קפה נמס

קפה נמס או נס קפה (שם גנרי שנלקח ממותג Nescafé של חברת נסטלה), הוא משקה המוכן מחליטת פולי קפה. קפה נמס מיוצר באופן מסחרי באמצעות הקפאה בוואקום או ייבוש בריסוס, אשר לאחריהם הוא מסוגל לספוג נוזלים מחדש. קיים סוג אחד לפחות של קפה נמס הזמין גם בצורה של נוזל מרוכז. יתרונותיו של הקפה הנמס כוללים את מהירות ההכנה שלו (הקפה מתמוסס מיידית במים רותחים), המשקל והנפח שלו הנמוכים מאלו של פולי קפה או של קפה טחון (הדרושים לצורך הכנת כמות זהה של משקה), וחיי המדף הארוכים שלו - למרות שקפה נמס עלול להתקלקל במידה ואינו נשמר באזור יבש (לחות יוצרת התגבשות). בזכות חיי המדף הארוכים שלו ביחס לפולי קפה, ניתן לייצר קפה נמס מפולים בשנים שבהן מחירם נמוך ולעכב את מכירת המוצר המוגמר עד אשר מחיר הקפה בשוק גבוה.

קפה נמס
מאכלים
סוג coffee drink, קפה, instant beverage עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כוס נס קפה ומסביבה גרגירי הקפה
ספל קפה עם כיתוב
גרגירי קפה נמס בתוך צנצנת זכוכית

היסטוריהעריכה

הקפה הנמס הומצא לראשונה בשנת 1890 על ידי דייוויד סטרנג מאינברקרגיל, ניו זילנד, שרשם עליו פטנט שמספרו 3518 . הקפה נמכר תחת השם "קפה סטרנג'ס", תוך ציטוט הפטנט וכינויו "יבוש באוויר חם". בעבר, יוחסה ההמצאה לסאטורי קאטו, מדען יפני אשר עבד בשיקגו. קאטו הציג את החומר האבקתי בשנת 1901 בבאפלו, ניו יורק, בתצוגת פאן-אמריקן. מעט לאחר מכן, פיתח הממציא ג'ורג' וושינגטון דרך משלו להכנת קפה נמס, והיה הראשון לשווק את הקפה הנמס בשנת 1910. מותג הנסקפה (Nescafé), אשר הציג טכניקות זיקוק מתקדמות יותר של קפה נמס, הושק בשנת 1938.

הקפה המוכן באמצעות הקפאה בוואקום פותח מעט לאחר מלחמת העולם השנייה, כתוצאה עקיפה של מחקרים שנעשו במהלך המלחמה לצורך מטרות אחרות: תאגיד המחקר הלאומי (.The National Research Corp) הוקם במסצ'וסטס כחברת מחקר ופיתוח אשר עושה שימוש בטכנולוגיות של וואקום, להפקת פניצילין, פלזמה וסטרפטומיצין עבור צבא ארצות הברית. כאשר נגמרה המלחמה, התאגיד התאים את פעילותו לזמני שלום, שינה את שמו לתאגיד המזון של פלורידה (.Florida Foods Corp) והחל לייצר תרכיז מיץ תפוזים באבקה.

בישראל החלה חברת עלית בייצור קפה נמס בסביבות שנת 1958 במכונות ייצור שפיתחה ובנתה בעצמה.[1]

הליך הייצורעריכה

 
מכונת ליופיליזציה

ראשית עוברים פולי הקפה ניקוי, שקילה ואחסון בסילו. לאחר מכן הם עוברים קלייה (לפי הטעם הרצוי, לעיתים מערבבים גם זני קפה שונים) וטחינה לאבקה בקוטר של כ-2 מילימטרים. אבקת הקפה נמצאת בפרקולטור, דרכו זורמים מים בטמפרטורה של עד 200 מעלות צלזיוס ובלחץ של 20 בר (המונע את התאדותם). המים מפרידים מן האבקה את מרכיבי הקפה המסיסים. תרכיז הקפה עובר למתקן אידוי ובו הוא מיובש. התפוקה של מתקן מיצוי כזה היא פי עשרה מפרקולטור ביתי. ה"בוץ" של אבקת הקפה משמש מאוחר יותר כחומר בעירה לחימום המים במתקן המיצוי. שיטת הייבוש בהקפאה מורכבת בהרבה משיטת הייבוש בריסוס. הקפה המיובש בהקפאה הוא איכותי יותר ובעל טעם עשיר יותר כיוון שבתהליך זה חשוף תרכיז הקפה למידה פחותה יותר של חום.

מרכיביםעריכה

תכולת הקפאין בקפה נמס היא ככלל נמוכה יותר מזו של קפה בפילטר. מחקר אחד[דרוש מקור] שערך השוואה בין צורות הכנה שונות של קפה הראה כי בכוס קפה נמס כמות חציונית של 66 מ"ג קפאין (בטווח שנע בין 30 ל-120 מ"ג לכוס), בבחינה של כוסות משקה בנפח חציוני של 225 מ"ל (בטווח שנע בין 170 ל-290 מ"ל), וזאת לעומת קפה פילטר שבו זוהתה כמות חציונית של 110 מ"ג קפאין. מבחינת נוגדי חמצון, תכולת הפוליפינל בכוס קפה נמס בנפח 180 מ"ל, הוערכה ב-320 מ"ג בקירוב, בהשוואה ל-400 מ"ג בקירוב בכוס זהה של קפה פילטר.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה