קבוצת אקרשטיין

חברת החזקות ישראלית בתחום מוצרי הבנייה והנדל"ן המניב

קבוצת אקרשטיין בע"מ היא חברת החזקות ישראלית בתחום מוצרי הבנייה והנדל"ן המניב. החברה נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב. החברה כלולה במדד תל אביב SME60.

קבוצת אקרשטיין בע"מ
מגדלי אקרשטיין בהרצליה
מגדלי אקרשטיין בהרצליה
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול אקרש
מייסדים צבי אקרשטיין
תקופת הפעילות 1930–הווה (כ־94 שנים)
ענפי תעשייה בנייה ונדל"ן
מוצרים עיקריים אבנים משתלבות, אריחים, אלמנטים מבטון
שווי שוק 2.30 מיליארד ש"ח (8 בדצמבר 2024)
הכנסות 1.04 מיליארד ש"ח (2023)[1]
רווח תפעולי 136 מיליון ש"ח (2023)[1]
רווח 93.6 מיליון ש"ח (2023)[1]
הון עצמי 1.15 מיליארד ש"ח (2023)[1]
סך המאזן 1.89 מיליארד ש"ח (2023)[1]
יו"ר גיורא אקרשטיין
מנכ"ל דורון סלע
עובדים 617 (2022)
 
www.ackerstein.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ערמות של אבנים משתלבות תוצרת החברה המיועדות לריצוף

היסטוריה

עריכה

קבוצת אקרשטיין נוסדה בשנת 1930, על ידי צבי אקרשטיין (1906–1974), כמפעל קטן למרצפות בתל אביב (בפינת הרחובות יהושע בן וארלוזורוב)[2][3]. אקרשטיין יליד העיירה פיאסקי שבפולין, עלה לארץ ישראל בגיל 14, עבד תחילה כפועל בפרדסים ואחר כך כפועל במפעל "מרצפיה" בפתח תקווה[4]. העבודה במפעל שהקים בוצעה ברובה באופן ידני והוא ייצר כ-50 מרצפות ביום. אקרשטיין החליט לשלב מיכון בתהליך הייצור, התפוקה והפריון של המפעל גדלו, ולאחר שמפעלים מתחרים נסגרו המפעל (שעבר בינתיים לאזור התעשייה בהרצליה פיתוח) היה לבין הגדולים בישראל[2]. המפעל התרחב והחל לייצר אבני ריצוף ואבני שפה למדרכות והיה הגדול בישראל בתחום זה[5]. בין השאר החברה סיפקה ריצוף לפרויקטים גדולים דוגמת כיכר רבין (אז כיכר מלכי ישראל), טיילת תל אביב, מתחם היכל יד אליהו ועוד[4].

במאי 1974, נפטר מייסד החברה צבי אקרשטיין ובנו גיורא קיבל עליו את ניהול החברה[4]. תחת ניהולו החברה החלה לייצר ולשווק אבנים משתלבות, שהפכו לפתרון הריצוף הנפוץ בישראל למדרכות ורחובות משולבים (רחובות הולנדיים). החברה גם הקימה מפעל נוסף בירוחם בשנת 1978[6]. בדצמבר 1982 ביצעה החברה הנפקה ראשונה לציבור ומניותיה נרשמו למסחר בבורסת תל אביב[7].

בשנת 1986, רכשה החברה מפעל מתחרה, "המסלול" מנתניה, והגיעה לנתח של 70% בשוק אבני הריצוף בישראל[8]. בשנת 1987 הקימה החברה אתר ייצור נוסף באשדוד והרחיבה את סל המוצרים שלה, כולל: צינורת בטון, אדני רכבת, ומוצרים טרומיים כבדים. בשנת 1988 החלה החברה לפעול בארצות הברית, והקימה שלושה אתרי ייצור במדינות אריזונה וקליפורניה.

בתחילת 1989, פוצלה החברה לשלוש חברות: "אקרשטיין תעשיות", "אקרשטיין דרום" חברה למימון והשקעות בניהולו של צבי אלטשולר וחברת אקרסטון בארצות־הברית. החברה־האם הוותיקה, הקרויה על שם המייסד, "אקרשטיין צבי בע"מ", הפכה לחברת החזקות[9]. בנוסף החלה הקמתה של חברת נדל"ן[9]. ביולי 1989 הונפקה חברת הבת "אקרשטיין תעשיות" בבורסת תל אביב[10]. חברת הנדל"ן של הקבוצה החלה להקים באותה עת בניין משרדים בן חמש קומות בכניסה הצפונית לאזור התעשייה הרצליה[11].

בשנת 1994, הקימה החברה מפעל באזור התעשייה צח"ר שליד ראש פינה[12]. מפעל זה החליף את המפעל הוותיק של החברה בהרצליה שנסגר. בשנת 1995 חתמה החברה על הסכם קומבינציה עם חברת מבני תעשייה להקמת פרויקט הכולל ארבעה מגדלי משרדים בני 9 קומות כל אחד, עם ארבעה מפלסי חנייה ושדרה מסחרית ביניהם, בשטח המפעל לשעבר בהרצליה[13]. במסגרת העסקה סוכם כי מבני תעשייה תבנה את המגדלים בשני שלבים (כל זוג בניינים בנפרד) בתמורה ל-58% מזכויות הבנייה במגרש ואקרשטיין תקבל מצידה 42% מהשטחים המבונים בפרויקט. שלב א אוכלס ב-2003 אך מבני תעשייה הקפיאה את המשך בניית הפרויקט, לטענתה עקב חוסר כדאיות כלכלית[14]. עקב כך פרץ סכסוך בין החברות והוסכם על שינוי הרכבי הבעלות בפרויקט, כך שהמגדל השלישי בפרויקט יעבור לבעלות המלאה של אקרשטיין[15]. אחר כך מכרה את המגדל לחברת כלל ביטוח[16].

במרץ 1999, חברת "אקרשטיין צבי" חילקה לבעלי המניות שלה את אחזקותיה ב"אקרשטיין תעשיות" כדיבידנד בעין, זאת המטרה להפריד את הפעילות של שני החברות[17], ובספטמבר 2002 נמחקה מהמסחר, בעקבות הצעת רכש שהגיש גיורא אקרשטיין[18]. בפברואר 2003, נמחקו גם מניות חברת "אקרשטיין תעשיות" מהמסחר בבורסה, בעקבות הצעת רכש ששיקפה לה שווי של כ-150 מיליון שקל[19].

ביוני 2021, שוב הונפקו מניות החברה בבורסה[20].

בספטמבר 2022, רכשה קבוצת אקרשטיין את חברת קלרם המתמחה בתכנון, ייצור והתקנה של מערכות הגנה היקפית למגזר המוסדי[21].

פעילות

עריכה

לקבוצה פעילות בשלושה מגזרים: תעשייה, הנדסה ונדל"ן. בתחום התעשייה החברה מייצרת מוצרי מדף מבטון כמו צינורות, מעברים להולכי רגל, מעקות בטיחות, קירות תומכים ואקוסטיים, אבני דרך ואריחים לחיפוי וריצוף. בתחום ההנדסה, עוסקת הקבוצה בייצור ומכירה של מוצרי בטון המיוצרים ומסופקים באופן ייעודי על פי צורך ודרישת הלקוח. בתחום הנדל"ן המניב החברה מחזיקה בבנייניי משרדים להשכרה באזור התעשייה של הרצליה פיתוח.

במשך השנים הייתה החברה מעורבת בין היתר בפרויקטים רחבי היקף דוגמת הקמת שובר הגלים של נמל הדרום באשדוד[22], ובהקמת קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון, שם החברה הקימה, בין היתר, ארבעה מבנים[23].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 קבוצת אקרשטיין בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ 1 2 דיוקן של חברה - מפעל הריצוף המשוכלל בישראל, הארץ, 30 בדצמבר 1963
  3. ^ תקופה חדשה בייצור מרצפות מדרכה, דבר, 10 ביולי 1960
  4. ^ 1 2 3 אלעזר לוין, עם הפנים לבלטה, חדשות, 9 באוקטובר 1987
  5. ^ ע. בן ברוך, מפעל המרצפות של צ. אקרשטיין, על המשמר, 1 במרץ 1968
  6. ^ אבני ריצוף - תפיסה חדשה בתכנון, מעריב, 30 באוגוסט 1982
  7. ^ גם "צבי אקרשטיין" תנפיק במיכרז, מעריב, 6 בדצמבר 1982
  8. ^ אלעזר לוין, אקרשטיין רכש את עסקי המלט של המסלול, חדשות, 18 בפברואר 1986
  9. ^ 1 2 אלעזר לוין, לא הכול בבבלטות, חדשות, 11 באפריל 1989
  10. ^ שמואל רוזנבלום, לא מחביאים מתחת לבלטות, חדשות, 12 בספטמבר 1989
  11. ^ יואב יצחק, הברת אקרשטיין תקים חברה בת שתתמחה בפיתות נדל"ן, מעריב, 21 בספטמבר 1989
  12. ^ TheMarker digital, אקרשטיין תעשיות מרחיבה את מפעליה בפארק תעשייה צ.ח.ר ב-8.5 דונם נוספים, באתר TheMarker‏, 26 ביולי 2001
  13. ^ רנית נחום-הלוי, אקרשטיין תובע מפישמן 53 מיליון שקל: "השארתם אותנו עם פרויקט נכה", באתר TheMarker‏, 23 במאי 2010
  14. ^ מירי ריילי, מבני תעשייה הקפיאה בניית מגדלי אקרשטיין בהרצליה, באתר TheMarker‏, 26 באוגוסט 2003
    אלי דניאל, מבני תעשייה מבקשת לעכב בניית שלב ב' בפרויקט מגדלי אקרשטיין: "לעת הזו אין הצדקה כלכלית להמשיך בבנייה", באתר TheMarker‏, 29 בפברואר 2004
  15. ^ הארץ, אקרשטיין ומבני תעשייה שינו את הרכבי הבעלות על מגדלי המשרדים בהרצליה, באתר TheMarker‏, 11 ביולי 2005
  16. ^ הארץ, כלל ביטוח קנתה את מגדל אקרשטיין בהרצליה ב-31 מ' ד', באתר TheMarker‏, 16 בדצמבר 2005
  17. ^ שלמה פרידמן, ‏אקרשטיין צבי תחלק לבעלי המניות את אחזקותיה באקרשטיין תעשיות, באתר גלובס, 21 במרץ 1999
  18. ^ ירון פרידמן, ‏היציאה מהבורסה: שם-טוב ואקרשטיין מפרסמות הצעת רכש, באתר גלובס, 7 באוגוסט 2002
    TheMarker digital, הושלמה הצעת הרכש של ג. אקרשטיין החזקות למניות אקרשטיין צבי, באתר TheMarker‏, 4 בספטמבר 2002
  19. ^ גולן פרידנפלד, גיורא אקרשטיין מוחק את אקרשטיין מהמסחר: הגיש הצעת רכש ל-9.4% ממניות ה-5 של החברה במחיר של 86 שקל למניה, באתר TheMarker‏, 11 בפברואר 2003
    TheMarker digital, בעלת השליטה באקרשטיין תעשיות פרסמה הצעת רכש מלאה לכ-13.7% מהון החברה במחיר של 4.2 ש' למניה, באתר TheMarker‏, 6 בינואר 2003
  20. ^ עומרי כהן, ‏אקרשטיין נדרשה לקיצוץ מחיר משמעותי ונכנסה לבורסה לפי שווי של מיליארד שקל, באתר גלובס, 6 ביוני 2021
  21. ^   יורם גביזון, אקרשטיין רכשה את חברת קלרם שנקלעה לקשיים תמורת 3.5 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 7 בספטמבר 2022
  22. ^   אורה קורן, אקרשטיין תעשיות תספק קוביות בטון לבניית נמל הדרום באשדוד ב-110 מליון שקל, באתר TheMarker‏, 12 באוגוסט 2015
  23. ^   אורה קורן, הזמנות לקראת מעבר צה"ל לנגב הקפיצו את הצמיחה של אקרשטיין, באתר TheMarker‏, 13 באוגוסט 2013