קיצור סמ"ג

קיצור ספר מצוות גדול זהות מחברו שנויה במחלוקת

קיצור סמ"ג הוא ספר הלכות על סדר המצוות, אשר מהווה קיצור של ספר מצוות גדול, זהות מחברו נתונה במחלוקת קוטבית, היו שאמרו שמחברו נוצרי והיו שאמרו שמחברו יהודי.

קיצור סמ"ג
שער הספר, מהדורת רצ"ה הלוי ורשה תרנ"ד
שער הספר, מהדורת רצ"ה הלוי ורשה תרנ"ד
מידע כללי
מאת מוטל בספק
סוגה ספרות תורנית
הוצאה
מקום הוצאה בזל
תאריך הוצאה 1732 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הופעה ראשונה 1732
מהדורות נוספות
מספר כרכים 1
הסכמות הקרבן נתנאל
מקורות לכתיבת הספר ספר מצוות גדול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הספרעריכה

תוכן הספר הוא קיצור של ספר מצוות גדול של רבי משה מקוצי אשר הוא פירוש למניין המצוות, בקיצור לא מובאים הפלפולים ההלכתיים המצויים בסמ"ג, אלא מביא בעיקר את הדינים וביאוריהם, אם כי לעיתים מאריך בצורה חריגה, הספר נדפס לראשונה על ידי סבסטיאן מינסטר בתרגום ללטינית בבזל רצ"ג.

פירושים לספרעריכה

שלושה פירושים נכתבו לספר:

  • נתיבות עולם לרבי שמואל גלנטי אב בית דין שנדשוב, לבוב תקס"ז.
  • עיר הצדק לרבי שמואל פריינד מדייני פראג, פראג תקכ"ד.
  • תיקון מצווה מאת רבי צבי הירש הלוי, ורשה תרנ"ד.

הספר נדפס בהסכמת רבי נתנאל וויל בעל הקרבן נתנאל.

פולמוס המחברעריכה

בדפוס הראשון של הספר, הקיצור יוחס לסמ"ג בעצמו וכך כתבו מפרשי הספר, הרב נתנאל וויל, והחיד"א,[1] אך כיום ברור שייחוס זה מוטעה מכמה נימוקים, המחבר מזכיר את גירוש פורטוגל,[2] בחלק עשין אות מג מצטט מילה במילה מספר הטור, כמו כן מכנה את עצמו "משה בן יעקב הספרדי" בעוד רבי משה מקוצי דר בצרפת, הועלו הצעות שונות לזהות המחבר האמיתית.

המחבר הוא סבסטיאן מינסטרעריכה

ראובן אליצור (מנהלה של ספריית הרמב"ם בעבר) העלה מספר תמיהות על הספר, כוונת המחבר אינה ברורה לכאורה מהות הספר הוא קיצור אך לעיתים מאריך בצורה חריגה, לדבריו מחפש המקצר להביא נקודות מעניינות דוגמת דברי הקראים וכו', קושייתו המרכזית היא דבריו בהלכות תפילין (עשין כא) שבזמן גירוש פורטוגל נהגו לכרוך על היד חוט אדום זכר לתפילין דבר הנוגד לכאורה להלכה הנוקטת שאף כשאין אתרוג אסור לקחת רימון,[3] ועל כן הסיק שסבסטיאן מינסטר לא היה רק מתרגמו של החלק השני אלא גם מחבר החלק הראשון, מינסטר אף הדפיס בספר שני עמודים העוסקים בהוכחות לנצרות.

על דבריו הסכימו הרב פינחס שרייבר, הרב שלמה זלמן אולמן, הרב נסים קרליץ, הרב יעקב אדלשטיין, והרב ישראל אליהו וינטרוב.[4]

המחבר הוא יהודי עלום שםעריכה

אברהם חבצלת (מהדיר ספרות תורנית במכון ירושלים) עמד על תמיהותיו של אליצור אך בכל זאת היסס לקבוע מסמרות בדבר ושיער שמחברו הוא יהודי תלמיד חכם ממגורשי פורטוגל, ומינסטר העתיק את דבריו, את דבריו ביסס על הטענה שהעברית בפיו של מינסטר עילגת ולשונו של מחבר ספר זה צחה ויפה.

מכיוון שבספר מתוארים את מאורעות הגירוש שיער חבצלת שהמחבר הוא ממגורשי פורטוגל.

המחבר הוא רבי אברהם סבעעריכה

ישראל דנדרוביץ במאמר מסכם של דברי קודמיו חלק בתוקף על דברי אליצור וטען שמינסטר לא היה זייפן כלל ולא היה ביכולתו לזייף, ועל כך קיבל את הנחת חבצלת.

דנדרוביץ' טען שאותו "חכם עלום שם ממגורשי ספרד" (כדברי חבצלת) אינו אלא רבי אברהם סבע, הוכחתו היא שה"דין המוזר" הסובר שכשאין תפילין יש עניין לקשור חוט אדום נמצא מילה במילה בספר צרור המור פרשת ואתחנן, בעקבות מציאה זו השווה טקסטים רבים בין הספרים והביא לזיהוי המחבר כרבי אברהם סבע.

קיצורי סמ"ג נוספיםעריכה

קיצורים נוספים הם:

  • הסמ"ק מאת רבי יצחק מקורביל אשר שמו המקורי הוא עמודי הגולה, על הספר ישנם הגהות של רבנו פרץ שנדפסו ביחד עם הספר ולעיתים קרובות עורבבו עם גוף הספר, וכן הגהות נרחבות מאת רבי משה מציריך שנדפסו בנפרד ומכונות הסמ"ק מצוריך.
  • קיצור ספר מצוות גדול מאת רבי אפרים בן אברהם, נדפס על ידי יהושע הורביץ בקובץ על יד תשס"ד, וכספר נפרד בהוצאת מאגנס.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שם הגדולים מערכת ספרים ערך קיצור סמ"ג ובמערכת גדולים ערך רבי משה מקוצי
  2. ^ בפירוש תיקון מצווה טען שהיא הגהה שהוכנסה לספר, כך כתב גם החיד"א בספר ברית עולם (סימן נט), העיר הצדק טען שדבריו מתייחסים לגירוש קודם
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"א, עמוד ב'
  4. ^ כולם מובאים בסוף מאמרו של אליצור