פתיחת התפריט הראשי

קלרה הסקיל

מוזיקאית רומנייה

קלרה הַסְקִיל (רומנית: Clara Haskil; ‏7 בינואר 1895 -7 בדצמבר 1960) הייתה פסנתרנית קלאסית שווייצרית ילידת רומניה, בת למשפחה יהודית ספרדית.

קלרה הסקיל
Clara Haskil
Clara Haskil fiatalon.jpg
לידה 7 בינואר 1895
בוקרשט, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בדצמבר 1960 (בגיל 65)
בריסל, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטואר הלאומי הגבוה למוזיקה ולמחול עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פסנתרנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה שבלייה בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לוחית זיכרון על ביתה של הסקיל בווה

כפרשנית מהוללת של רפרטואר מתקופת הקלאסיקה וראשית הרומנטיקה, נודעה הסקיל בעיקר בביצועים והקלטות של מוצרט. רבים ראו בה את הפרשנית הראשונה במעלה של מוצרט בזמנה. כן יצא שמה כפרשנית מעולה של בטהובן, שומאן ודומניקו סקרלטי. כמי שנחשבה לפסנתרנית מעולה של מוזיקה קאמרית, ניגנה הסקיל עם מוזיקאים ידועי שם כמו ג'ורג'ה אנסקו, אז'ן איזאיי, פבלו קזאלס וארתור גרומיו, שאיתו הופיעה בקונצרט האחרון שלה.

חייהעריכה

הסקיל נולדה בבוקרשט, רומניה במשפחה יהודית. אמה לימדה אותה לנגן וכבר בגיל חמש הופיעה וניגנה לפני אליסאבטה מלכת רומניה. בגיל 7 יצאה ללמוד בווינה אצל ריכרד רוברט (שבין תלמידיו ידועי השם היו רודולף סרקין וגיאורג סל) וכן, לזמן קצר, אצל פרוצ'ו בוזוני. היא נכנסה לקונסרבטואר של פריז בגיל עשר, באופן רשמי כדי ללמוד אצל אלפרד קורטו, אם כי רוב הדרכתה באה מלאזאר לוי ומאדאם ז'ירו-לטארז, וסיימה את לימודיה בגיל 15 עם פרס ראשון. הסקיל יצאה לסיור הופעות באירופה, אם כי הקריירה שלה נקטעה באיבה עקב אחת מהמחלות הרבות מהן סבלה במהלך חייה. בשנת 1913 הושמה בגבס בניסיון למנוע הופעת עקמת. מחלות תכופות, יחד עם פחד במה קיצוני, שהופיע בשנת 1920, מנעו אותה מלהשיג הצלחה כלכלית או ביקורתית.

 
קברה של קלרה הסקיל בבית הקברות מונפרנאס בפריז

רק לאחר נדודים רבים, בגלל הרדיפה הגזענית של התקופה, התיישבה בשווייץ, ב-1942. רוב חייה עברו עליה בעוני. רק לאחר מלחמת העולם השנייה, בסדרת קונצרטים בהולנד בשנת 1949, החלה לזכות בתהילה שהייתה זכאית לה. כפסנתרנית, הצטיינה נגינתה בטוהר של צליל ופיסוק, שנבע אולי מכשרונה ככנרת. שקיפות ורגישות שבהשראה ציינו גם את סגנונה באופן שאין לטעות בו.

הסקיל מתה מחבלות שנגרמו לה בנפילה בתחנת רכבת בבריסל. היא הייתה אמורה לנגן בקונצרט עם ארתור גרומיו למחרת היום.

צ'ארלי צ'פלין סיפר "במשך חיי פגשתי רק שלושה גאונים: פרופסור איינשטיין, וינסטון צ'רצ'יל וקלרה הסקיל. אין לי הכשרה מוזיקלית אבל אני יכול להגיד שנגיעתה (בפסנתר) הייתה עדינה, הבעתה (המוזיקלית) הייתה נפלאה והטכניקה שלה הייתה יוצאת דופן".[1]

התחרות על שם הסקילעריכה

תחרות בינלאומית לפסנתר על שם קלרה הסקיל מתקיימת כל שנתיים בעיר השווייצרית ווה, שם התגוררה הסקיל מ-1942 עד מותה. בעיר יש רחוב על שמה של הפסנתרנית.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קלרה הסקיל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראיון ברדיו שווייץ, 19 אפריל 1961