קפה נמס

משקה המוכן מחליטת פולי קפה
המונח "נס קפה" מפנה לכאן. לערך העוסק במותג קפה נמס מחברת נסטלה, ראו נסקפה.

קפה נמס, או נס קפה (שם שנגזר ממותג Nescafé של חברת נסטלה), הוא משקה המוכן מחליטת פולי קפה. קפה נמס מיוצר באופן מסחרי באמצעות הקפאה בוואקום או ייבוש בריסוס. קיים סוג אחד לפחות של קפה נמס הזמין גם בצורה של נוזל מרוכז. יתרונותיו של הקפה הנמס הם: מהירות ההכנה של המשקה (הקפה הנמס מתמוסס מיידית במים רותחים), המשקל והנפח שלו נמוכים מאלו של פולי קפה או של קפה טחון הדרושים לצורך הכנת כמות זהה של משקה (ולכן מוזילים את האיחסון והשינוע) וחיי המדף הארוכים שלו ביחס לפולי קפה (ולכן אפשר לייצר קפה נמס בשנים שבהן מחיר הפולים נמוך ולמכור את המוצר המוגמר כאשר מחיר הקפה בשוק גבוה). יש לציין שקפה נמס עלול להתקלקל במידה ואינו נשמר באזור יבש (לחות יוצרת התגיישות).

כוס נס קפה ומסביבה גרגירי הקפה
גרגירי קפה נמס בתוך צנצנת זכוכית

היסטוריה עריכה

משקה קפה שיוצר מערבוב של תרכיז יבש עם מים חמים דווח לראשונה בבריטניה ב 1771. בשנת 1890 הומצא הקפה הנמס על ידי דייוויד סטרנג מאינברקרגיל, ניו זילנד, שרשם עליו פטנט שמספרו 3518 . הקפה נמכר תחת השם "קפה סטרנג'ס", תוך ציטוט הפטנט וכינויו "יבוש באוויר חם". בעבר, יוחסה ההמצאה לסאטורי קאטו, מדען יפני אשר עבד בשיקגו. קאטו הציג את החומר האבקתי בשנת 1901 בבאפלו, ניו יורק, בתצוגת פאן-אמריקן. מעט לאחר מכן, פיתח הממציא ג'ורג' וושינגטון (כימאי בריטי שחי בגואטמלה) דרך משלו להכנת קפה נמס, והיה הראשון לשווק את הקפה הנמס בשנת 1910. מותג הנסקפה (Nescafé), אשר הציג טכניקות זיקוק מתקדמות יותר של קפה נמס, הושק בשנת 1938.

הקפה המוכן באמצעות הקפאה בוואקום פותח מעט לאחר מלחמת העולם השנייה, כתוצאה עקיפה של מחקרים שנעשו במהלך המלחמה לצורך מטרות אחרות: תאגיד המחקר הלאומי (.The National Research Corp) הוקם במסצ'וסטס כחברת מחקר ופיתוח אשר עושה שימוש בטכנולוגיות של וואקום, להפקת פניצילין, פלזמה וסטרפטומיצין עבור צבא ארצות הברית. כאשר נגמרה המלחמה, התאגיד התאים את פעילותו לזמני שלום, שינה את שמו לתאגיד המזון של פלורידה (.Florida Foods Corp) והחל לייצר תרכיז מיץ תפוזים באבקה.

בישראל החלה חברת עלית בייצור קפה נמס בסביבות שנת 1958 במכונות ייצור שפיתחה ובנתה בעצמה.[1]

הליך הייצור עריכה

ראשית עוברים פולי הקפה ניקוי, שקילה ואחסון בסילו. לאחר מכן הם עוברים קלייה (לפי הטעם הרצוי, לעיתים מערבבים גם זני קפה שונים) וטחינה לאבקה בקוטר של כ-2 מילימטרים.

 
ספל קפה עם כיתוב

אבקת הקפה נמצאת בפרקולטור, דרכו זורמים מים בטמפרטורה של עד 200 מעלות צלזיוס ובלחץ של 20 בר (המונע את התאדותם). המים מפרידים מן האבקה את מרכיבי הקפה המסיסים. תרכיז הקפה עובר למתקן אידוי ובו הוא מיובש. התפוקה של מתקן מיצוי כזה היא פי עשרה מפרקולטור ביתי. ה"בוץ" של אבקת הקפה משמש מאוחר יותר כחומר בעירה לחימום המים במתקן המיצוי. שיטת הייבוש בהקפאה מורכבת בהרבה משיטת הייבוש בריסוס. הקפה המיובש בהקפאה הוא איכותי יותר ובעל טעם עשיר יותר כיוון שבתהליך זה חשוף תרכיז הקפה למידה פחותה יותר של חום.

מרכיבים עריכה

תכולת הקפאין בקפה נמס היא ככלל נמוכה יותר מזו של קפה בפילטר. מחקר אחד שערך השוואה בין צורות הכנה שונות של קפה הראה כי בכוס קפה נמס כמות חציונית של 66 מ"ג קפאין (בטווח שנע בין 30 ל-120 מ"ג לכוס), בבחינה של כוסות משקה בנפח חציוני של 225 מ"ל (בטווח שנע בין 170 ל-290 מ"ל), וזאת לעומת קפה פילטר שבו זוהתה כמות חציונית של 110 מ"ג קפאין. מבחינת נוגדי חמצון, תכולת הפוליפינל בכוס קפה נמס בנפח 180 מ"ל, הוערכה ב-320 מ"ג בקירוב, בהשוואה ל-400 מ"ג בקירוב בכוס זהה של קפה פילטר.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה