קארמה
קַארְמָה (מסנסקריט: ⓘⒾ - "פעולה" או "מעשה") הוא מושג פילוסופי-מיסטי, שמקורו בדתות הודיות, שמתאר מחזור מלא של יחסי סיבה-תוצאה. זהו סך כל מעשיו של האדם - בעבר, בהווה ובעתיד. עקרון מרכזי הוא שהכוונה והמעשים של בן אדם (סיבה) משפיעים על העתיד של אותו בן אדם (תוצאה), כאשר מעשים טובים ישפיעו על קארמה טובה ועל האושר העתידי של האדם, לעיתים בחייו הנוכחיים ולעיתים בלידתו הבאה במעגל הסמסרה בעוד מעשים שליליים יבטיחו שלידתו הבאה תהיה רעה מזו הנוכחית.
"חוק הקארמה" הוא עיקרון תאולוגי מרכזי בדתות ההינדואיזם, בודהיזם, סיקהיזם וג'ייניזם (כולן נוסדו בהודו). מקור המונח בפולחן ודי עתיק יומין - שבו שימש לציון פעולה טקסית שהיוותה חלק משמעותי מטקס הקורבן (כגון הדלקת האש, שפיכת הנסך, או הגשת הבשר למזבח). השימוש במונח לתיאור סיבתיות החל, ככל הנראה, עם פיתוח תורות הסמסרה (שרשרת הלידה-מחדש אשר כובלת את האדם) והמוקשה (ה"שחרור" ממעגל הסמסרה). שינוי זה ברעיון הקארמה הוצג לראשונה באופנישדות.
הגדרת המושג
עריכה
המשמעות המילולית של המושג קארמה בסנסקריט היא "עבודה", "פעולה" או "מעשה". המילה מונגדת על ידי חלק מהחוקרים למילה הסנסקריטית קריה (בסנסקריט: क्रिया), המתארת את הפעולה השלמה, בעוד קארמה מתארת נשורת הנוצרת בזמן הפעולה, או את השפעת הכוונה שמאחורי הפעולה על הפועל. נשורת זו יכולה להיות שלילית או חיובית, ובדתות מסוימות (למשל ג'ייניזם והינדואיזם) הקארמה תלויה בפעולה עצמה בעוד בדתות אחרות (לדוגמה בודהיזם) הקארמה היא תוצר של פעולות מכוונות, כלומר הקשורות בהיאחזות האדם בתוצאת הפעולה. פעולות לא מוכוונות תוצאה אינן מובילות לצבירת קארמה לפי הבודהיזם. המשמעות המטאפיזית המדויקת של הקארמה, כמו גם המשקל שלה בחייו של הפרט, משתנה בין אסכולות שונות בפילוסופיית המזרח. עם זאת, ישנם כמה עקרונות משותפים:
סיבתיות
עריכההקשר בין קארמה לסיבתיות הוא מוטיב מרכזי באסכולות שונות של הינדואיזם, בודהיזם וג'איניזם. על פיהן, הן הפעולות שמבצע היחיד והן כוונותיו משפיעות על מהלך חייו. פעולות שמבוצעות בעניין (הווה אומר, כאשר המבצע מייחל לתוצאה כלשהי) גורמות להצטברות קארמה, לעומת פעולות שמתבצעות ללא עניין, שמותירות את הקארמה ללא שינוי. קארמה טובה מביאה להשפעה חיובית על חייו של המבצע - לאושר, ואילו קארמה רעה, להשפעה שלילית - אומללות. באסכולות מסוימות השפעתה של הקארמה לאו דווקא מוגבלות לחייו הנוכחיים של הפרט, אלא יכולה להשפיע גם על גלגולו הבא. מתבצעת הפרדה בין שני סוגי השפעות שהקארמה מחילה על המציאות:
- פאלה - השפעה מידית של הקארמה. זוהי תוצאת הפעולה שבאה לידי ביטוי באופן מידי או לכל היותר במהלך חייו של המבצע, בין אם באופן גלוי ובין אם לא.
- סאמסקארה - השפעה נסתרת של הקארמה. זו באה לידי ביטוי פנימי בחייו של המבצע, בהשפעה על התנהגותו ועל מידת האושר שלו (בחיים הנוכחיים ובאסכולות מסוימות, גם בגלגולים הבאים).
הסאמסקארה היא לרוב מוקד הדיון בפילוסופיה המזרחית. הקארמה זורעת בחייו של המבצע נטיות (ואסנה), שמשפיעות על התנהגותו של הפרט; וכן משפיעה על ראייתו של הפרט את עצמו ואת העולם, ובכך מכתיבה את חוויית החיים שלו.
מוסר ואתיקה
עריכההנחת המוצא היא שלכל פעולה יש השלכות, בין אם בחיים האלה ובין אם בגלגול הבא. יתרה מזאת, לא רק פעולה מביאה להשפעה על המציאות של המבצע, אלא גם עצם הכוונה, הגישה, והמאוויים של מבצע הפעולה. בכך מושג הקארמה נבדל ממערכת סיבתית טהורה, כפי שניתן למצוא במדעי הטבע. על כן משמש מושג הקארמה כבסיס האתי של אסכולות שונות בפילוסופיה המזרחית.
גלגול נשמות
עריכהעקרון הלידה מחדש (סמסרה) מופיע באסכולות שונות של דתות המזרח, כאשר הדעות חלוקות האם לידה מחדש היא עקרון מרכזי, משני, או לחלופין בדיה. על פי עיקרון זה, כל צורות החיים עוברות תהליך של גלגול נשמות - הווה אומר סדרה של לידות ומיתות, כאשר כל לידה יכולה להתרחש בצורת חיים אחרת מזו שקדמה לה (למשל, מה שהיה בגלגול קודם חזיר עשוי להיוולד מחדש כאדם). באסכולות מסוימות ישנה הטענה כי הכבודה הקארמית - שהיצור צובר במהלך חייו - ממשיכה איתו גם לאחר המוות, בגלגול הבא, והיא זו שתקבע את צורת ואופי החיים אליו ייוולד. תהליך זה של מוות ולידה מחדש ממשיך עד אין קץ, כאשר הדרך היחידה להפסיק אותו היא באמצעות הגעה מודעת לשחרור (מוקשה).
קארמה בדתות שונות
עריכההינדואיזם
עריכהמושג הקארמה בהינדואיזם התפתח לאורך מאות שנים. באופנישדות מתוארת "דרך האלים", שכוללת התבודדות, ויתור על רצונות גשמיים ושאיפה להתפתחות רוחנית, ומי שהולך בה עשוי להגיע למוקשה, מושג ההארה ההינדואי באמצעותו נקטע את מעגל הסמסרה, מעגל הלידה מחדש בפילוסופיה ההודית. דרך זו מכונה גם "סניאסה", מילה המתורגמת לרוב לנזירות. באפוס "מהאבהארטה" מתואר מושג ראשוני של רעיון הקארמה:
כפי שאדם עצמו זורע, כך הוא עצמו יקצור; אף אדם אינו יורש את המעשה הטוב או הרע של חברו. איכות פרי עמלו היא כאיכות מעשהו.
— מהאבהארטה xii.291.22
התפיסה הקארמית המרכזית באפוס היא כי לכל כוונה ולכל מעשה (קארמה) יש מטען מיסטי ושמטען זה נצבר לאורך חייו של אדם ומשפיע על לידתו מחדש בגלגול הבא. לאורך השנים התפתחו אסכולות רבות בהינדואיזם, שנבדלות באופן שבו הן רואות את מושג הקארמה: מהתפיסה שקארמה משפיעה באופן דטרמיניסטי על חיי האדם, או לחלופין שלאדם יש רצון חופשי שיכול להשפיע על גורלו. כן קיים הבדל במידת החשיבות, אם בכלל, שניתנת לקארמה ולמעגל הלידה מחדש והשחרור ממנו.
בודהיזם
עריכהבפאלי, השפה בה נכתבו כתבי הדת הבודהיסטים העתיקים ביותר, המילה מבוטאת קאמה.
הקאמה היא מעגל מיסטי של סיבה ותוצאה, בדומה לדתות אחרות בנות התקופה. פעולות מסוימות מובילות לקצירת פירות בחיים הנוכחיים או השפעה על נסיבות הלידה הבאה. אך היחס לקאמה בבודהיזם שונה מבדתות אחרות. מכיוון שמשמעות ההארה בבודהיזם היא שחרור מההיאחזות ומאשליית העצמי, פעולות קרמאטיות, בין אם חיוביות ובין אם שליליות, נתפסות כלא נחוצות, מכיוון שהן צורה של היאחזות ב"פירות הקאמה" (בפאלי: קַאמָה פְּהַאלַה), התוצרים המקווים של הפעולה הקרמטית. לא רק פעולות קרמטיות נתפסות כהיאחזות, אלא כל פעולה המכוונת לתוצאה ולא נעשית למען הפעולה עצמה, ולכן מחזקת ונובעת מאשליית העצמי, ומרחיקה את האדם מהארה. כלומר, לפי הבודהיזם האידיאל הוא הפסקת צבירת הקאמה, בין אם חיובית או שלילית. [1]
אין בנמצא למעשה 'מבצע', ואף לא 'ישות', המושפעת ממנה. רק דברים ריקים, אשר חולפים לאיטם: המכיר בעובדה זו, הוא בעל ראיה נכונה. ואף שהמעשה וההשפעה נמצאים בפעולה, אין ביכולתו של אדם, בשורשו, לאתר את נקודת ההתחלה, כמו בזרע ובעץ.
— (Vis. XIX) Culakammavibhanga Sutta.
ג'ייניזם
עריכההפילוסופיה הג'יינית מבצעת הפרדה בין הגוף (החומר) ובין הנשמה (המודעות הטהורה). היחס אל הקארמה הוא כאל משקע עשוי חלקיקים בלתי נראים הנחלקים ל-148 סוגים. משקע זה נמשך לשדה הקארמי, שנוצר כתוצאה מוויברציות הנגרמות מפעילות של מחשבה, דיבור ותנועה של הגוף. פעילות הגומלין של הקארמה והמודעות יוצרת את החיים כפי שאנו מכירים אותם. הצמדות קארמה שלילית אל הנשמה יוצרת הזדהות של הנשמה עם החומר, דבר המרחיק את המאמין הג'ייני ממוקשה, שנתפסת בדת כשחרור הרוח מהחומר. הנשמה משתחררת לבסוף מכבלי העולם הגשמי כאשר היא נפטרת מהקארמה השלילית שדבקה בה. דבר זה נעשה באמצעות פיתוח של אמונה נכונה, ידע נכון והתנהגות נכונה. בניגוד לבודהיזם, הכוונה משחקת תפקיד משני בצבירת הקארמה בג'ייניזם. פגיעה ביצור חי או בעלות של רכוש מובילות לצבירת קארמה שלילית ללא קשר לכוונת האדם. לכן חלק מהנזירים הג'יינים מרחיקים לכת ונמנעים מפגיעה בחיים אפילו בטעות, הם חובשים מסיכות כדי לא לבלוע חרקים ונמנעים מהדלקת אש מחשש שזו תפגע בלי משים בחיים (עם זאת, אין להם התנגדות שמאמינים שאינם נזירים ידליקו עבורם אש). הנזירים הג'יינים הסגפניים ביותר אף נמנעים מלבוש באופן מוחלט ומטאטאים את הקרקע עליה הם הולכים כדי למנוע צבירת קארמה שלילית כתוצאה מפגיעה או מצבירת רכוש.
טאואיזם
עריכהקארמה הוא עקרון חשוב בזרמים המיסטיים של הדאואיזם. על פי התפיסה, קיימות ישויות על-טבעיות שעורכות רישום אודות הקארמה של בני האדם, ומכתיבות את גורלם בהתאם. לאחר המוות אדם עשוי להיוולד מחדש, כבן אדם, או כבעל חיים. העלאת מנחה וכן טקסים מסוימים הנערכים במקדשים עשויים להפחית את הכבודה הקארמית שאדם סוחב עמו.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- חוק הקארמה - ד"ר אהוד בילו
מילנה טסבטקובה ומייקל מייסי, הניו יורק טיימס, המדע מוכיח: הקארמה עובדת, באתר הארץ, 2 באפריל 2014- קארמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רונן פנקס, ״בין הגנגס לירדן: בין קארמה לעקרון הגמול ׳מידה כנגד מידה׳: דיון בהנחות יסוד למפגש תאולוגי-השוואתי סיפורו של יעקב כמקרה בוחן״. דעת: כתב-עת לפילוסופיה יהודית וקבלה 84 (תשע״ח), 474-443
קרמה, דף שער בספרייה הלאומית- קארמה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ יובל אידו טל, בודהיזם: מבוא קצר, ישראל: מפה - מיפוי והוצאה לאור ואוניברסיטת תל אביב, 2006, עמ' 26