארמה והמודעות יוצרת את החיים כפי שאנו מכירים אותם. הצמדות הקארמה אל הנשמה יוצרת הזדהות של הנשמה עם החומר, ומסתירה את התכונות האמיתיות שלה: תפיסה בלתי-מוגבלת, ידיעה בלתי-מוגבלת, אנרגיה בלתי-מוגבלת ואושר נצחי. הנשמה משתחררת לבסוף מכבלי העולם הגשמי כאשר היא נפטרת מהקארמה השלילית שדבקה בה. דבר זה נעשה באמצעות פיתוח של האמונה הנכונה, הידע הנכון וההתנהגות הנכונה.

טאואיזםעריכה

קארמה הוא עקרון חשוב בטאואיזם. על פי התפיסה, קיימות ישויות על-טבעיות שעורכות רישום אודות הקארמה של בני האדם, ומכתיבות את גורלם בהתאם. לאחר המוות אדם עשוי להיוולד מחדש, כבן אדם, או כבעל חיים. העלאת מנחה וכן טקסים מסוימים הנערכים במקדשים עשויים להפחית את הכבודה הקארמית שאדם סוחב עמו.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה