קרולין בונפרטה
קרולין מריה אנונציאטה בונפרטה מירא מקדונלד (בצרפתית: Caroline Marie Annonciade Bonaparte; 25 במרץ 1782 – 18 במאי 1839), ידועה יותר בשם קרולין בונפרטה, הייתה נסיכה צרפתייה; הילדה השביעית והבת השלישית של קרלו בואונפרטה ולטיציה רמולינו, ואחותו הצעירה של נפוליאון בונפרטה מצרפת. היא הייתה מלכת נאפולי בתקופת שלטונו של בן זוגה שם, ועוצרת נאפולי במהלך היעדרותו ארבע פעמים: בשנים 1812–1813, 1813, 1814 ו-1815.
 | |||||||
| לידה |
25 במרץ 1782 אז'אקסיו, צרפת  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
18 במאי 1839 (בגיל 57) פירנצה, הדוכסות הגדולה של טוסקנה | ||||||
| מדינה |
צרפת | ||||||
| מקום קבורה |
Ognissanti Church | ||||||
| בן או בת זוג |
ז'ואקים מירא (20 בינואר 1800–13 באוקטובר 1815) Francesco Macdonald (1830–28 באוגוסט 1837) | ||||||
| שושלת House of Murat | |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
|
מסדר המלכה מריה לואיסה | |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
בשנת 1800 נישאה קרולין לז'ואקים מירא, מרשל האימפריה (אנ'), נסיך מירא ולימים מלך נאפולי, אחד הגנרלים החשובים והידועים לשמצה של נפוליאון.
שנותיה המוקדמות עריכה
קרולין נולדה באז'אקסיו, קורסיקה לקרלו בונפרטה ולטיציה רמולינו. היא הייתה אחותם הצעירה של ז'וזף בונפרטה, נפוליאון בונפרטה, לוסיאן בונפרטה, אליסה בונפרטה, לואי בונפרטה ופולין בונפרטה ואחותו הגדולה של ז'רום בונפרטה. קרולין, שזכתה להערכה רבה בזכות יופיה והאינטליגנציה שלה, הייתה גם בעלת אופי מורכב, שאפתנית ובעלת ידע פוליטי. נפוליאון אמר עליה: "מכל המשפחה שלי, היא זו שהכי דומה לי".[1]
בשנת 1793, במהלך המהפכה הצרפתית, קרולין עברה עם משפחתה לצרפת. היא התחנכה כתלמידה בבית הספר בסן-ז'רמן-אן-לה שנוסד על ידי מאדאם ז'אן קמפאן. היא למדה בבית הספר במקביל לאחייניתה הורטנס, בתם של ז'וזפין ולואיס, אחיה של קרולין.
היא התאהבה בז'ואקים מירא, אחד מבכירי מפקדי הפרשים של אחיה, שהיה ראוותני וכריזמטי, והם נישאו ב-20 בינואר 1800. קרולין הייתה בת שבע-עשרה. בתחילה נפוליאון לא רצה לאפשר להם להינשא, אך אשתו ז'וזפין דה בוהרנה שכנעה אותו לשנות את דעתו.[2]
כשנפוליאון הפך לקיסר, היא ואחיותיה שכנעו אותו להפוך אותן לנסיכות אימפריאליות.
מלכת נאפולי עריכה
קרולין הפכה לדוכסית הגדולה של ברג וקלווה ב-15 במרץ 1806 ולמלכת נאפולי ב-1 באוגוסט 1808, כאשר בעלה מונה לתפקידים אלו על ידי אחיה. על פי תנאי המינוי, היא זכאית לשמור על התואר מלכה גם לאחר מות בן זוגה.
כמלכה, קרולין שיפצה את בתי המגורים המלכותיים בנאפולי, תכננה גנים חדשים, עודדה את העניין הגובר ברהיטי עיצוב קלאסי, שלטה על תעשיית המשי והכותנה ועל אמנים צרפתים בנאפולי, גילתה עניין בתגליות הארכאולוגיות של פומפיי וייסדה בית ספר לבנות.
לפי דיווחים מאותה תקופה, תוארה כקנאית עזה בגיסתה ז'וזפין ובילדיה מבעלה הראשון, כי הרגישה שנפוליאון מעדיף אותם על פני קרוביו בני משפחת בונפרטה. קרולין היא שסידרה לנפוליאון לקחת פילגש, אלאונור דנואלה, שילדה את ילדו הלא חוקי הראשון. מה שהביא לתחושה (הרצויה בעיני קרולין) שז'וזפין אינה פוריה, שכן נפוליאון הראה שהוא מסוגל בבירור להביא ילדים לעולם, מה שהביא בסופו של דבר לגירושין מז'וזפין. בשנת 1810, כאשר נפוליאון התחתן עם הקיסרית השנייה שלו מארי לואיז מאוסטריה, קרולין הייתה אחראית לליוויה לצרפת. לאחר שפגשה אותה בגבול אוסטריה והדוכסות שלה, קרולין אילצה את מארי-לואיז להשאיר את כל מזוודותיה, משרתיה, ואפילו כלב המחמד שלה, מאחור באוסטריה.
קרולין הקדישה את עצמה לאינטרסים של בעלה ז'ואקים מירא, מלך נאפולי, שם הייתה מעורבת מאוד בענייני הממלכה. כמלכת נאפולי, היא תפקדה כעוצרת נאפולי בזמן היעדרותו של ז'ואקים בארבע הזדמנויות: במהלך השתתפותו במלחמה ברוסיה בשנים 1812–1813, במהלך השתתפותו במלחמה בגרמניה ב-1813, במהלך המלחמה נגד נפוליאון. ב-1814, ולבסוף, במהלך חזרתו של נפוליאון לשלטון ב-1815. ב-1814, היא תמכה בהחלטתו לעשות שלום עם בעלי ברית שהיו נגד נפוליאון, תוך שמירה על כסאו בזמן שנפוליאון הודח.
במהלך מאה הימים של 1815 יצא ז'ואקים לתמוך בנפוליאון. במהלך היעדרותו, קרולין נותרה כעוצרת של נאפולי. ז'ואקים הובס והוצא להורג, וקרולין ברחה לאימפריה האוסטרית. בעודה בגלות, היא אימצה את התואר 'רוזנת ליפונה'; 'ליפונה' היא אנגרמה של נאפולי.[3]
חיים מאוחרים עריכה
בשנת 1830 היא נישאה לפרנצ'סקו (פרנסואה) מקדונלד (1777–1837), קרוב משפחתו של המרשל אטיין מקדונלד, שהיה שר המלחמה של ממלכת נאפולי בשנים 1814 ו-1815. היא חיה בפירנצה עד מותה בשנת 1839. לה ולמקדונלד לא היו ילדים. קרולין מתה בשנת 1839 ונקברה בפירנצה.
אחד מניניה היה השחקן האמריקאי רנה אוברז'ונואה.
קישורים חיצוניים עריכה
- קרולין בונפרטה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- קרולין בונפרטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Caroline Bonaparte, sister of Napoleon, Queen of the arts, napoleon.org (באנגלית אמריקאית)
- ^ Turquan, Joseph (1908). The Sisters of Napoleon: Elisa, Pauline, and Caroline Bonaparte After the Testimony of Their Contemporaries (illustrated ed.). Creative Media Partners. ISBN 1296444473.
- ^ Caroline Bonaparte | queen of Naples | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)