קשיים בחשבון

קשיים בחשבון הם מקרים בהם מתקיים קושי בלמידה של תכנים מתחום המתמטיקה. קשיים בחשבון יכולים לבוא לידי ביטוי בהנמכה של התפקוד האקדמי בתחום זה, אשר תבוא לידי ביטוי בירידה בציונים, או בצורך במאמץ מוגזם עבור פתרון בעיות מתמטיות.

השלכות והתמודדות

עריכה

קשיים בחשבון עלולים לפגוע בסיכוייו של האדם להשכלה גבוהה. זאת משום שהמתמטיקה היא מקצוע חובה לצורך קבלת זכאות לתעודת בגרות ויש לה משקל משמעותי גם במסגרת הבחינה הפסיכומטרית.

גורמים אפשריים לקשיים בחשבון

עריכה

קיימים מספר גורמים היכולים להוביל לקשיים בחשבון. ישנם גורמים המובילים לפגיעה קלה בלבד הניתנת לטיפול באופן פשוט, וישנם גורמים המובילים להנמכה משמעותית ביכולת הלמידה והטיפול בהם מורכב יותר. כמו כן, ישנם גורמים לקשיים בחשבון אשר יכולים להשפיע במקביל גם על התפקוד במקצועות מתחומי דעת נוספים או בתחומי חיים אחרים (כמו חיי היום יום, חיי החברה והשתלבות בשוק העבודה). חלק מהגורמים מוכרים כלקויות ואבחנות ברורות במדריכי אבחנות רשמיים (כגון DSM) וחלקם אינם כאלו ונתפסים כבעיה קלה בלבד. ישנה חשיבות לאיתור מוקדם ואבחון מדויק לצורך מתן מענה הולם ומניעת נזקים משניים. כל גורם המוביל לקשיי למידה צריך להיות מאובחן ומטופל על ידי אנשי המקצוע המתאימים לו, תוך התייחסות לאפשרות של קיומם של שני גורמים או יותר במקביל.

מחסור או חסך בידע רלוונטי

עריכה

במקרים רבים קשיים בחשבון יכולים להיגרם מחסך בידע. קושי זה משמעותי במיוחד לתחום החשבון משום שבמקרים רבים רכישה של ידע חדש מתבססת על ידע קודם. לדוגמה - פעולת הכפל מתבססת על פעולת החיבור. במקרים אלו השלמת הידע הנדרש תוביל לפתרון הבעיה.

דסקלקוליה

עריכה

דיסקלקוליה היא לקות למידה שבאה לידי ביטוי בכישלון בכשרים מתמטיים מסוימים, בעוד האחרים תקינים.

ייתכן, שהכישלון קשור בעצם הבנת מושג המספר. יש שהלומד מתקשה בהבנת המשמעויות הבסיסיות של המספר, ויש שהוא מבין משמעויות אלה, אך מתקשה בהבנת מספרים כתובים, גם כאשר הוא מסוגל לקרוא ולכתוב נכון מספרים גדולים. יש שהלומד תופס את המספר כמסמל כמות, כמבטא כמות של עצמים, אך איננו מסוגל לעשות מניפולציות במספר בצורה מופשטת, או אפילו בצורה מעשית, באמצעות המחשה. ייתכן גם קושי בהבנת חוקי ארבע פעולות החשבון.

ניתן לתת מענה לדיסקלקוליה על ידי הוראה מתקנת.

קשיים קוגניטיביים כלליים

עריכה

הנמכה בתפקוד המתמטי יכולה גם להיגרם מפגיעה בתפקודים קוגניטיביים שונים, אשר אינם קשורים באופן ישיר לחשיבה ולהבנה החשבונית.

לדוגמה:

  • קשיי קשב - יכולת הקשב נדרשת הן בשלב הרכישה של הידע המתמטי והן בשלב ההבעה והיישום שלו. יכולת הקשב מושפעת מגורמים רבים, ביניהם היבטים רגשיים (יורחב בהמשך), תנאים סביבתיים שונים והפרעת קשב. ירדה בקשב פוגעת בזיכרון עבודה הנדרש לצורך תשומת הלב לפרטים, אשר חשובה במיוחד לצורך חישובים מתמטיים. היא יכולה לפגוע גם בתפקודים הניהוליים החיוניים להתארגנות והתמודדות מול פרוצדורות מורכבות המאפיינות את המתמטיקה הנלמדת בכיתות הגבוהות ובאקדמיה.
  • קשיי זיכרון - תחום המתמטיקה רגיש ביותר לבעיות זיכרון. הזיכרון הסמנטי חיוני ללמידה של עובדות היסוד כמו חיבור בתחום המאה ולוח הכפל. בחלק מהמקרים ניתן לפצות על קושי מסוג זה על ידי שימוש במחשבון. הזיכרון הנוהלי חיוני לרכישת מיומנויות חשבוניות ולפתרון תרגילים המצריכים הפעלה של פרוצדורה מסוימת כמו חילוק ארוך או פתרון משוואה ריבועית. כרטיסי ניווט המנחים את האדם בסדר הפעולות הדרוש יכולים לסייע בבעיה זו.
  • קשיי שליפה - במקרים אלו הידע הנדרש נמצא ברשותו של האדם, אך הוא מתקשה להביע אותו. קושי זה אינו פוגע ביכולת הזיהוי ולכן אדם עם קשיי שליפה יוכל לזהות את התשובה הנכונה מתוך מספר אפשרויות במצבים כמו מבחן רב-ברירתי.

קשיים שפתיים

עריכה

במקרים מסוימים, עיקר הכישלון הוא בשפת החשבון. לעיתים האדם מתקשה בהבנת המונחים והיחסים המתמטיים המבוטאים במילים, ולעיתים הוא מתקשה בהבנת הסמלים המתמטיים הכתובים. במקרים אלו הפגיעה אינה בידע או בהבנה המתמטית, אלא ביכולת להשתמש בשפה כדי לרכוש או להביע ידע זה.

קשיי שפה בתחום החשבון יכולים לנבוע ממספר גורמים:

  • אוצר מילים נמוך - כאשר האדם אינו מכיר את המילה המשמשת לתיאור מושג מסוים הוא לא יוכל לזהות אותה או להשתמש בה. בנוסף, שליטה חלקית באוצר המילים יכולה להוביל לבלבול בין מילים בעלות משמעות דומה או בין מילים מקבוצה סמנטית מסוימת. דוגמה נפוצה היא החלפה בין המילים המשמשות לתיאור מקום או סדר כמו - "מעל", "מתחת", "בין", "לפני", "אחרי" וכו. קושי זה נפוץ בקרב אנשים הנמצאים בתהליך של רכישת השפה, כמו ילדי גן או עולים חדשים. משום שחסך באוצר מילים לא מעיד על חוסר ידע או הבנה חשבונית, אדם עם קושי באוצר מילים יוכל להביע את הידע שברשותו בדרכי ביטוי אחרות שאינן כוללות את השימוש בשפה. לדוגמה: במקרים רבים ילד שאינו מכיר את המילה "ראשון" או מתבלבל בינה ובין המילה "אחרון", ידע להיעמד בראש התור כאשר מחלקים דברי מתיקה בגן. הקניית אוצר המילים המתאים תתן מענה לקושי מסוג זה. היא יכולה להיעשות במסגרת תהליך החינוך הרגיל על ידי הוראה מפורשת, אולפן עברית או באמצעות קלינאית תקשורת.
  • קשיים הקשורים לשפה הכתובה - ישנם מקרים בהם השליטה בשפה הדבורה היא תקינה, אולם הקושי מתמקד בהתמודדות עם השפה הכתובה. לצורך הבנת השפה הכתובה יש צורך ביכולת קריאה והבנת הנקרא. דיסלקסיה יכולה לפגוע בתפקוד המתמטי משום שהלומד עלול לקרוא את ההוראות או התיאור של הבעיה באופן שגוי. כמו כן, המאמץ הכרוך בפענוח הטכני של הטקסט עלול לדלדל את המשאבים הקוגניטיביים העומדים לרשותו של האדם ולפגוע ביכולות להתמודד עם ההיבטים המתמטיים של הבעיה לאחר שהתעייף מקריאת המלל הנלווה אליה. באופן דומה, לצורך הפקת שפה כתובה יש לרכוש את מיומנויות הכתיבה והבעה בכתב. דיסגרפיה ובעיות מוטוריות אחרות יכולות לפגוע ביכולת של האדם להביע את הידע המתמטי שלו על יד כתב יד לא ברור, קצב כתיבה נמוך והתעייפות.
  • לקות שפה - פוגעת בהיבטים רבים של היכולת השפתית, הן ברמה הדבורה והן ברמה הכתובה. לקות שפה יכולה להקשות על רכישת ההיבטים השפתיים של החשבון והשימוש בהם. הטיפול בלקות שפה נעשה על ידי קלינאי תקשורת.

קשיים רגשיים

עריכה
  ערך מורחב – יחסי גומלין בין רגש וקוגניציה

בעיות רגשיות, בעיות נפשיות וקשיים בהתפתחות הרגשית יכולים להשפיע על יכולת הלמידה בחשבון ובמקצועות אחרים. השפעתם יכולה לבוא לידי ביטוי הן באופן זמני כמצב רוח חולף (כמו חרדה, כעס וכו') והן במצבים חמורים יותר של טראומה נפשית או הפרעה נפשית.

אחת התופעות המוכרות בהקשר זה היא חרדת בחינות. זוהי תגובת דחק המופיעה במצבים בהם ישנה הערכה של הביצועים, אשר יוצרת מצוקה וחרדה הפוגעות בתפקוד של הנבחן. חרדת הבחינות תבוא לידי ביטוי בכל מקצועות הלימוד, כולל המתמטיקה.

חרדת מתמטיקה היא מצב רגשי הממוקד במקצוע החשבון. על כן היא יכולה להוביל לפגיעה ברמת הביצוע בתחום זה בעוד שיתר התחומים לא יושפעו ממנה. במקרים רבים חרדת מתמטיקה מתעוררת בעקבות חסך בידע. במקרים אלו רכישה וארגון מחדש של ידע מתמטי יכולים לסייע באופן ניכר.

כאשר עולה חשד שהגורמים לקשיים בחשבון הם על רקע רגשי ניתן לפנות להערכה פסיכולוגית, ייעוץ וטיפול כמו: טיפול באמנויות, טיפול במוזיקה, תרפיה בטבע, טיפול בתנועה, טיפול בעזרת בעלי חיים ועוד. במקרים מסוימים טיפול פסיכיאטרי יכול לסייע לאדם על ידי מענה תרופתי.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה