פתיחת התפריט הראשי
עשן קטורת בטקס כנסייתי לכבוד האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר, בסאו פאולו, ברזיל
מקלות קטורת במקדש בטייוואן

קטורת היא חומר אורגני (או תערובת חומרים) המפיץ ריח נעים במהלך בעירתו ולעיתים אף ללא בעירה.

שימוש בקטורת היה מקובל ברוב תרבויות העולם העתיק, בעיקר בטקסים דתיים והייתה גם עבור שימושים רפואיים, תאורה במקום נרות, או לשימוש עבור הרחקת חרקים מזיקים כגון: זבובים או יתושים. שימוש בקטורת נמשך עד ימינו.

קטורת מופיעה בתור: אבנים, שמנים, מקלות קטורת או גושי קטורת (חתיכות עץ למשל), אולם יש גם עיצובים נוספים של הקטורת.

קטורת.jpg

מקור הקטורת יכול להיות בפרחים, זרעים, פירות, עלים, קליפות עצים או העץ עצמו, שרף עץ, שורשים, שעווה, צדפים, חלזונות, אבני חן כגון: ענבר ועוד.

קטורת ביהדותעריכה

  ערך מורחב – קטורת הסמים

בבית המקדש, קטורת הסמים הייתה תערובת בשמים שהיו מקטירים על מזבח הזהב, שנקרא גם "מזבח הקטורת". הקטרה הייתה נעשית פעמיים ביום, בבוקר ובערב.

קטורת באיסלםעריכה

משמש בתור בושם לבית, הרחקת מזיקים, או בתור תאורה במקום נרות, אש או לפידים. לעיתים נעשה שימוש בקטורת בתור טקס לגירוש שדים והוצאת עין-הרע.

קטורת בנצרותעריכה

הנוצרים הקתולים נוהגים להבעיר קטורת בתוך כלים אותם מטלטלים באוויר במהלך טקס התפילה במטרה להפיץ את הריח.

קטורת במזרח אסיהעריכה

ברוב תרבויות המזרח נהוג להקטיר קטורת הן במקדשים, הן בבתים ובעיקר בחנויות.

חלק ממטרת הבערת הקטורת היא סילוק ריחות רעים, אולם מטרתה העיקרית ריצוי פניהם של האלים (או האל היחיד) ובקשת הצלחה.

חומרים נפוצים המשמשים לקטורתעריכה

כלים עבור קטורתעריכה

ישנם כלים המשמשים עבור קטורת כגון: "עששיות" או מגשי עץ, חימר, או ברזל במקרה של קטורת בצורת מקלות.

היבטים בריאותייםעריכה

עשן הקטורת מכיל מלבד גזים כמו פחמן חד-חמצני וחומרים אורגניים נדיפים גם מגוון מזהמים[דרוש מקור], בהם תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית וכמו כן מתכות רעילות.

במחקר ישראלי בעכברים שפורסם בשנת 2008 נמצא, כי לקטורת של לבונה הייתה השפעה נוגדת דיכאון ומקלה על חרדה.[1]

באותה שנה פורסמו גם תוצאותיו של מחקר רחב היקף וממושך שנערך בסינגפור. בו נמצא קשר מובהק בין שריפת קטורת לתחלואה בכמה סוגי סרטן של דרכי הנשימה העליונות וסרטן של תאי קשקש. לא נמצא קשר לתחלואה בסרטן ריאות. [2]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Moussaieff A, Rimmerman N, Bregman T, et al. (אוגוסט 2008). "Incensole acetate, an incense component, elicits psychoactivity by activating TRPV3 channels in the brain". FASEB J. 22 (8): 3024–34. PMC 2493463. PMID 18492727. doi:10.1096/fj.07-101865. 
  2. ^ Burning incense linked to respiratory cancers, אתר רויטרס, 25 באוגוסט 2008