יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

קופלט זהו מבנה שירי בן שתי שורות, אשר לרוב חרוזות (עם זאת, לא בהכרח, הקופלט ניתן להפרדה גם על ידי רווחים). קופלט יכול להיות הן שיר נפרד (ואז מדובר בסוגה שירית), הן בית בשיר והן יחידה, שהיא חלק מבית בשיר. המבנה בן שתי השורות, בו הרעיון והצורה נקלטים מהר (במקרים רבים גם החריזה תורמת לכך), מתאים מאוד להעברת רעיונות בצורה מרשימה או עוקצנית.

מקור הקופלט

עריכה

מקורה של המילה "קופלט" במילה הלטינית, copula, שמשמעותה חיבור או קשר. בהמשך, המילה התגלגלה למילה הצרפתית (צרפתית עתיקה), cople או coupleספרדית: copla). החל מהמאה ה-12 קיבלה המילה "קופלט" את המשמעות של בית בשיר. אצל הטרובדורים, בשירה הקופלטית קיבלה המילה את המשמעות של צמד חרוזים.

קופלט כסוגה

עריכה

מבנה החריזה הפשוט, המצלצל והנקלט טוב, גרמו לשימוש נפוץ בקופלטים בשירת הטרובדורים. כך הפך הקופלט למבנה בסיס נפוץ בבלדות. לדוגמה, בנויה הבלדה האנגלית-סקוטית, "שתי האחיות" (כאן קטע מתוך הבלדה בתרגומו של נתן אלתרמן)[1].

שתים הן אחיות. הן ישבו בחדרן.
בא-הגיע פרש, נכבדות דבר בן.

הוא שחר הבכירה בצמידים של זהב.
אך את זו הצעירה מכל הון הוא אהב.

וימר לבכירה. התחמץ לבבה.
ותקנא היא בזו אחותה הנאוה.

ותאמר הבכירה לצעירה: "לו נצא נא
ונראה ספינות-אבא שטות אל הנה".

בידה הלבנה כלבנת חבצלת
היא אחזה. לנהר היא אותה מובלת.

קטע מתוך הבלדה האנגלית-סקוטית, "שתי האחיות" בתרגומו של נתן אלתרמן

כפי שכבר הוזכר לעיל, מבנהו הקצר והקולע של הקופלט, המלווה בדרך כלל בחרוז מצלצל, הופך את הקופלט לכלי מתאים להעברת רעיונות באופן עוקצני או מרשים. כך, בתקופה יותר מאוחרת, על בסיס הקופלט התפתח ז'אנר האפיגרמה הפואטית - ביקורת עוקצנית על אישיות כלשהי בשתי שורות הקופלט. מבין האפיגרמות העתיקות והמפורסמות, היא האפיגרמה (במבנה של קופלט לא חרוז) של מרטיאליס, משורר מהמאה ה-1 (כאן בתרגומו של אריה סתיו)[2][3].

איני אוהב אותך, סבידיוס, ואינני יכול לומר מדוע;
רק זאת אני יכול לומר: איני אוהב אותך.

אפיגרמה מאת מרטיאליס, ספר א', מס' 32. בתרגומו של אריה סתיו

אפיגרמה עתיקה נוספת, פרי עטו של אובידיוס, העוקצת אותו עצמו, שנכתבה על ידו כפתיחה לשכתוב העצמי ל-"אהבים" (במקור: Amores), נכתבה דווקא בקופלט כפול, שני קופלטים עוקבים היוצרים בית בן ארבע שורות (כאן בתרגומו של אריה סתיו)[4][5]

מֵ ה' כְּרָכִים קְצָרִים שֶׁל נַאזוֹ, הַפַּיטָן
שְׁלוֹשָׁה הוֹתִיר. עַתָּה אִם הַקּוֹרֵא יִטְעַן
כִּי הוּא מִשְׁתַּעֲמֵם, הֲרֵי שֵׁלְּפָחוֹת
יוּקַל מַשַּׂא סִבְלוֹ בְּשְׁנֵי סְפָרִים פָּחוֹת

"אהבים: אפיגרמה של פתיחה" מאת אובידיוס, בתרגומו של אריה סתיו

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אתר תוכנית הלימודים בספרות - דעת
  2. ^ שבעה שערי שירה - משוט פיוטי על פני תרבות המערב. ערך ותירגם: אריה סתיו. הוצאת תמוז.
  3. ^ מאמר מאת עמינדב דיקמן באתר מוסף "ספרים" של עיתון הארץ
  4. ^ "Amores", "אהבים", 5 ספרים, נכתבו לאחר שנת 20 לפנה"ס (שוכתבו לכדי 3 ספרים בערך בשנת 1 לספירה).
  5. ^ אהבים (Amores) מאת אובידיוס, בתרגומו של אריה סתיו, הוצאת תמוז, תל אביב, 1975.