קובה (יפן)

עיר ביפן

קוֹבֶּהיפנית: 神戸市) היא בירת מחוז היוגו, בחבל קנסאי, שעל האי הונשו ביפן, מערבית לאוסקה, היא אחת מערי הנמל המרכזיות של יפן, יחד עם יוקוהמה, נגויה, אוסקה וטוקיו, נכון ל-1 ביולי 2021 מתגוררים בקובה מעל מיליון וחצי איש, העיר היא השנייה בגודלה בקנסאי, והשמינית ביפן כולה.

קוֹבֶּה
神戸市
סמל
סמל קובה
Flag of Kobe.svg
דגל קובה
פוטומונטז' של קובה
פוטומונטז' של קובה
מדינה יפןיפן  יפן
חבל קנסאי
מחוז היוגו (מחוז)היוגו (מחוז)  היוגו
ראש העיר Kizō Hisamoto
רשות מחוקקת מועצת העיר קובה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1 באפריל 1889 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 552.80 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 1,521,241 (1 ביולי 2021)
 ‑ במטרופולין 17,411,857 (2009)
 ‑ צפיפות 2,731 נפש לקמ"ר (1 ביולי 2021)
קואורדינטות 34°41′00″N 135°12′00″E / 34.683333°N 135.2°E / 34.683333; 135.2
אזור זמן UTC +9
www.city.kobe.lg.jp
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קו הרקיע של קובה

היסטוריהעריכה

האזור מוזכר לראשונה בספר "ניהון שוקי", בו מתואר ייסוד מקדש השינטו איקוטה על ידי הקיסרית ג'ינגו בשנת 201 לספירה. לאורך מרבית ההיסטוריה שלה, העיר לא נשלטה על ידי ישות פוליטית אחת, אף לא בתקופת אדו, בה שלטה שוגונות טוקוגאווה ישירות על הנמל בעיר. היא הייתה אחת הערים הראשונות שנפתחו לסחר עם המערב בשנת 1868. העיר נוסדה בצורתה הנוכחית ב-1889, ושמה נגזר מהמונח "kanbe", כינוי למגני מקדש איקוטה שבעיר. היא צורפה כאחת מ-17 "הערים המיועדות" של יפן ב-1956.

בשנת 1923, תושבי נגסאקי רבים מצאו מפלט בקובה לאחר רעידת האדמה שאירעה בעירם. בשנת 1995 אירעה בעיר רעידת אדמה בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר, בה נהרגו כ-5500 אנשים; בעקבותיה נפגע מעמדה כאחת מערי הנמל הבולטות ביפן, אך היא נותרה הרביעית בחשיבותה מביניהן.

כלכלהעריכה

בעיר שוכנים משרדיהן הראשיים של חברות יפניות ידועות רבות (כגון תעשיות כבדות קווסאקי), וגם מספר חברות בינלאומיות קבעו בה את מקום מושבן של הנהלות סניפי יפן או אסיה שלהן (כגון נסטלה ופרוקטר אנד גמבל).

תחבורהעריכה

בין העיר לבין האי אוואג'י מחבר הגשר התלוי אקשי-קייקיו כחלק מן הכביש המהיר בין הונשו לשיקוקו. זהו הגשר התלוי הארוך בעולם נכון ל-2014.

תרבותעריכה

העיר ידועה בשל בשר בקר קובה שמוצאו בה והוא קרוי על שמה.

בעיר מצוי אחד מאתרי המעיינות החמים הידועים ביפן, ארימה אונסן.

יהדות העירעריכה

בקובה הייתה קיימת קהילה יהודית קטנה שאורגנה בשנות ה-30 על ידי ניסים טאוויל שהגיע למקום בענייני מסחר והביא ספר תורה מירושלים[1]. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו לקובה אלפי יהודים מליטא ובהם המורים והתלמידים של ישיבת מיר, שקיבלו ויזות מידי צ'יאונה סוגיהארה. עם פרוץ המלחמה בין יפן לארצות הברית עזבו כל הפליטים, רובם לשאנגחאי. כיום יש בעיר מספר מועט של יהודים, אותם משרת בית כנסת פעיל.

ערים תאומותעריכה

תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים ביפן. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.