קתדרלת הישועה של העם הרומני
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
| ערך מחפש מקורות | |
.jpg) | |
| הכנסייה יוני 2023 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
קתדרלה של הכנסייה האורתודוקסית  |
| שימוש | כנסייה |
| כתובת | רחוב 13 בספטמבר 4–60, בוקרשט |
| מיקום |
בוקרשט |
| מדינה | רומניה |
| בעלים | הכנסייה האורתודוקסית הרומנית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 15 בדצמבר 2010 – 2025 (כ־14 שנים) |
| אדריכל | Vanel-Exim LL |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות נאו-ביזנטית |
| מידות | |
| גובה | 120 מטר |
| מידע טכני | |
| קיבולת | כ-6,000 מקומות ישיבה |
| קואורדינטות | 44°25′33″N 26°4′56″E / 44.42583°N 26.08222°E |
|
catedrala-nationala | |
|
(למפת בוקרשט רגילה)   קתדרלת הישועה של העם הרומני | |
  | |
קתדרלת הישועה של האומה הרומנית (ברומנית: Catedrala Mântuirii Neamului Românesc) הוא שמה המקובל של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית שנמצאת בבנייה בבוקרשט, בירת רומניה. הקתדרלה אמורה לשמש כמקום מושבו של פטריארך הכנסייה האורתודוקסית הרומנית. הקתדרלה תוקדש להתעלות של ישו ולאנדראס הקדוש. בניית הכנסייה החלה בדצמבר 2010 והסתיימה בשנת 2018 עת נפתחה לציבור.
רקע היסטורי עריכה
מאז איחוד הנסיכויות הרומניות מולדובה וולאכיה בינואר 1871, שימשה "הקתדרלה הפטריארכלית הרומנית" שב"גבעת המטרופוליה" (רומנית: Dealul Mitropoliei) כקתדרלה הלאומית של רומניה. רעיון הקמת קתדרלה לאומית עלה לראשונה אחרי מלחמת העצמאות הרומנית (1877–1878). הקתדרלה הייתה אמורה לסמל את ניצחון האורתודוקסיה הרומנית על האסלאם העות'ומאני. הרעיון נגנז בגלל אי גיבוש הסכמה לגבי העיצוב, המיקום והמימון. ב-1920 שלח המלך פרדיננד מכתב תמיכה בנושא למטרופוליטן מירון קריסטיה אך הדבר לא נסתייע. אחרי שהוכרה עצמאותה של הפטריארכיה הרומנית ב-1925, מירון קריסטיה הציע את 'פארק קארול' כאתר לקתדרלה העתידה להיבנות, אך הרעיון נזנח ובמקומו נבחרה 'כיכר ביבסקו וודה' (Bibescu Vodă). ב-1929 נקבעה במקום אנדרטת צלב (troiță). ואולם, הייתה זו תקופה של חוסר יציבות פוליטית, תחלופת ממשלות תדירה וחוסר תקציבים. בהמשך פרצה מלחמת העולם השנייה ובסיומה השתנתה האווירה הפוליטית כליל עם כינון המשטר הקומוניסטי, כשהמדיניות הרשמית הטיפה לאתאיזם, והרעיון ירד מסדר היום. בספטמבר 1995, כשש שנים אחרי המהפכה הרומנית והפלת השלטון הקומוניסטי, חגגה הכנסייה הרומנית האורתודקסית 70 שנות עצמאות. הפטריארך תאוקיסט העלה אז מחדש את רעיון בניית הקתדרלה הלאומית שתסמל את התחייה הדתית ברומניה, במקביל לבניית קתדרלת ישו המושיע במוסקבה באותה עת. ב-12 באוקטובר 2004 עברה בסנאט הרומני (הבית העליון של הפרלמנט הרומני) ההחלטה לבניית הקתדרלה.
מיקום עריכה
שלושה אתרים הוצעו לבניית הכנסייה: הראשון היה הפארק בכיכר אונירי, שם הניח הפטריארך טאוקיסט ב-1998 אבן פינה בנוכחות הנשיא אמיל קונסטנטינסקו, עוד בטרם נתקבל אישור רשמי. הרעיון נגנז מסיבות טכניות, כי מתחת לאתר המוצע עברו שני קווי הרכבת התחתית של בוקרשט שחצו את נהר הדמבוביצה. כאתר חלופי הציעה הכנסייה להשתמש בפארק קרול הראשון כמיקום החדש של הקתדרלה, וב-2004 העבירה הממשלה 50 דונאם (5 הקטאר) משטח הפארק לטובת הכנסייה, לבניית הקתדרלה במקום. איגוד הארכיטקטים של רומניה התנגד למיזם עקב הפגיעה הצפויה באתר מורשת חשוב של ההיסטוריה הרומנית. לאחר מחאות של תושבים מקומיים ועימותים עם ראש עיריית בוקרשט דאז, ולימים נשיא רומניה טראיאן בססקו, גם הצעה זו ננטשה. אפשרות שלישית הייתה להשתמש בשטח ריק ממערב לארמון הפרלמנט, ליד פארק איזבור; על השטח העצום השומם שעל גבעת ספירי עמדה בעבר שכונת אורנוס, שנהרסה בתחילת שנות ה-80 על ידי צ'אושסקו לצורך הקמת המרכז המינהלי (Centrul Civic), במסגרת התוכנית האדריכלית לעיצוב מחדש של לב העיר בוקרשט. אחרי הריסת השכונה נבנה על רוב שטחה ארמון הפרלמנט, בעוד שחלקה המערבי נותר שומם, עם נפילת המשטר הקומוניסטי. הממשלה העניקה לבסוף לכנסייה שם שטח של 110 דונם (11 הקטאר) לבניית הקתדרלה במקום. ב-29 בנובמבר 2007 אבן הפינה הונחה על ידי הפטריארך דניאל, פטריארך רומניה.
ארכיטקטורה עריכה
בתכנון האדריכלי של הקתדרלה עסקו גורמים רבים, ביניהם הסנאט הרומני ועיריית בוקרשט. העיצוב שנבחר משלב אלמנטים אדריכליים שונים מכל מחוזות רומניה. הקתדרלה תכיל 10,000 מקומות בהיכל המרכזי של הכנסייה, כשבין כותלי הקומפלקס כולו יוכלו להתכנס 125,000 אנשים. הקתדרלה תתנשא לגובה 127 מטר, ורוחבה יהיה 68 מטר. המבנה הראשי יינשא כ-7 מטר מעל הקרקע, עם קומה תת-קרקעית בעומק 17 מטר מתחת לאדמה. מבנה הכנסייה יכלול, בנוסף לאולם המרכזי, גם אולמות אירועים, חנויות למוצרי דת וביגוד, בית מלאכה, מוזיאון, גלריה ומחסנים, חדר אוכל, וחדרים לעובדים. כמו כן צפוי להיפתח במתחם, בצמוד, בית מלון וחניון. מתנגדי התוכנית טוענים לבזבוז כספי ציבור שיכלו לשמש למטרות אחרות, וכן מערערים על בחירת אדריכלות מגלומנית. תומכי התוכנית טוענים כי הקתדרלה תגביר את תחושת האחדות הלאומית, את המורשת האורתודוקסית הרומנית ואת התחייה הדתית במדינה - על חורבות המשטר הקומוניסטי. כמו כן, תומכי התוכנית מציינים שבניית מבנה גדול ומפואר בקרבת ארמון הפרלמנט תוריד במקצת את הבולטות שלו ותדגיש את הסמליות שבבניית מבנה דת ליד מבנה שנועד להיות המרכז המנהלי של ממשל שהטיף לאתאיזם.
בנייה עריכה
ב-15 בדצמבר 2010 החלה הבנייה, בה השתמשו ב-10,000 מטר מעוקב של בטון, 45,000 טון ברזל בנייה רגיל ו-25,000 טון 'ברזל אלסטי', פי 10 יותר מאשר לבניין בן 10 קומות. החיסכון באנרגיה יושג באמצעות קירות מסיביים ולבנים מבודדות, בהתאם לתנאי האקלים המקומי. הקתדרלה מתוכננת כך שתוכל לעמוד ברעידות אדמה שעוצמתן עד 8.5 בסולם ריכטר.
בתקרת הכנסייה יותקנו שישה פעמונים, משקלו של הגדול ביותר כ-25 טון, והוא באורך ורוחב של 3.3 מטרים. על פעמון זה יוטבע קלסתרו של הפטריארך דניאל. הפעמונים יוצרו בעיר אינסברוק שבאוסטריה, ועלותם כ-550,000 יורו.[1]
עד מאי 2016 בוצעו כבר כ-70% מהעבודות במבנה הכנסייה. בניית הקתדרלה הייתה אמורה להסתיים ב-2018 וטקס ההקדשה תוכנן ל-30 בנובמבר 2018. ב-2024 צפויה השלמה סופית של כל עבודות גימור הפנים והחוץ של הקומפלקס.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קתדרלת הישועה של העם הרומני (ברומנית)
קתדרלת הישועה של העם הרומני, ברשת החברתית פייסבוק
