קהילת יהודי קאליב
קהילת יהודי קאלוב שכנה בעיר נאג'קאלו (בהונגרית: Nagykálló) שבצפון־מזרח הונגריה, וכונתה בפי היהודים "קאלוב" או "קאליב".
תולדות הקהילה עריכה
לפי המצבות בבית העלמין היהודי ניכר שבעיירה התקיים יישוב יהודי עוד בימי הביניים. רוב היהודים היו בעלי מלאכה וחקלאים, ורק מיעוטם עסקו במסחר והיו ביניהם בעלי מקצועות חופשיים ופקידים. במקום היו חברה קדישא, בית כנסת, מוסדות חינוך ומוסדות צדקה.[1]
במאה ה-18 הוקמה בקאלוב חסידות קאלוב שהייתה החסידות הראשונה בהונגריה. במהלך השנים המוקד השתנה והיא נדדה מקאלוב אך לכל אורך הזמן התקיימה קהילה יהודית בעיר.
היהודים השתתפו בצורה ניכרת במימון מוסדות חינוך ומוסדות תרבות בעיירה עצמה, ובכל זאת היה יחס התושבים ליהודים עוין. ב-1790 הואשמו יהודי נאגיקאלו ברצח נער נוצרי שנעלם. הרב יצחק טאוב ורבים מבני הקהילה נאסרו, ארבעה מהם נידונו לתלייה. לפני ביצוע גזר הדין הופיע הנער בביתו. יהודי נאגיקאלו השתלבו בחיי הצבור והחברה ההונגרית. הם תמכו במורדים ההונגרים בקיסרות אוסטריה ב-1848.[1]
בשנת 1930, ערב מלחמת העולם השנייה, הקהילה מנתה 977 נפש.[1]
אישים מרכזיים בתולדות הקהילה עריכה
- רבי יצחק (אייזיק) מקאלוב - מראשוני האדמו"רים בהונגריה. [2] ייסד במאה ה-18 בקאלוב את חסידות קאלוב. ברבות השנים היא נדדה והתקיימה במקומות שונים.
- רבי ישעיה באנאט - (1840–1864) נודע בנאומיו בלשון ההונגרית והלהיב את בני קהילתו להצטרף ללוחמי מלחמת השחרור ההונגרית. עמד בראש המתנגדים להקמת בית המדרש לרבנים של הפלג הניאולוגי בבודפשט.[3]
גורל יהודי הקהילה בשואה עריכה
בעקבות פרסום "החוקים היהודיים" (1938 ואילך) של ממשלת הונגריה, שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והתרבות, פוטרו פקידי הרשות היהודים ונלקחו רישיונותיהם של בעלי מלאכה.
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) גויסו צעירים יהודיים מהעיירה לעבודות כפייה. במרץ 1944, עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה, נצטוו יהודי נאגיקאלו לענוד את הטלאי הצהוב.[1] בליל 4 באפריל רוכזו בבניין בית הספר, שם הוחזקו שבעה ימים. הם הועברו לגטו נירג'האזה, אך משום הצפיפות הקשה ששררה בו, פוזרו בין כפרי הסביבה[1] ועברו התנכלויות על ידי שוטרי המקום.[3] ב-22 במאי רוכזו שוב בנ'ירגיהאזה, ושולחו בקרונות משא למחנה ההשמדה אושוויץ.[1]
לאחר השואה עריכה
בתום המלחמה חזרו לעיירה 98 ניצולים וחידשו את חיי הקהילה.[1] בשנת 1948 ישבו בקאליב 72 יהודים.[3]
לקריאה נוספת עריכה
- ל. טוביה סילאג'י-ווינדט, הצדיק מקאלוב וקהילתו, חיפה, 1975
- פנקס הקהילות – הונגריה, יד ושם, ירושלים, תשל"ו עמ' 371-372
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 בית התפוצות- קהילת נאגיקאלו, באתר בית התפוצות
- ^ רבי יצחק אייזיק מקאלוב – ויקישיבה, באתר www.yeshiva.org.il
- ^ 1 2 3 פנקס הקהילות, ירושלים: יד ושם, תשל"ו