פתיחת התפריט הראשי

קלייטרכוסיוונית: Κλείταρχος; המאה ה-3 לפנה"ס) היה היסטוריון יווני, שכתב ביוגרפיה על אלכסנדר הגדול ששימשה אחד המקורות העיקריים לכותבים מאוחרים יותר.

ביוגרפיהעריכה

מעט מאוד ידוע על חייו, הוא היה בנו של ההיסטוריון המפורסם דינון, וחי באלכסנדריה שבמצרים, בתקופת שלטונו של תלמי הראשון או מעט אחריה.[1] הוא כתב ספר היסטוריה על אלכסנדר הגדול, כשהוא מסתמך על חיבורו של קלייסתנס שהתלווה אל אלכסנדר, ושל חיילים בצבאו.[1] ספרו, אף שלא שרד עד ימינו השפיע רבות על כותבים מאוחרים יותר כגון טימגנס, קטעים מהספר אף שרדו אצל כותבים מאוחרים אף יותר, במיוחד אצל דיודורוס, וקורטיוס רופוס, וציטוטים השתמרו גם אצל סטראבון, ואתנאיוס.

פלוטארכוס מציין סיפור המובא בשמו של קלייטרכוס וסופרים נוספים, לפיו אלכסנדר ביקר בממלכת האמזונות. פלוטארכוס מוסיף שכאשר סיפרו לליסימכוס, שומר ראשו של אלכסנדר, את הסיפור, הוא חייך ושאל: "ואיפה אני הייתי אז?[2] כמו כן אתנאיוס גם מוסר בשמו שהטאירה בשם תיאיס הסיתה את אלכסנדר לשרוף את ארמונות מלכי פרס בפרספוליס.[3] גם דיודורוס ופלוטארכוס מצטטים אותו בנושא זה, אם כי אריאנוס המצטט את תלמי טוען שהשריפה בוצעה לאחר דיון במועצת המלחמה של אלכסנדר.[4]

חוקרים מודרניים שבחנו את הציטוטים המובאים בשם קלייטרכוס, הצליחו לקבוע את דיוקן ספרו. קלייטרכוס התמקד בספר בעיקר באנדקוטות פנטסטיות ורומנטיות, ולעיתים קרובות הקריב את הדיוק ההיסטורי לשם כך.[1] קלייטרכוס ראה באלכסנדר אדם טוב מיסודו, שהלך והתקלקל והפך לאלכוהוליסט, רודן, ואכזרי, בעל מידות ותאוות מגונות.[1]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 קלייטרכוס באתר ליוויוס
  2. ^ פלוטארכוס, "חיי אלכסנדר", 46.
  3. ^ אתנאיוס, "משתה החכמים", ספר שלוש עשרה, 576e
  4. ^ לדיון מפורט בנושא ולהשוואת מקורות ראו: זאב רובינזון, האשה והמסורת על שריפת פרספוליס, זמנים חוברת 15, עמ' 71-61.