קיצור סמ"ג
קיצור סמ"ג הוא ספר הלכות על סדר המצוות, אשר מהווה קיצור של ספר מצוות גדול, זהות מחברו נתונה במחלוקת קוטבית, היו שאמרו שמחברו נוצרי והיו שאמרו שמחברו יהודי.
 | |
| שער הספר, מהדורת רצ"ה הלוי ורשה תרנ"ד | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | מוטל בספק |
| סוגה | ספרות תורנית |
| הסכמות | הקרבן נתנאל |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | בזל |
| תאריך הוצאה |
1732  |
| תאריך הופעה ראשונה | 1732 |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 1 |
| מקורות לכתיבת הספר | ספר מצוות גדול |
  | |
הספר
עריכהתוכן הספר הוא קיצור של ספר מצוות גדול של רבי משה מקוצי אשר הוא פירוש למניין המצוות, בקיצור לא מובאים הפלפולים ההלכתיים המצויים בסמ"ג, אלא מביא בעיקר את הדינים וביאוריהם, אם כי לעיתים מאריך בצורה חריגה, הספר נדפס לראשונה על ידי סבסטיאן מינסטר בתרגום ללטינית בבזל רצ"ג.
פירושים לספר
עריכהשלושה פירושים נכתבו לספר:
- נתיבות עולם לרבי שמואל גלנטי אב בית דין שנדשוב, לבוב תקס"ז.
- עיר הצדק לרבי שמואל פריינד מדייני פראג, פראג תקכ"ד.
- תיקון מצווה מאת רבי צבי הירש הלוי, ורשה תרנ"ד.
הספר נדפס בהסכמת רבי נתנאל וויל בעל הקרבן נתנאל.
פולמוס המחבר
עריכהבדפוס הראשון של הספר, הקיצור יוחס לסמ"ג בעצמו וכך כתבו מפרשי הספר, הרב נתנאל וויל, והחיד"א,[1] אך כיום ברור שייחוס זה מוטעה מכמה נימוקים, המחבר מזכיר את גירוש פורטוגל,[2] בחלק עשין אות מג מצטט מילה במילה מספר הטור, כמו כן מכנה את עצמו "משה בן יעקב הספרדי" בעוד רבי משה מקוצי דר בצרפת, הועלו הצעות שונות לזהות המחבר האמיתית.
המחבר הוא סבסטיאן מינסטר
עריכהראובן אליצור (מנהלה של ספריית הרמב"ם בעבר) העלה מספר תמיהות על הספר: כוונת המחבר אינה ברורה, לכאורה מהות הספר היא קיצור אך לעיתים הוא מאריך בצורה חריגה, לדבריו מחפש המקצר להביא נקודות מעניינות דוגמת דברי הקראים וכו', קושייתו המרכזית היא דבריו בהלכות תפילין (עשין כא) שבזמן גירוש פורטוגל נהגו לכרוך על היד חוט אדום זכר לתפילין, דבר הנוגד לכאורה להלכה הנוקטת שאף כשאין אתרוג אסור לקחת רימון,[3] ועל כן הסיק שסבסטיאן מינסטר לא היה רק מתרגמו של החלק השני, אלא גם מחבר החלק הראשון, מינסטר אף הדפיס בספר שני עמודים העוסקים בהוכחות לנצרות.
על דבריו הסכימו הרב פינחס שרייבר, הרב שלמה זלמן אולמן, הרב נסים קרליץ, הרב יעקב אדלשטיין, והרב ישראל אליהו וינטרוב.[4]
המחבר הוא יהודי עלום שם
עריכהאברהם חבצלת (מהדיר ספרות תורנית במכון ירושלים) עמד על תמיהותיו של אליצור אך בכל זאת היסס לקבוע מסמרות בדבר ושיער שמחברו הוא יהודי תלמיד חכם ממגורשי פורטוגל, ומינסטר העתיק את דבריו, את דבריו ביסס על הטענה שהעברית בפיו של מינסטר עילגת ואילו לשונו של מחבר ספר זה צחה ויפה.
מכיוון שבספר מתוארים את מאורעות הגירוש, שיער חבצלת שהמחבר הוא ממגורשי פורטוגל.
המחבר הוא רבי אברהם סבע
עריכהישראל דנדרוביץ במאמר מסכם של דברי קודמיו חלק בתוקף על דברי אליצור וטען שמינסטר לא היה זייפן כלל ולא היה ביכולתו לזייף, ועל כך קיבל את הנחת חבצלת.
דנדרוביץ' טען שאותו "חכם עלום שם ממגורשי פורטוגל" (כדברי חבצלת) אינו אלא רבי אברהם סבע, הוכחתו היא שה"דין המוזר" הסובר שכשאין תפילין יש עניין לקשור חוט אדום נמצא מילה במילה בספר צרור המור פרשת ואתחנן, בעקבות מציאה זו השווה טקסטים רבים בין הספרים והביא לזיהוי המחבר כרבי אברהם סבע.
קיצורי סמ"ג נוספים
עריכהקיצורים נוספים הם:
- הסמ"ק מאת רבי יצחק מקורביל אשר שמו המקורי הוא עמודי הגולה, על הספר ישנם הגהות של רבנו פרץ שנדפסו ביחד עם הספר ולעיתים קרובות עורבבו עם גוף הספר, וכן הגהות נרחבות מאת רבי משה מציריך שנדפסו בנפרד ומכונות הסמ"ק מצוריך.
- קיצור ספר מצוות גדול מאת רבי אפרים בן אברהם, נדפס על ידי יהושע הורביץ בקובץ על יד תשס"ד, וכספר נפרד בהוצאת מאגנס.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אברהם חבצלת, "קיצור סמ"ג למי", מוריה כרך ט"ז עמ' לד-מ ירושלים תשמ"ח.
- ראובן אליצור, "מי חיבר את הספר קיצור סמ"ג - ספר שחיברו כומר" ספר הזיכרון דגל מחנה ראובן עמ' שמג-שנ.
- ישראל דנדרוביץ, "וציווה לעשות סימנים לכל מצווה, גילויים חדשים ומפתיעים בשאלת זהות מחבר הספר קיצור סמ"ג ומקורותיו", קובץ עץ חיים (באבוב), גיליון כד, עמ' שעו-שצו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים) (להורדה) (בדפי הקובץ להורדה 8-28).[5]
- ישראל תא שמע, דברים על הסמ"ג על הקיצור סמ"ג ועל ספרות הקיצורים", בתוך: רבי אברהם בן אפרים, קיצור ספר מצות גדול, ירושלים תשס"ד, באתר אוצר החכמה עמ' 13–21.
קישורים חיצוניים
עריכה- דיון על הספר בפורום אוצר החכמה.
- לא ידוע, קיצור סמ"ג, ורשה תרנ"ד, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
עריכה- ^ שם הגדולים מערכת ספרים ערך קיצור סמ"ג ובמערכת גדולים ערך רבי משה מקוצי
- ^ בפירוש תיקון מצווה טען שהיא הגהה שהוכנסה לספר, כך כתב גם החיד"א בספר ברית עולם (סימן נט), העיר הצדק טען שדבריו מתייחסים לגירוש קודם
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"א, עמוד ב'
- ^ כולם מובאים בסוף מאמרו של אליצור
- ^ ביקורת על המאמר ראו: אריאל אהרונוב, הערה בעניין ספר קיצור סמ"ג, עץ חיים (באבוב), גיליון כה עמ' שנב - שנז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)