קרביץ
קרביץ היא חברה ישראלית המספקת ומפיצה מכשירי כתיבה, ציוד וריהוט משרדי, ציוד היקפי, מוצרי אלקטרוניקה ומחשבים, מוצרי אמנות ומתנות.
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| מייסדים | נתן קרביץ, ישראל אורן |
| תקופת הפעילות | 1925–הווה (כ־99 שנים) |
| משרד ראשי | מודיעין-מכבים-רעות (80 סניפים ב-2017) |
| מוצרים עיקריים | מכשירי כתיבה, ציוד וריהוט משרדי, ציוד היקפי, אלקטרוניקה, מחשבים, מוצרי אמנות ומתנות |
| עובדים | 450 (2010) |
| www.kravitz.co.il | |
  | |
היסטוריה עריכה
חברת "קרביץ" נוסדה ב-1925 על ידי נתן קרביץ, שבצעירותו עלה לארץ ישראל מרוסיה. קרביץ סיפק ציוד משרדי בסיסי לעסקים קטנים שהחלו לקום ביישוב בעת ההיא. את החנות הראשונה שלו הקים בדרום תל אביב תחת השם "ירדניה". אחת ההתמחויות של קרביץ הייתה ייצור אלפונים ופנקסים בגדלים שונים לצורכי הנהלת חשבונות. קרביץ ובת זוגו ייצרו אותם בעבודה ידנית ובהתאמה לצרכים המיוחדים של המשרדים והמפעלים הקטנים באזור.
במהלך שנות החמישים של המאה ה-20 הצטרף לחברה חתנו של קרביץ, ישראל אורן. יחד החלו לפתח את החברה ולהקים חנויות. חנות אחת נפתחה ברחוב הרצל בשנת 1954 והשנייה ברחוב החשמונאים בשנת 1960. בהמשך נפתחו חנויות נוספות בחיפה, ירושלים וערים נוספות.
משנות התשעים והלאה עריכה
קרביץ מעסיקה כ-450 עובדים, מייבאת ומשווקת בישראל מבחר פתרונות, מוצרים ומותגים מסוגים שונים. נכון לשנת 2016 לקרביץ 75 סניפים בישראל[1]. כמו כן, לקרביץ בלעדיות על שיווקם של 23 מותגים שונים מעולם ציוד האמנות, עטי יוקרה, ציוד משרדי ומכשירי כתיבה. לקרביץ חברת בת - "Rosh-rosh", המתמחה בהפקת מוצרים אופנתיים בתחום הציוד המשרדי המשווקים סביב העולם.
עד סוף העשור הראשון של המאה ה-21 המרכז הלוגיסטי של החברה שכן בהתנחלות ניל"י, משם הועבר למודיעין.
קרביץ עסקים עריכה
הזרוע העסקית של קרביץ אמונה על הספקה והפצה של ציוד משרדי לכ-7,000 עסקים, חברות ומוסדות ממשלתיים כגון צה"ל, משטרת ישראל, משרד הביטחון, משרדי ממשלה ובנקים.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קרביץ- זהבה דברת, החתן תפס פיקוד, החותן זז הצידה, באתר גלובס, 19 ביולי 2000
- מירב קריסטל, תחרות לצומת ספרים וסטימצקי: קרביץ תמכור ספרים, באתר ynet, 29 בדצמבר 2013
הערות שוליים עריכה
- ^ רנן נצר, עדיין חיה ובועטת: תעשיית הנייר ממציאה את עצמה מחדש, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2016