קונסטנטין דוקה
קונסטנטין דוקה (ברומנית: Constantin Duca; ביוונית: Κωνσταντίνος Δούκας - קונסטנדינוס דוקס, לערך 1676[1] - לערך 1704) היה שליט (ווייבוד) נסיכות מולדובה בין אפריל 1693 - 18 בדצמבר 1695 ושוב בין 12 בספטמבר 1700-26 ביולי 1703. כונה "דוקולץ" כלומר "דוקה הקטן" (כדי להבדילו מ"דוקה הזקן" אביו - גאורגה דוקה). שלטונו החלש והבזבזן, תחת חסות השליט של ולאכיה, קונסטנטין ברנקוביאנו[2] נחשב לכישלון.
לידה | 1676 בערך | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
1704 בערך איסטנבול | ||||||||
מדינה | נסיכות מולדובה | ||||||||
בת זוג | מריה ברנקוביאנו | ||||||||
שושלת בית דוקה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
ביוגרפיה
עריכהקונסטנטין דוקה נולד כבנו של השליט לשעבר גאורגה דוקה ושל אנסטסיה בוהוש. קיבל השכלה מובחרת באקדמיה של הפטריארכיה היוונית בקונסטנטינופול. למד בין שאר פילוסופיה, לטינית ויוונית. בשנת 1692 התארס[3] וב-1693 נשא לאישה את מריה (1697-1677) בתו של קונסטנטין ברנקוביאנו, שליט ולאכיה. דרך אמו היה בן דוד של הסטולניק קונסטנטין קנטקוזינו מוולאכיה. בשנת 1693 עלה לכס המלכות של מולדובה במקום דימיטריה קנטמיר, באישור הסולטאן העות'מאני ובגיבויו ובחסותו של חמיו, שליט ולאכיה, קונסטנטין ברנקוביאנו. בהגיעו למולדובה מצא את הארץ מוחלשת מאוד מבחינה כלכלית אחרי שבשטחה שכנו והתעמתו הפולנים מחד והטורקים והטטרים מאידך.[4] אחרי שיחד עם הבויארים שבאו לקראתו בזבז כספים רבים לרגל אירוסיו באיסטנבול[5] שאף לצבור כסף ככל האפשר על מנת לשלם לטורקים על מינויו כשליט. הזדמנויות חדשות לבזבוזים מנקרי עיניים היו גם חתונתו וחתונת אחותו.[6][7] שקע בחובות כלפי המלווים היוונים של איסטנבול שחלקם ליוו אותו למולדובה[8] וגם כלפי השלטון העות'מאני ומשום כך העלה את המיסים, כולל המס על התירס (שגידולו בארצות הרומניות מוזכר לראשונה בימי שלטונו ב-1694) ועל גידולי הטבק (טוטנוריט - tutunărit), מס על סוסים, והנהיג מחדש את המיסוי על הבקר הקרוי văcărit ("וקריט"), שלפיו כל פרה עשירית הופקעה לטובת המלכות. המס האחרון, שפגע גם בבויארים, נחשב למס החמור ביותר בתולדות מולדובה. בויארים רבים נמלטו לוולאכיה לחצר של ברנקוביאנו שאחרי התייעצויות עם הטורקים, הסגיר את רובם בתנאי שלא יוצאו להורג. בהמשך קבוצות נוספות של בויארים עזבו את הנסיכות לפולין, טרנסילבניה וולאכיה. עם זאת, נשאר לדוקה גם שם של עושה משפטי צדק לעניים ולעשירים ללא פנייה.[9]
קונסטנטין דוקה נקשר בקשרי נישואים עם משפחת הבויארים קוסטינשט ורדף את משפחת קנטמירשט של השליט הקודם, קונסטנטין קנטמיר. אחות השליט, אלנה, התחתנה עם ניקולאיה קוסטין, שהיה בנו של מירון קוסטין ושהועלה לדרגת הטמאן. אחרי שלא הצליח להגן על שיירת האספקה מוולאכיה שנועדה לחיל המצב הטורקי בקמנץ פודולסקי ונתפסה כולה על ידי הפולנים,[10] אחרי שאיחר בתשלומים לשער הנשגב והורה על רציחת המפקח (ה"קפוג'י") מטעם הטורקים, הודח דוקה על ידי הסולטאן. אמנם לפני כן הצליח בעצת ברנקוביאנו לכפר על רציחת הפקיד הטורקי על ידי מתקפה מוצלחת נגד יחידה צבאית פולנית.
אחרי הדחתו התגורר דוקה באיסטנבול בארמון יפה על שפת הים, שבו אירח את שגריר אוסטריה, הרוזן אטינגן.[11] אף על פי שב-1697 מתה אשתו מדבר, עדיין בשנת 1700 התערב חמיו לשעבר ברנקוביאנו לטובתו והוחזר לשלטון. הפעם מועמדותו נתמכה במיוחד גם על ידי הוזיר ועל ידי השגריר האוסטרי אטינגן. ברנקוביאנו רצה להשיג על ידי מינויו מחדש, את הרחקת יריבו, השליט אנטיוך קנטמיר.[12] דוקה החמיר שוב את המיסוי, כולל את ה"וקריט" שבוטל על ידי אנטיוך קנטמיר וחזר לרדוף את משפחת קנטמירשט. החזרת המס על הבקר גרמה לסילוקו של ראש הכנסייה, המיטרופוליט סאווה באליץ', שהטיל קללה על המס הזה בימי השליט קנטמיר ולא היה מוכן לבטל את קללתו. בסופו של דבר הסתכסך קונסטנטין דוקה גם עם ברנקוביאנו, שקבל בפני הטורקים על ניהולו הכושל במולדובה ועל חשד כי התכוון לערוק לרוסיה. בשנת 1703 הודח בשנית על ידי הסולטאן העות'מאני. נקרא לאדירנה יחד עם בויארים רבים, נעצר והוגלה לקוואלה. במשפטו הוחלט להחרים את כל רכושו. במקומו התמנה כקאימקאם יואן בוהוש, ואחרי זמן קצר השליט מיכאי רקוביצה.
קונסטנטין דוקה מת כעבור זמן קצר בעוני רב באיסטנבול, בסביבות שנת 1704. היו לו שני ילדים: בת בשם ספטה חריסוסקולאו[13] שנישאה (ב-1711) ליורדאקה חריסוסקולאוס, ובן, שרבאן דוקה בייזאדה (מת ב-1742 ללא צאצאים)
מדיניות חוץ
עריכהבשנת 1694 סיכם דוקה הסכם עם אוסטריה. נעזר בשירותיהם של יועצים ישועים פרנצ'סקו רנצי שהיה מורו, ושל ניקולו דה פורטה, שהיה מומחה בפיענוח אגרות דיפלומטיות חשאיות.[14] הקל על משלוחים של דואר דיפלומטי בין שגרירי צרפת באיסטנבול ובפולין, התכתבויות בין הצרפתים למנהיג ההונגרי טקיי ואחרות אך דאג לקרוא אותם ולידע על תכנם לחמיו בוולאכיה.[15] בשנת 1701 יצר, בדומה לבני קנטמיר ולברנקוביאנו, קשרים עם רוסיה של פיוטר הגדול אולי מתוך ניסיון להגיע איתה להסכם. .[16] הקניאז גליצין, שליח של הצאר, ביקר ביאשי והיה סנדק בטבילת בנו של השליט. הידיעה על כך חרצה את גורל שלטונו של דוקה בעיני הטורקים.[17]
מורשתו
עריכהקונסטנטין דוקה הקים בשנת 1702 את המנזר מברומול בגאלאץ ודאג לשיפוצו של המנזר אנטוניה הקדוש ביאשי, מיסודו של השליט וסילה לופו.[18]
במדיה האומנותית
עריכה- דמותו של דוקה הצעיר מופיעה בספרו האלגורי של דימיטריה קנטמיר, יריבו, "היסטוריה הירוגליפית" (Istoria Ieroglifică) (1705) והוא מיוצג על ידי לוטרה
- דמותו מופיעה בסיפור של ראדו רוסטי "Dreptatea lui Constantin Duca-Vodă"
מקורות
עריכה- Ion Neculce Letopisețul Țării Moldovei, precedat de O samă de cuvinte Editura Științifică, București 1968
(יון נקולצ'ה - כרוניקת ארץ מולדובה)
- 2009 Vasile Mărculeț (coord.) Dicționarul Domnilor Țării Românești și ai Moldovei Stănel Ion art. Constantin Duca, Editura Meronia, București
(וסילה מרקולץ - עורך, "לקסיקון שליטי ואלכיה ומולדובה", סטנל יון - הערך "קונסטנטין דוקה")
קישורים חיצוניים
עריכה- Alexandru Xenopol Istoria românilor din Dacia Traiană vol.4
- אתר המיזם "המולדובנים" (ברומנית)
- הצדק של קונסטנטין דוקה- וודה - סיפור מאת ראדו רוסטי Radu Rosetti Dreptatea lui Constantin Duca-Vodă (ויקיטקסט) (ברומנית)
- השנתונים של מנזר פוטנה - XI 2015, 15 (באנגלית)
- על מריה בנקוביאנו דוקה
- לוח כרונולוגי באתר רשמי של האקדמיה למדעים של מולדובה לרגל 650 שנה להקמת נסיכות מולדובה - 2009
הערות שוליים
עריכה- ^ 1968 Ion Neculce ע' 83
- ^ Ion Neculce ע'88
- ^ My heritage - Constantin Duca; Ion Neculce
- ^ Xenopol ע' 462 ציטוט מהדו"ח של אל.זן מ-8 במאי 1693 ב V2 p.246 Docum.col.Hurmuzaki
- ^ Ion Neculce ע' 83
- ^ Ion Neculce ע' 84
- ^ Xenopol ע' 462
- ^ Xenopol ע' 461
- ^ Radu Rosetti
- ^ Xenopol ע' 462
- ^ Xenopol ע' 468
- ^ Xenopol ע' 468
- ^ My heritage - Constantin Duca
- ^ Dan Dulciu Vasile Maierean Proiecții Ne Varietur din Istoria românilor, Pro Patria semper 2012
- ^ Al Xenopol ע' 465
- ^ 2014 Lucien J. Frary, Mara Kozelsky- Russian Ottoman Borderlands:The Eastern Question Reconsidered- University of Wisconsin Press ע' 63 הערה 14
- ^ Al Xenopol ע' 472
- ^ 2009 Stănel Ion ע' 64
- ^ היסטוריה היירוגליפית - פשר דברים