קברים וקבורות בתקופת הברונזה הביניימית
הקבורה בתקופת הברונזה הקדומה המתוארכת לשנים 3000 - 2300 לפנה"ס נעשתה במערות, הקבורה הייתה של משפחות רבות ובתי אב שלמים. בתקופת הברונזה הביניימית המתוארכת לשנים 2300 - 2000 לפנה"ס, חל שינוי במנהגי הקבורה של האוכלוסייה. הקבורה הייתה של יחידים או של משפחות קטנות שנטמנו בקברי פיר או קברים מגליתיים אשר נחצבו ונחפרו על ידי התושבים. לעיתים הקבורה נעשתה על ידי הנחת הגופה בשלמותה בקבר – קבורה ראשונית, אבל לרוב הקבורה הייתה קבורה משנית, כלומר ליקוט העצמות מהקבורה הראשונית לאחר שנשאר רק השלד והשארתה בערימה או בפיזור בקבר אחר. נתגלו מנהגים שונים המבדילים בין קבוצות קברים נפרדות בבית קברות של יישוב מסוים. כתוצאה מהשינוי במנהגי הקבורה נוצרו בתי קברות.
טיפוסי קברים
עריכה
את הקברים בתקופה זו ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות:
- קברי פיר
- קברים מגליתיים
קברי פיר
עריכהקברים אלה נחצבו באזורי סלע גירני או ברכסי הכורכר במישור החוף. קבר פיר מתאפיין בפיר אנכי אשר ממנו הייתה הכניסה לחדר קבורה תת-קרקעי אשר נסתם בדרך כלל באבן. חדרי הקבורה היו מגוונים: מרובעים, מעוגלים וללא צורה מוגדרת. לעיתים מפיר אחד נחצבו מספר חדרי קבורה. קברי הפיר שימשו לקבורת יחיד ולעיתים גם לקבורת משפחות. קברי פיר נמצאו בהרי הגליל, בעמק החולה, בעמק בית שאן, במישור החוף, בהרי יהודה ובבקעת הירדן.
תת קבוצה של קברי הפיר היא קברי פיר בנויים בקרקע. קברים אלה נבנו מאבני גיר ומלוחות בזלת והונחו בתוך בורות שנכרו באדמה. חדרי הקבורה היו מקורים ומרוצפים בלוחות מאבן בזלת. טיפוס קבר זה נמצא בקיבוץ דגניה א' מדרום לתל בית ירח. הקברים שימשו לקבורה משפחתית.
קברים מגליתיים
עריכהקברים הבנויים מאבנים גדולות בלתי מסותתות שכוסו בדרך כלל בתלוליות עפר ואבנים. מנהג קבורה זה היה נהוג גם בתקופת הברונזה הקדומה, אבל בשלהי האלף השלישי לפנה"ס נעשה שימוש נרחב בשני טיפוסים של קברים מגליתיים:
- קבורות בגלי אבנים
- קבורות בדולמנים
קבורות בגלי אבנים – בקבורה זו הונח הנפטר על פני הסלע וסביבה נבנה ארגז העשוי מלוחות אבן. ארגז הקבורה בתוך תיבת אבן בנויה מאבנים (הן בקבורה ראשונית והן במשנית), תיבת האבן כוסתה בגל אבנים ובתלולית עפר, בתוך התיבה הונחו כלי חרס, כלי נחושת, חרוזים ועוד אשר שימשו כמנחה. הקבורה מטיפוס זה נקראת בעברית רוגם (Tumulus). שדות קבורה מתקופת הברונזה הביניימית מוכרים בגולן, בבקעת הירדן ובהר הנגב שם נתגלו אלפי רגמים ליד יישובים, בראשי רכסים ועל גבעות.
קבורות בדולמנים – הדולמן נבנה משישה לוחות אבן גדולים לא מסותתים. בארץ ישראל הגודל הממוצע של האבנים הוא 0.9 X 0.7 X 4 מטר ומשקל כל אבן למעלה מטון. המבנה הוא אבן על הקרקע, ארבע אבנים סדורות כמלבן והאבן השישית הגדולה מכולן מונחת מעל כשולחן. המבנה שימש כחדר קבורה וכוסה באדמה או גל אבנים עד ליצירת רוגם. שדות דולמנים נפוצים ברמת הגולן ועבר הירדן המזרחי. הדולמנים שימשו לקבורה כבר בברונזה הקדומה, אבל על פי הארכאולוגית קלר אפשטין חלק ניכר מהדולמנים נבנה לראשונה בתקופת הברונזה הביניימית. קבורה זו נפוצה ליד היישובים. קבורה זו היא סימן היכר מובהק של התקופה.
קברים וקבורה בשדות הקבורה סביב תל יריחו (תל א-סולטאן)
עריכההארכאולוגית קתלין קניון חפרה בשנות ה-50 של המאה ה-20 את שדות הקברים שסביב תל יריחו. הקברים היו קברי פיר אשר נחפרו באדמת חוואר הלשון. היא ביצעה מחקר על בסיס כ-500 קברים וחילקה אותם לשבע קבוצות. הפרמטרים לניתוח היו:
- עומק הפיר
- מספר נקברים
- מתנות קבורה (קרמיקה, נשק)
- קוטר הפיר
- מידות אולם הקבורה
- הנקבר עצמו (גיל, מין)
קברי פגיון (Dagger)
עריכהקברי לוחמים, בקברים אלה נקברו גברים בלבד. בכל קבר שלד אחד. נמצאו 150 (כ-31% מהקברים שנחקרו) קברים מרוכזים אחד ליד השני. הקברים היו של קבורה ראשונית. נמצאו שלדים שלמים שלא נבזזו בתנוחת עובר – הזרועות מקופלות לראש והרגליים מקופלות לבטן. גודל הפיר כ-2 מטר, קוטר חדר הקבורה כ-2 מטר. ליד כל הנקברים בסמוך לחזה נמצא פגיון. בנוסף נמצאו סיכות ברונזה אשר שימשו לחיבור הלבוש, וחרוזים לקישוט. לא נמצאה קרמיקה. המסקנה הייתה שמדובר בקברי אצילים לוחמים אשר היו המעמד השליט עם זכויות יתר. גיל הלוחמים בעת המוות נע בין 20 ל-45 שנים.
קברי כלי חרס (Pottery Tomb)
עריכהבקברים אלה נקברו בעיקר נשים, אבל נמצאו גם שלדי גברים. כ-15% מהקברים שנחקרו. בכל חדר קבורה היו מספר נקברים בקבורה משנית. קברים אלה היו גדולים יותר מאשר קברי הפגיון, גודל פיר כשלושה מטר עומק, קוטר חדר 3 - 5 מטר. בחדרי הקבורה נמצא ריכוז גדול של כדים, רהיטים – מעין מיטות (השתמרו המסמרים ולעיתים גם העץ). הקברים היו של נשים וגברים ממעמד נמוך יותר. נשות הלוחמים לא נקברו איתם יחדיו אלא בקברים נפרדים.
קברי חרוזים
עריכהבעיקר קברי נשים כ-70% - 80% מהנקברים, השאר גברים. פחות מ-10% מכלל הקברים שנחקרו. קברים אלה היו בעלי פירים בעומק מטר אחד, לא הושקע מאמץ רב בחציבתם. השלדים נמצאו מפורקים בקבורה משנית. מנחות הקבורה דלות מאוד, בעיקר חרוזים מעצם או אבן חצי יקרה. מסקנתה של קניון הייתה שהקברים שימשו נשים במעמד נמוך או שפחות.
קברים מורכבים
עריכהבקברים אלה נקברו בעיקר גברים, נמצאו גם ילדים ונשים. הקברים שימשו לקבורה משנית. כ-10% מהקברים שנחקרו. עומק הפיר כ-2 מטר, קוטר חדר הקבורה כ-2 מטר, לרוב חדר קבורה עגול. מנחות הקבורה כללו כמות גדולה של כלי חרס, וכמות קטנה של פגיונות. בקברים אלה נקברו גברים ממעמד לוחמים נמוך יותר (אולי משרתים).
קברי ענק
עריכהקברים ענקים, עומק פיר כ-7 מטר, חדרי קבורה בקוטר עד 6 מטר. בקברים אלה נקברו בעיקר גברים (72% מהנקברים) ללא מעמד מוגדר: חקלאים, רועי צאן, עוסקי ברונזה. הקבורה הייתה קבורה משנית. בכל קבר נקברו עד 10 נקברים. מנחות הקבורה כללו קרמיקה, בעיקר קומקומים, קצת ברונזה, נמצאו מסמרי ברונזה המעידים על חפצי עץ. לא נמצאו כלי נשק.
קבר רב קבורתי
עריכהקברים אלה שימשו לקבורה מספר פעמים, הקברים נפתחו ונסגרו, לעיתים הקברים הוגדלו על ידי חציבת חדר נוסף. מנחות הקבורה מאוד מגוונות, נמצאו טיפוסי קרמיקה שלא נמצאו בקברים האחרים. בקברים אלה נמצא גם נשק. רוב הנקברים גברים.
קברי פיר מרובע
עריכהבקברים אלה הקבורה הייתה של גברים בקבורה ראשונית, שלדים שלמים בתנוחה עוברית. בכל קבר שלד אחד. גיל הנקברים בין 20 ל-45 שנים. כ-8% מהקברים שנחקרו. הפיר תמיד מרובע. עומק פיר כ-2.5 מטר, גודל חדר קבורה כ-2.5 מטר. מנחות הקבורה כללו קרמיקה ונשק, נמצאה גם חנית שלא נמצאה בקברי הפגיון. מסקנת קניון הייתה שמדובר במעמד מסוים של לוחמים.
מסקנות המחקר
עריכהמסקנתה של קניון הייתה שמדובר בחברה מעמדית. צורת הקבורה מסמלת את המבנה החברתי ואת ההיררכיה בו. בראש החברה עמדו הגברים. בקברים נמצאו כ-60% שלדי גברים, 30% שלדי נשים, 10% ילדים. המסקנה הייתה שנשים ממעמד נמוך לא נקברו בצורה זו.
לקריאה נוספת
עריכה- אלי ינאי, "מנהגי קבורה בתקופת הברונזה הביינימית באגן תחתון של האיילון והירקון", ארץ ישראל - ספר אמנון בן תור, כרך ל, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 2011, עמ' 234-255
קישורים חיצוניים
עריכה |