קהילת מבקשי דרך
קהילת מבקשי דרך היא קהילה של היהדות הרקונסטרוקציוניסטית שבסיסה הוא בבית כנסת בשכונת גבעת אורנים בירושלים. בשנת 1999 הצטרפה הקהילה לתנועה ליהדות מתקדמת בישראל.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בית כנסת |
מיקום | ירושלים |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 31°45′36″N 35°12′18″E / 31.760104337011°N 35.204899142263°E |
www | |
היסטוריה
עריכההקהילה נוסדה בשנת 1962 על ידי הרב יעקב כהן, תלמידו של הרב מרדכי קפלן (מייסד הזרם הרקונסטרוקציוניסטי ביהדות)[1], הרב משה חיים ויילר[2], רחל ינאית בן-צבי ופעילים נוספים[3], כקהילה עצמאית הדוגלת בשוויוניות וגישה פתוחה ליהדות[4]. תחילה נהגו חברי הקהילה להתפלל בבית־החלוצות ואחר כך באולם בית־הספר הגימנסיה העברית, שניהם בשכונת רחביה[3].
ביוני 1974 הקימה הקהילה קרן עזרה לתלמידים משכונות עוני, הלומדים בבית הספר התיכון ע"ש דנמרק בירושלים, לזכר האחים אדם וגדעון ויילר, בניו של הרב משה חיים ויילר כשנהרגו במלחמות ההתשה ויום כיפור[5].
בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 הגיע מספר חברי הקהילה לכ-400 איש והיא ביקשה להקים לעצמה מבנה קבע. ראש העירייה טדי קולק הקצא קרקע בשכונת אורנים להקמת מבנה בית כנסת. עם זאת המועצה הדתית והרבנות הראשית סירבו להקצות תקציב להקמת המבנה מאחר שנשים משתתפות במניין ובעלייה לתורה שלה[3]. רוב התקציב להקמת המבנה גויס מתרומות[3]. בית הכנסת, כולל גם מרכז קהילתי וגן ילדים, הוא נחנך בשנת 1985 והוא נקרא "יד לבנינו", לזכר חברי הקהילה שנפלו במערכות ישראל[6].
בינואר 1985 עורר חבר הכנסת ממפלגת ש"ס, שמעון בן-שלמה סערה ציבורית, לאחר שאמר שצריך לסקול את חברי "קהילת מבקשי דרך". במיוחד התלונן על כך שהקהילה מעסיקה אישה כרב ואמר:”אשה רב? זאת ממש כפירה. זה הפיכת הדת היהודית לנצרות. צריך לסקול אותם. הם חייבים סקילה”[7].
עקרונות ומנהגי הקהילה
עריכההעיקרון המרכזי של הקהילה הוא שוויון בין כל החברים והחברות, אין לקהילה סמכות רוחנית עליונה. במקום זאת יש ועד פועל בן 18 חברים ובהם יושב ראש, סגנים וגזבר. עם זאת הקהילה ממנה רב כמנהל הקהילה. מתוך הוועד מתארגנות ועדות שונות, שאחת מהן היא ועדת תפילה, המציעה תיקונים בנוסח התפילה המקובל. בין השאר השמיטה הוועדה ברכות, שהיא סבורה שאינן רלוונטיות כיום, כמו: "ברוך שלא עשני אשה (במקום זאת: "ברוך שעשני כדמותו"), או: "ברוך שלא עשני גוי" (במקום זאת: "ברוך שעשני ישראל"). בנוסף הכנסת פיוט ספרותי לתפילות השבת, במסגרת התאמת הדת היהודית למציאות הישראלית העכשווית. אל ספר התפילה של הקהילה מצורף לקט פיוטים, הנקרא או מושר לאחר התפילה המסורתית. בלקט הזה, שכמה משיריו הולחנו ואף צעדו במצעדי הפזמונים, שירים בעלי תוכן דתי, הרלוונטי לרוח הקהילה, ביניהם משירי אברהם שלונסקי ולאה גולדברג[2].
הקהילה מקיימת שוויון מלא בין גברים ונשים היושבים ביחד בעת התפילה. נשים עולות לתורה וטקסי הבר\בת מצווה זהים לבנים ולבנות[8].
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של קהילת מבקשי דרך
- יניב מזומן, קהילה בשבוע: מבקשי דרך, ירושלים, באתר ynet, 23 בדצמבר 2007
הערות שוליים
עריכה- ^ ריאיון עם הרב יעקב כהן ממייסדי קהילת "מבקשי דרך", על התנועה הרקונסטרוקציוניסטית ועל קפלן
- ^ 1 2 ירון אביטוב, שלונסקי לפני התיבה, כל העיר, 25 בינואר 1985
- ^ 1 2 3 4 תקציב ל"מבקשי דרך", כל העיר, 17 בספטמבר 1982
- ^ יאיר שלג, האב הרוחני של המתנ"ס, באתר הארץ, 7 בפברואר 2002
- ^ ב. עמיקם, קרן עזרה לתלמידים לזכר שני אחים שנפלו בקרבות, על המשמר, 12 ביוני 1974
- ^ שירות לעם, מעריב, 17 בנובמבר 1987
- ^ ירון אביטוב, צריך לסקול אותם, כל העיר, 25 בינואר 1985
- ^ עמירם ברקת, טקסי "בת מצווה מאוחרת" תופסים תאוצה, באתר הארץ, 27 במאי 2003