פתיחת התפריט הראשי

קליפת המוח הקדם-מצחית הגחונית-אמצעית

ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

קליפת המוח הקדם-מצחית הגחונית-אמצעית (ventromedial prefrontal cortex, vmPFC) היא חלק מקליפת המוח הקדם-מצחית. מצויה בחלק התחתון של קליפת המוח המצחית, מעורבת בעיבוד של תחושות פחד ותגובות רגשיות, בתהליכים של קבלת החלטות ושליטה עצמית. מבחינה אנטומית האזור מקביל למיקום של קליפת המוח הארובתית-מצחית[1], לפיכך ההבחנה בין השניים מושתתת על קישוריות עצבית שונה, יחד עם שוני בפעילות אותה האזורים עושים[2].

קליפת המוח הקדם-מצחית הגחונית-אמצעית
Cortex praefrontalis ventromedialis
Ventromedial prefrontal cortex.png
שיוך קליפת המוח

אנטומיהעריכה

קליפת המוח הקדם-מצחית הגחונית-אמצעית מקושרת לאזורים רבים במוח, היא מקבלת קלט מאזור הטגמנטום הגחוני, האמיגדלה, האונה הרקתית, מערכת הריח והתלמוס הגבי-מדיאלי. היא שולחת אקסונים לאונה הרקתית, אמיגדלה, היפותלמוס הצידי, פיתול החגורה ותצורת ההיפוקמפוס. קשרים נרחבים אלו מעניקים ל-vmPFC מידע רב על תפקוד המוח ויכולת לפקח ולהשפיע על אזורי מוח אחרים, מביניהם הקשר המשמעותי של ה-vmPFC הוא עם האמיגדלה.

תפקודעריכה

ה-vmPFC מקשר בין חלקים שונים במוח ומאפשר לאדם לכוון את התנהגותו על פי התנסויות קודמות וידע כללי. הוא מעכב התנהגויות בלתי הולמות ומתאים את ההתנהגות לסיטואציה הרלוונטית. פגיעה ב-vmPFC תביא להתנהגות בלתי מאורגנת וחסרת שליטה, כך לדוגמה המקרה המפורסם של פיניאס גייג' אשר מוט חדר למוחו והביא לנזק ב-vmPFC, לאחר הפגיעה התאפיינה התנהגותו של גייג' בחוסר אחריות, אימפולסיביות וילדותיות.

תפקיד חשוב נוסף שיש ל-vmPFC הוא בהכחדה של התניה קלאסית רגשית. בתהליך של התניה קלאסית נוצר קשר בין גירוי מותנה לגירוי בלתי מותנה, כמו בניסוי המפורסם של פבלוב שבו הכלב קישר בין הגירוי המותנה - הצליל, לבין הגירוי הבלתי מותנה - האוכל, התוצאה של ההתניה היא שתגובתו המולדת של הכלב - הריור, באה לא רק למראה אוכל אלא גם לשמיעת צליל. עם זאת התניה כזו לא נשארת לנצח, במידה ובה כמה פעמים הכלב ישמע צליל ולא יבוא האוכל, ההתניה תפסק והכלב יפסיק לרייר בשמיעת הצליל. התהליך הזה נקרא הכחדה. התניה רגשית היא התניה שבה האורגניזם לומד תגובה רגשית מותנית, לדוגמה התניה שבה חיה למדה להגיב בפחד לצליל מסוים מכיוון שבתהליך הלמידה נלווה לצליל הזה כאב. כאשר מדובר בהכחדה של כזו התניה, לקליפת המוח הקדם-מצחית הגחונית-אמצעית יהיה תפקיד מרכזי בה. למעשה גם בהכחדה ההתניה לא נעלמת, מרגע שנוצרים במוח קשרים עצביים בין הגירוי המותנה ללא מותנה הקשרים הללו נשארים, אלא שבתהליך הכחדה האורגניזם לומד שאין סיבה להגיב את התגובה המולדת לגירוי המותנה וה-vmPFC מעכב את התגובה הזו, כך שלמרות שהדחף הראשוני יהיה לפחד בשמיעת הצליל, התגובה הזו תעוכב על ידי ה-vmPFC.

מבחינה עצבית תהליך ההכחדה מתבצע על ידי הקשרים בין האמיגדלה לקליפת המוח הקדם-מצחית הגחונית-אמצעית, התניה קלאסית נוצרת על ידי הגרעין הצידי של האמיגדלה וכאמור בהכחדה המעגל העצבי שהאמיגדלה יצרה לא נעלם, אלא הוא רק לא מצליח להביא את ההתניה לידי ביטוי בהתנהגות, מאחר שההתנהגות מעוכבת על ידי ה-vmPFC.

לקריאה נוספתעריכה

  • הפיזיולוגיה של ההתנהגות, ניל. ר. קרלסון, מהדורה תשיעית, תרגום עברי בעריכת רביד דורון, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2011

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Phillips, LH., MacPherson, SE. & Della Sala, S. (2002). 'Age, cognition and emotion: the role of anatomical segregation in the frontal lobes: the role of anatomical segregation in the frontal lobes'. in J Grafman (ed.), Handbook of Neuropsychology: the frontal lobes. Elsevier Science, Amsterdam, pp. 73-98.
  2. ^ Barbas H, Ghashghaei H, Rempel-Clower N, Xiao D (2002) Anatomic basis of functional specialization in prefrontal cortices in primates. In: Handbook of Neuropsychology (Grafman J, ed), pp 1-27. Amsterdam: Elsevier Science B.V.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.