קצין אוכלוסייה
קצין אוכלוסייה או קצין אוכלוסייה בלחימה (בראשי תיבות: קָאָ"ל) הוא קצין בדרגת סגן עד רב־סרן האמון על מתן מענה ראשוני למקרים הומניטריים בעת מלחמה. הקצין מלווה את הכוחות בשטח ומסייע בתיאום וייעוץ בנושאים הומניטריים במצבי קיצון ואף במניעת פגיעה באוכלוסייה אזרחית. בצה"ל מקור התפקיד הוא בשנות ה-50 של המאה ה-20, אז שימשו קציני היחידה כמושלים צבאיים של היישובים הערביים במדינת ישראל. התפקיד בתצורתו הנוכחית נוצר בעקבות לקחים שנלמדו ממבצע עופרת יצוקה לגבי תורת הלחימה בעימות מול ארגוני טרור בשטח בנוי שבו מצויה אוכלוסייה אזרחית.
לשם יצירת התפקיד נפתח תחום המרכיב האזרחי בלחימה ביחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים, ובדצמבר 2010 נפתח קורס הקא"לים הראשון.[1] הקא"לים עוברים קורסים והשתלמויות בבית הספר לתיאום וקישור שבמחנה גדעונים. בין היתר הם לומדים על תשתיות אזרחיות, הכרת הסביבה בה הם פועלים, היכרות עם מאפייני האוכלוסייה, צרכים הומניטריים, הכרת הארגונים הבינלאומיים, השפעת התקשורת על הלחימה והשפה הערבית. בנוסף, מדמים החניכים בקורס לחימה במהלכה יתמודדו עם הקשיים העולים בלחימה בשטח בנוי, רווי אוכלוסייה אזרחית, תחת אש.[2]
במהלך מבצע צוק איתן נעשה שימוש לראשונה בקא"לים בקרב. במבצע הקא"לים תיווכו בין האוכלוסייה האזרחית לכוחות צה"ל, סייעו למג"דים בנושאים הומניטריים, קישרו בין ארגונים בין לאומיים לכוחות ותיאמו פינויי פצועים בזמן אמת. לאחר מבצע צוק איתן ובעקבות ריבוי התביעות הבינלאומיות, קיבל התפקיד משמעות גדולה יותר בעיקר בגלל יתרונם של הקא״לים בהכרת הזירה הפלסטינית, מרחב הפעולה בו הם פועלים, ידיעת השפה הערבית ושליטה ברזי המקצוע, תיאום וקישור צבאי ואזרחי אשר מסייעים ביצירת קשר ישיר עם האוכלוסייה במרחב הלחימה.[2]
קישורים חיצוניים
עריכה
- הדס דובדבני, כך מתאמנים קציני האוכלוסייה בלחימה של צה"ל, באתר צה"ל, 23 בדצמבר 2011
- אבירם זינו, המישור המשפטי: כיצד נערכת ישראל ליום שאחרי המבצע בעזה (אורכב 08.09.2014 בארכיון Wayback Machine), באתר מעריב, 9 באוגוסט 2014
הערות שוליים
עריכה- ^ שרון ביטון, אור אלרום, האם בחלוף 50 שנים הבנו כיצד נכון להילחם בסביבה אזרחית?, בין הכתבים 31-32, יבשה ב', 2021, עמ' 175-190
- ^ 1 2 נועם אמיר, מפיקים לקחים ממבצע צוק איתן: החל קורס קציני אוכלוסייה, באתר מעריב אונליין, 18 באוגוסט 2015
