קתדרלת הלב הקדוש (גואנגג'ואו)

קתדרלה בגואנגג'ואו

קתדרלת הלב הקדוש בגואנגג'ואוסינית: 耶穌聖心主教座堂; מילולית: "קתדרלת הלב הקדוש של ישו"), שמכונה גם "בית האבן" על ידי המקומיים, היא קתדרלה קתולית בגואנגג'ואו שברפובליקה העממית של סין. הקתדרלה בנויה בסגנון התחייה הגותית וכוללת חזית מרשימה עם חלון רוזטה וצמד צריחים מחודדים.

קתדרלת הלב הקדוש
耶穌聖心主教座堂
מידע כללי
סוג קתדרלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום גואנגג'ואו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1888
תאריך פתיחה רשמי 1888 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה גרניט עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל לאון ווטרן עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי התחייה הגותית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 23°07′02″N 113°15′17″E / 23.117316666667°N 113.25483333333°E / 23.117316666667; 113.25483333333
(למפת גואנגדונג רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

רקע היסטורי

עריכה

האתר בו נמצאת הקתדרלה היה במקור בית המגורים של מושל הפרובינציות של גואנגדונג וגואנגשי בזמן שושלת צ'ינג. במהלך מלחמת האופיום השנייה, בית המגורים נהרס והמושל יה מינגצ'ן נשבה בידי הבריטים. במסגרת הסכם השלום, הוציא הקיסר דאוגואנג צו קיסרי בפברואר 1846 ובו הובטחו פיצויים על הכנסיות שנהרסו והרכוש שנבזז מהמיסיון, והאתר הועבר לבעלות חברת המיסיון הצרפתית Société des Missions Etrangères de Paris (ידועה בקיצור בשם M.E.P. 明稽章), במסגרת הסכם שנחתם ב-25 בינואר 1861.

הכנסייה הוקמה באמצעות תרומות מקתולים צרפתיים ותמיכה כספית של נפוליאון השלישי. על ההקמה היה אחראי הבישוף פיליפ פרנסואה זפירן גיום (Philippe François Zéphirin Guillemin), ראש המיסיון האפוסטלי הראשון בגואנגדונג. האדריכל הצרפתי לאון ווטרן תכנן את הקתדרלה בשיתוף פעולה עם שארל יקינת הומבר ואנטואן ארמיט. אלה ביחד גם פיקחו על הבנייה עצמה. הבישוף גיום לא זכה לראות בהשלמת הקתדרלה ומת ב-1886 בפריז בגיל 72. כשנתיים לאחר מכן הסתיימה בניית הקתדרלה, תחת השגחתו של הבישוף אוגוסטין שוסה (Chausse).

שלבי הבנייה

עריכה
 
אבן הפינה "ירושלים 1863"
 
אבן הפינה "רומא 1863"

בניית היסודות החלה ב-28 ביוני 1861, בחגיגת הלב הקדוש, והסתיימה ב-1863. ב-8 בדצמבר (התאריך בו מצוין העיבור ללא חטא) נערכה חגיגה גדולה בנוכחות אנשים רמי דרג מהמיסיון ומהממשל המנדריני, בהם המושל של ליאנגגואנג ומשמר כבוד, הבישוף והקונסול הצרפתי. הבישוף והקונסול הצרפתי, הברון ז'ילבר דה טרנקלי, נשאו נאומים והניחו שתי אבני פינה, על המזרחית מבין שתיהן היה כתוב "ירושלים 1863" ועל המערבית "רומא 1863". מתחת לכל אבן הונח קילוגרם עפר שנלקח מירושלים ומרומא בהתאמה.

בניית הקתדרלה עצמה הייתה מאתגרת, בעיקר בגלל שנבנתה מאבן גרניט והמחסור בציוד מכני הנדסי כגון עגורנים ומכונות למיניהן. הקתדרלה נבנתה בצורה ידנית בסיוע מנופים פשוטים ובעבודתם של פועלים סינים רבים. הפועלים לא ראו אף פעם בחייהם קתדרלה ובפרט קתדרלה בסגנון גותי ומעולם לא בנו מבנה כזה. דבר נוסף שהחריף את הקושי היו קשיי שפה: האדריכלים לא ידעו סינית, והפועלים הסינים לא הבינו צרפתית. בשנים הראשונות הבנייה הייתה איטית. כתוצאה מכך שכרו הצרפתים מנהל עבודה סיני בשם קאי שיאו (蔡孝) ממחוז ג'ישי. לקאי היה ניסיון רב של בניית מבנים מאבן בעיר הולדתו, דבר שאפשר לו להביא שיטות מיוחדות ויצירתיות רבות. בשל נחיצותו בגישור על פערי התרבות והשפה, קאי כמעט שלא עזב את אתר הבנייה. הוא השקיע בבנייה את שנות בחרותו וזכה לראות בהשלמתה.

הקתדרלה נבנתה בתקופה שבה רוב הילידים תושבי המחוז סבלו מתוצאות מלחמות האופיום, דבר שהפך אותם לקסנופובים (שונאי זרים). כתוצאה מכך התגלעו מתחים בין המיסיון הצרפתי למקומיים, שלעיתים גלשו לעימותים וסכסוכים. אלה נפתרו לרוב בהתערבות ישירה של הבישוף או הקונסול. ב-11 באוגוסט 1880 פרצה שרפה בבית שהיה צמוד לגדר הכנסייה. המקומיים ניסו לשאוב מים מהבאר שהייתה באתר הבנייה של הקתדרלה, אך נעצרו בידי הפועלים. הוויכוח הפך מהר מאוד לקטטה בה מספר אנשים נפצעו, כתוצאה מהתערבות כוחות הממשל של צ'ינג. בסופו של דבר הסכסוך נפתר בפיצוי ששילמו המקומיים לכנסייה. בשל האתר שנבחר על ידי הכנסייה והמיסיון, בניית הקתדרלה והמוסדות הנלווים - בית ספר, בית חולים ובית יתומים - דרשה הריסת בתים רבים והעברת תושבים לבתים חדשים במקום אחר. חשש נוסף של המקומיים היה שהקתדרלה הגבוהה, שבלטה בשמי העיר (שבה הייתה הבנייה נמוכה מאוד, עד שתי קומות לרוב), תפגע בפנג שווי ותביא מזל רע על העיר.

את עיקר המימון לקתדרלה סיפק נפוליאון השלישי מצרפת. הבישוף גיום נפגש עמו בפריז ב-1858 ושכנע אותו להעניק להם תרומה של 500,000 פרנק צרפתי. ב-1873 הועברה החלטה באספה הלאומית של צרפת ובה הוענקו לבניית הקתדרלה עוד 75,000 פרנק.

בניית הקתדרלה נסתיימה ב-1888, כ-25 שנה לאחר תחילתה.

תיקונים

עריכה

מאז השלמתה ב-1888 עברה הקתדרלה שלושה מקצי תיקונים עיקריים.

הראשון היה בשנות ה-20 ושנות ה-30 של המאה ה-20, כאשר הבישוף וראש המיסיון אנטואן-פייר-ז'אן פורקה (Antoine-Pierre-Jean Fourquet), החליף את גג העץ, קורות ומדרגות הפלדה בתחליפים מבטון.

תיקון שני התבצע אחרי מהפכת התרבות בסין בשנות ה-80 של המאה ה-20.

גל התיקונים הגדול ביותר בוצע בשנים 20042006 ועלה 26 מיליון רנמינבי (¥). מבצע תיקונים זה כלל בניית גג חדש כדי למנוע דליפה תוך שמירה על קמרונות הצלעות שמתחתיו. חלונות הוויטראז', שניזוקו קשה במלחמות ורובם נופצו במהפכת התרבות, הוחלפו בחלונות ויטראז' שייצרה חברה מהפיליפינים. כתוצאה מכך העיטורים כללו כתובות באנגלית במקום בצרפתית ולטינית כפי שהיה בחלונות המקוריים. כמו כן הותקנו תאורה, מערכות שמע וטלוויזיה במעגל סגור. המנגנון המכני של השעון הצרפתי נהרס ואבד, ובמקומו נבנה שעון חדש, סיני, בעלות של 750,000 רנמינבי.

אדריכלות

עריכה
החזית הנאו-גותית של קתדרלת הלב הקדוש בגואנגג'ואו
בזיליקת קלוטילדה הקדושה בפריז שימשה השראה לחזית הקתדרלה.

הקתדרלה בנויה בסגנון נאו-גותי המהווה מחווה לאדריכלות הגותית.

חזית הקתדרלה מתבססת בתכנונה ועיצובה על החזית של בזיליקת קלוטילדה הקדושה בפריז. הספינה הראשית והאפסיס מבוססים על קתדרלת טול. גובה הקמרונות בספינה הראשית הוא 28.2 מטר. משני צידיה סיטראות ו-14 קפלות. שטח המבנה הפנימי הוא 2,924 מטר רבוע. אורך הקתדרלה 77.17 מטר ורוחבה 32.85 מטר. קתדרלת הלב הקדוש בגואנגג'ואו היא הכנסייה הקתולית הגדולה ביותר בדיוקסיה של גואנגג'ואו והכנסייה הגותית הגדולה ביותר בסין ומזרח אסיה.

גובה הצריחים המחודדים הוא 52.76 מטר. המגדל המערבי הוא מגדל שעון והמגדל המזרחי הוא מגדל פעמונים ובו 4 פעמוני ארד ענקיים שנשלחו מצרפת במאה ה-19 (במקור נשלחו 5 פעמונים, אך אחד מהם ניתן במתנה לכנסייה אחרת בשנות ה-80 של המאה ה-20).

כמו רוב הקתדרלות הגותיות הגדולות באירופה, גם קתדרלה זו נבנתה כולה מאבן (Masonry). היא אחת מהכנסיות הבודדות בעולם שנבנו רק מגרניט, כולל הקירות, העמודים והמגדלים. האבנים נחצבו והועברו מקאולון שבהונג קונג באמצעות סירות מפרש.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קתדרלת הלב הקדוש בוויקישיתוף