סבא

ממלכה בדרום ערב

סְבָא הייתה ממלכה שהתקיימה במשך 2,000 שנה, התרכזה ונוסדה בדרום-ערב (תימן של ימינו), ובשיאה שלטה מעבר לגבולות תימן, גם על אריתריאה, ועל צפון אתיופיה, צפון סומליה, ג'יבוטי, מזרח סודאן ומערב ערב הסעודית.

סבא
משטר תאוקרטיה (מוקדם יותר)
מונרכיה (מאוחר יותר)
שפה נפוצה שבאית
עיר בירה סירווה
מאריב, צנעא
היסטוריה
הקמה  
תאריך הקמה בין 1200 ל-800 לפנה"ס
פירוק  
תאריך פירוק 275
ישות יורשת חמיר
דמוגרפיה
דת דתות ערביות פרה-איסלאמיות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תבליט סבאי המציין שמות של כמה אלים

ממלכה זו מזוהה לרוב על ידי היסטוריונים כממלכת שבא המקראית.

היסטוריהעריכה

סבא הייתה קיימת מן המאה ה-20 לפנה"ס[דרוש מקור] עד המאה ה-1 לפנה"ס, כאשר נכבשה על ידי ממלכת חמְיָר; מאוחר יותר זכתה שוב בעצמאותה אך נכבשה שוב על ידי חמיר במאה ה-3 לספירה. בירת הממלכה הייתה העיר מַאְרִבּ ממזרח לצנעא של ימינו. הממלכה בראשיתה הייתה ממוקמת באזור מדברי הנקרא סייהד (צייהד) המזוהה עם אזור רמלת סבתין במרכזה של תימן. ממלכת סבא הוקמה על ידי עמים דוברי שפות שמיות דרומיות בדרום-ערב, שהקימו במקביל מספר ממלכות: סבא גבלה בצפון במעין במערב בים סוף ובמזרחה בקתבאן.

כמו שכניה, גם סבא הייתה ממלכה חשובה בתחום המסחר של אותה התקופה וייצאה תבלינים רבים בייחוד לבונה ומור.

דת הממלכה הייתה פוליתאיסטית כאשר בראש הפנתאון עמד האל עשתר. השושלת השלטת של סבא ראתה את עצמה כזרעו של האל אלמקה.

בין הממצאים הארכאולוגיים שהותירה אחריה סבא יש כתובות רבות בכתב דרום ערבי, בהן תבליטים באבן בכתב המונומנטלי "מוסנד", ומסמכים יומיומיים חרוטים בעץ בכתב המחובר "זבור".

מפני ששכנה סמוך לים סוף, יצאה סבא למסעות כיבוש והרחיבה את תחומי שליטתה לאריתריאה ולצפון אתיופיה של היום. תושבי סבא היגרו בהמוניהם לאזור אתיופיה והשפיעו תרבותית ודמוגרפית על ממלכת דעמת ששכנה באזור. מהגרים אלו הם ככל הנראה הסיבה העיקרית להתמוטטות ממלכת דעמת במהלך מאה ה-5 לפנה"ס. לאחר התמוטטות ד'אמט וירידת קרנה של סבא, עקב לחימות בלתי פוסקות כנגד שכנותיה בתימן, היגרו תושביה בהמוניהם לאזור הרמה האתיופית. תושבים אלו, נודעו בהמשך בשם חבשים, והם שהקימו את ממלכת אקסום במאה ה-1 לפנה"ס. ממצאים תורשתיים ראשוניים תומכים בסברה כי אוכלוסיות אנושיות נדדו על פני מצר באב אל מנדב בין חצי האי ערב לבין קרן אפריקה, דבר המוכיח את ההשפעה התרבותית-דמוגרפית של סבא באזור אתיופיה של ימינו. [1][2][3][4]

סבא במקראעריכה

סבא נזכר לראשונה בפרשת נח כראשון מבין חמשת ילדיו של כוש בן חם:

וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן׃ וּבְנֵי כוּשׁ סְבָא וַחֲוִילָה וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא וּבְנֵי רַעְמָה שְׁבָא וּדְדָן:

באותו מקור מזוהה שבא כבנו של רעמה, אחיו של סבא. שד"ל מוצא עוד שני אזכורים לסבא בספר ישעיהו ואחד בפרק ע"ב של ספר תהילים:[5]

וְעַתָּה כֹּֽה אָמַר ה' בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל אַל תִּירָא כִּי גְאַלְתִּיךָ קָרָאתִי בְשִׁמְךָ לִי אָֽתָּה׃

כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לא תִבְעַר בָּךְ:

כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעֶךָ נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ׃

כֹּה אָמַר ה' יְגִיעַ מִצְרַיִם וּֽסְחַר כּוּשׁ וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ וְלָךְ יִהְיוּ אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲוּוּ אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים:

ובמזמור ע"ב בתהילים נזכרים מלכי שבא לצד מלכי סבא:

מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ:

כפי שמעיר שד"ל, לא ודאי הזיהוי בין שבא הנזכר כאן לבין שבא בן רעמה הנזכר בפרשת נח כאחיינו של סבא בן כוש. זאת מאחר ששתי דמויות נוספות נזכרות בספר בראשית בשם שבא:

א. שבא בן יקטן - במורד פרשת נח, כאחד משלוש עשרה הצאצאים של יקטן בן עבר:

וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶת וְאֶת יָרַח׃

וְאֶת הֲדוֹרָם וְאֶת אוּזָל וְאֶת דִּקְלָה׃

וְאֶת עוֹבָל וְאֶת אֲבִימָאֵל וְאֶת שְׁבָא:

ב. שבא בן יקשן - בסוף פרשת חיי שרה כבנו של יקשן, שהוא בנם של אברהם וקטורה.

מכאן שלפי ספר בראשית, סבא בן כוש ושבא בן רעמה הם מצאצאי חם ואילו שבא בן יקטן הוא עברי ושבא בן יקשן הוא מבני אברהם. ריבוי הדמויות המכונות סבא או שבא מתיישב עם ריבוי המחוזות המכונים סבא או שאווה - בתימן, באתיופיה ובזנזיבר[דרוש מקור] של ימינו.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • כריסטיאן ז' רובין, "ממלכת שבא והשבאים", תימא 9 (2006), עמ' 45–58

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Kivisild T, Reidla M, Metspalu E, Rosa A, Brehm A, Pennarun E, Parik J, Geberhiwot T, Usanga E, Villems R., Ethiopian Mitochondrial DNA Heritage: Tracking Gene Flow Across and Around the Gate of Tears, Am J Hum Genet. 2004 November; 75(5): 752–770 PMID 15457403 (See also its erratum)
  2. ^ Luis JR, Rowold DJ, Regueiro M, Caeiro B, Cinnioglu C, Roseman C, Underhill PA, Cavalli-Sforza LL, Herrera RJ., The Levant versus the Horn of Africa: evidence for bidirectional corridors of human migrations, Am J Hum Genet. 2004 Mar;74(3):532-44. PMID 14973781 (See also its erratum)
  3. ^ Lovell A, Moreau C, Yotova V, Xiao F, Bourgeois S, Gehl D, Bertranpetit J, Schurr E, Labuda D., Ethiopia: between Sub-Saharan Africa and western Eurasia, Ann Hum Genet. 2005 May;69(Pt 3):275-87. PMID 15845032
  4. ^ Richards M, Rengo C, Cruciani F, Gratrix F, Wilson JF, Scozzari R, Macaulay V, Torroni A., Extensive female-mediated gene flow from sub-Saharan Africa into near eastern Arab populations, Am J Hum Genet. 2003 Apr;72(4):1058-64. PMID 12629598
  5. ^ פירוש שד"ל על ספר בראשית, פרק י'


הקודם:
ארץ פונט
היסטוריה של אתיופיה
המאה ה-20 לפנה"ס - המאה ה-8 לפנה"ס
הבא:
דעמת