פתיחת התפריט הראשי
Disambig RTL.svg המונח "טלפון אדום" מפנה לכאן. לערך העוסק בעמדת טלפון ציבורי, ראו תא טלפון אדום.
טלפון אדום חסר חוגה לשימוש עבור קו אדום. הפריט בצילום הוא אביזר המוצג בספרייה והמוזיאון הנשיאותיים על שם ג'ימי קרטר, כביכול מייצג את הקו האדום בין מוסקבה לוושינגטון, אף כי קו זה לא היה קו טלפון

קו טלפון אדום הוא קו תקשורת להעברת שיחת טלפון אוטומטית אל יעד שהוגדר מראש ללא צורך בפעולה נוספת מצד המשתמש מלבד הרמת השפופרת. דוגמה לכך הוא טלפון המחייג אוטומטית לשירותי-חירום בהרמת השפופרת. כיוון שלא נדרשת פעולה נוספת על ידי המשתמש, מכשיר קו אדום אינו כולל חוגה או לוח מקשים.

קו אדום למקרי חירוםעריכה

קו אדום במשמעות המקורית אינו מאפשר הוצאת שיחות אלא ליעדים שנקבעו מראש. עם זאת, בשימוש מושאל מתייחס המושג למוקדי שירות שניתן להתקשר אליהם על ידי מספר טלפון ייעודי. בפרט הכוונה למוקדי חירום המאוישים 24 שעות ביממה כגון מוקד החירום של המשטרה או קוי חירום למניעת התאבדויות

קו אדום בין מדינותעריכה

ברית המועצות - ארצות הבריתעריכה

  ערך מורחב – הקו החם מוסקבה-וושינגטון

הקו האדום המפורסם ביותר בין מדינות הוא הקו החם מוסקבה-וושינגטון, המכונה "הטלפון האדום", אם כי מעולם לא שימשו בקו זה מכשירי טלפון. ההסכם להקמת הקו הישיר נחתם ב-20 ביוני 1963 עקב משבר הטילים בקובה והוא החל לפעול ב-30 באוגוסט אותה שנה. נעשה בו שימוש בטכנולוגיה של טלפרינטר, שהוחלפה בהמשך בפקס ומאוחר יותר בדואר אלקטרוני.

ארצות הברית - הממלכה המאוחדתעריכה

במהלך מלחמת העולם השנייה התקיים קו אדום בין רחוב דאונינג 10 והבונקר בחדרי המלחמה של הקבינט לבין הבית הלבן בוושינגטון. בין 1943-1946 אובטח קו זה על ידי מכונת הצפנת הקול הראשונה שכונתה SIGSALY. 

ברית המועצות - הרפובליקה העממית של סיןעריכה

קו אדום בין מוסקבה לבייג'ינג היה בשימוש במהלך עימות הגבולות בין המדינות ב-1969, אולם הסינים סירבו למגעי השלום של הרוסים וגדעו את קו התקשורת. לאחר שהושג פיוס בין האויבות לשעבר, הקו הוחייה ב-1996 [1].

ברית המועצות - צרפתעריכה

במהלך ביקורו של שארל דה גול בברית המועצות ב-1966 הוא הכריז על ייסוד קו אדום בין מוסקבה לפריז. הקו שודרג מטלפקס למכונת פקס מהירה ב-1989.

ברית המועצות - הממלכה המאוחדתעריכה

קו אדום בין לונדון למוסקבה נוסד בעקבות אמנת-ידידות בין המדינות ב-1992. שדרוג לקו זה הוכרז בעת ביקורו של  מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים ויליאם הייג במוסקבה ב-2011.

הודו - פקיסטןעריכה

ב-באוגוסט 2005 הסכימו הודו ופקיסטן לייסד קו אדום בין משרדי החוץ של איסלאמבאד וניו דלהי על מנת למנוע אי-הבנות שעלולות להוביל למלחמה גרעינית[2][3].

ארצות הברית - סין עריכה

ארצות הברית וסין הקימו קו אדום הגנתי ב-2008 אך כמעט לא נעשה בו שימוש במקרי חירום[4].

סין - הודועריכה

סין והודו הודיעו על הקמת קו אדום בין משרדי החוץ של מדינותיהם תוך הדגשת מחויבותם לחיזוק הקשרים ו"בניית אמון הדדי"[5]. נכון לאוגוסט 2015 הקו עדיין לא היה מבצעי[6]

סין - יפןעריכה

בפברואר 2013 מחלוקת איי סנקאקו עוררה מחדש את הכוונה לייסד קו אדום, הנושא הוסכם אך עקב התגברות המתיחות לא יצא אל הפועל[7].

קוריאה הדרומית - קוריאה הצפוניתעריכה

הקו האדום בין סיאול לפיונגיאנג הוקם ב-18 באוגוסט 1972 ותוחזק על ידי הצלב האדום. קוריאה הצפונית ביטלה את הקו ב-11 במרץ 2013, כחלק מהמתיחות הגואה בחצי האי של קוריאה. קוריאה הצפונית פתחה את הקו מחדש ב-7 ביוני 2013 [8].

ארצות הברית - הודועריכה

באוגוסט 2015 החל לפעול קו אדום בין וושינגטון לניו דלהי. ההחלטה להקמת הקו התקבלה בעת ביקורו של ברק אובמה בהודו בינואר 2015. זהו הקו הראשון בין ראש ממשלת הודו לראש מדינה[6](הקווים האדומים האחרים של הודו הם בין משרדי חוץ).

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Egilsson Haraldur, Discussion Papers in Diplomacy, The Origins, Use and Development of Hotline Diplomacy
  2. ^ Asia News, India e Pakistan: a hotline against nuclear risks, 08/11/2005
  3. ^ The Independent, The shadow of the bomb still lingers after 60 years ,5 August 2005
  4. ^ Bloomberg, China-U.S. Defense Hotline Shows Gulf Between Nations, 13 May 2011
  5. ^ Ndtv.com, Finally, a hotline between India and China, 1 November 2010
  6. ^ 6.0 6.1 PTI "Modi-Obama hotline becomes operational", The Indian Express, Washington, 21 August 2015.
  7. ^ South China Morning Post, Japan suggests hotline to Beijing over island spat, 9 February 2013
  8. ^ Thomson reuters, North Korea reopens hotline with South, seeks weekend talks, 7 June 2013