קבר שת
מקום קברו של שת בן אדם הראשון אינו מתואר בתנ"ך, אך על פי מסורת יהודית מסוף המאה ה-11 קברו שכן באזור היישוב העתיק ארבל. על פי מסורת מוסלמית מסוף המאה ה-12 קברו שכן בכפר א-נבי שית שבלבנון. מסורת מוסלמית נוספת מתחילת המאה ה-13, מציינת את קברו בכפר בשית (כיום במושב עשרת).
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תאריך גילוי |
המאה ה-11 (ארבל) המאה ה-12 (א-נבי שית) המאה ה-13 (עשרת) |
  | |
ארבל
עריכההמקורות
עריכהומצד אחד יש קבורת שת בן אדם וקבורת ג' שבטים ודינה אחותם.
- רבי יעקב בן נתנאל הכהן, סביב שנת 1187 לספירה:
ובציון אחד בנין כמו בית בנוי על שת בן אדם הראשון, והבאר בתוך הבית
- רבי שמואל ב"ר שמשון בספרו "מסע דפלסטינא", סביב שנת 1210 לספירה:
ובדרך רחוקה כמו שתי פרסאות קברים של שבטים, וקבר דינה אחותם ביניהם ועליו אילן של הדס, ואין אדם רשאי ליקח ממנו אפילו עלה אחת. ואומרים כי קרוב לשם הציון של שת, וראינוהו
- רבי מנחם החברוני ב"איגרת[2] ר' מנחם ב"ר פרץ החברוני", סביב שנת 1215 לספירה:
ונכנסתי במערה אחרת, ושם קבר שת בן אדם, אורכו מחזיק חצי פרסה
- בספר "תוצאות ארץ ישראל", סביב שנת 1270 לספירה:
וקרוב לארבל שלושה שבטים מבני יעקב, ודינה אחותם ואצל הציון גדל הדס נאה, ואין אדם רשאי ליקח ממנו ענף לא יהודי ולא ישמעאלי פן יענש. וקרוב משם צדיק אחר, ואמת המים עוברת עליו, ומכוסה בעפר ובבנין, והמים נופלים במעיין כמין בור, ואומרים כי הוא שת בן אדם הראשון
ארבל, עיר מולדת נתאי הארבלי עליו השלום, ועדיין קיימות חורבות בית הכנסת של האיש הגדול הזה. בארבל יש הרבה קברים מפורסמים, כמו של נתאי, של ר' זעירא, של דינה, של יוכבד וכו'. הקברים האלה הם מצבות אבן יפות מאוד. שמותיהם חקוקים שם, על קבר דינה חקוק עוד שם אחד שמחמת יושנו לא יכולתי לקראו. בארבל יש עוד קבר עתיק, וחושבים שהוא של (שם) [שת] בן אדם. ה' יודע
זיהוי הקבר
עריכהבשנת 2007 ביצעו הארכאולוג יוסי סטפנסקי, ישראל הרצברג וישראל מאיר גבאי מחקר בו איתרו את המתחם, המבנה והבאר שתוארו בכתבי עולי הרגל בבירור[4].
א-נבי שית
עריכהמסורת ערבית מהמאה ה-12 מציינת את קברו של שת בכפר א-נבי שית שבאזור הבקאע שבמזרח לבנון. במקום יש מבנה מקאם ומסגד גדול בשם א-נבי שית.
הנוסע המוסלמי אבן ג'ביר שעבר באזור בשנת 1184, בדרכו לדמשק כתב[5]:
כפר בשית
עריכה
מסורת ערבית מהמאה ה-13 מציינת את קברו של שת בשטח הכפר הערבי בשית (שעל חורבותיו הוקמו מספר מושבים, בניהם כפר מרדכי).
המקום מוזכר לראשונה בכתביו של הגאוגרף הערבי יאקות אל-חמאווי, שחי במאה ה-13.[6]
בדורות קודמים נקרא הכפר בית-שית ואחר כך אוחדו המילים ל-בשית.[7]
קבר בשית כיום נמצא במושב עשרת.
הערות שוליים
עריכה- ^ רשימת אילן ג'
- ^ או "מכתב"
- ^ על פי חוקרים רבים מדובר בזיוף (ראה: גרשם שלום, ס' שבילי דירושלם המיוחס לר' יצחק חילו - מזויף, ציון ו', ה'תרצ"ד, עמ' לט - נג; מיכאל ארליך, ספר שבילי דירושלם המיוחס לר’ יצחק חילו - מזויף?, בתוך: "ירושלים וארץ-ישראל" גיליון 6 (ה'תשס"ח) 87-59 ועוד
- ^ מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל חלק א' מערכת: ארבל
- ^ Le Strange, G. (1890). Palestine Under the Moslems: A Description of Syria and the Holy Land from A.D. 650 to 1500. London: Committee of the Palestine Exploration Fund. p. 422. OCLC 1004386.
- ^ מצוטט אצל le Strange, Guy (1890), Palestine Under the Moslems: A Description of Syria and the Holy Land from A.D. 650 to 1500, Committee of the Palestine Exploration Fund, p. 421
- ^ באנגלית נקרא הכפר Bashshit ובמפות מנדטוריות הכיתוב הוא Bash-shit .