קבאד הראשון
קַבָאד הַרִאשׁוֹן (פרסית: قباد یکم; נקרא גם כּוֹבַּד), מלך האימפריה הסאסאנית בין השנים 488 – 531 (למעט הפסקה של כשלוש שנים בין 496 – 499). היה בנו של המלך פירוז הראשון, וירש את דודו העיוור ולאש (484 – 488), שהודח.
לידה |
473 קטסיפון, עיראק | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה | 13 בספטמבר 531 (בגיל 58 בערך) | ||||||||
מדינה | האימפריה הסאסאנית | ||||||||
בן או בת זוג | ניוון-דוח'ת | ||||||||
| |||||||||
חייו
עריכהבצעירותו נלקח קבאד בשבי האפתליטים לאחר שהללו ניצחו את אביו, ושוחרר כעבור שנתיים, תמורת תשלום כופר כבד. דודו של קבאד, ולאש, הומלך בשנת 484 לאחר הקרב שבו נהרג פירוז אביו, ומשהודח, הוכתר קבאד למלך תחתיו. השפעתו של ולאש כמלך הייתה מועטה, והוא התקשה להפעיל את סמכותו נגד בעלי ההון והאצילים. תקוותם של הללו, שקבאד ימשיך את דרכו של דודו, התבדתה עד מהרה.
קבאד הושפע רבות מן המזדקיות, תנועתו הדתית-חברתית של הכהן הפרסי מזדק, שהטיפה לסגפנות ושאפה להגיע לשוויון מוחלט על ידי שיתוף ברכוש ובנשים, ותמך בה בניסיון לעצור את כוחם המתעצם של האצילים ובעלי ההון. הדבר קומם עליו את בני ההיררכיה השמרנית (ובפרט את האצילים והזורואסטרים). אלה הדיחו אותו, שמו אותו במאסר, והמליכו במקומו את אחיו ג'אמאספ ב-496.
קבאד הצליח לברוח מהכלא ומצא מקלט אצל האפתליטים. הוא נשא לאישה את בתו של מלך האפתליטים, ארגן סביבו את הצבא האפתליטי (שהמלך מסר לו תמורת התחייבות שיעלה לו מס) וכבש את המלוכה בשנית בשנת 499. כדי לשלם את המס שהתחייב, ביקש קבאד הלוואה מאנסטסיוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית. אנסטסיוס סירב, ובתגובה פתח נגדו קבאד במלחמה, תוך שהוא מסתייע באפתליטים ובערבים. תחילה נחל קבאד מספר ניצחונות וכבש כמה ערים בארמניה ובסביבתה, אך פשיטות של הונים מקווקז על אזור הים הכספי אילצו אותו להסכים לשביתת נשק ולהשיב את הערים שכבש מהביזנטים תמורת תשלום במהלך שנת 505.
המלחמה עם האימפריה הביזנטית התחדשה מאוחר יותר עם הכתרתו של יוסטיניוס הראשון לקיסר האימפריה הביזנטית. תחילה הביס קבאד את הביזנטים בפיקודו של בליסאריוס, אך לאחר מכן נוצח בקרב דאראס. באחרית ימיו היה קבאד נתון להשפעתו החזקה של בנו האהוב, יורש העצר כוסרו הראשון. כוסרו, שעורר את התנגדותם של המזדקים, הצליח להטות את לב אביו נגד חברי הכת ושכנע אותו להזמין את ראשיה לוויכוח תאולוגי. בסוף הוויכוח ערך קבאד טבח במנהיגי המזדקים ושרף את ספריהם. לא ידוע אם מזדק עצמו היה בין ההרוגים.
תמיכתו של קבאד במזדקיות והתיקונים הדתיים שבאו בעקבותיה, ובפרט השיתוף בנשים, הביאו לפגיעה חמורה בטהרת חיי המשפחה של היהודים ולרדיפות קשות כלפיהם, והם שהובילו, כפי הנראה, לפרוץ המרד בראשותו של ראש הגולה, מר זוטרא.
קישורים חיצוניים
עריכה- קבאד הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)