רבי שמעון בן עקשיא

תבנית {{אישיות רבנית}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

רבי שמעון בן עקשיא היה תנא שזמנו אינו ידוע,[1] יש המשערים שהיה בזמן התנא בן עזאי.[2]

במשנה הוא מופיע פעם אחת בלבד.[3] מאמרו במשנה עוסק בהבדל בין זקנים העוסקים בתורה לבין אלו שאינם.

זהותו

עריכה

ייתכן שהיה אחיו של רבי חנניה בן עקשיא - תנא שאף הוא מופיע במשנה פעם אחת בלבד[2] וגם זמנו שלו אינו ידוע.

יש משערים שרבי שמעון היה בדור הרביעי לתנאים (ראשית המאה ה-2 לספירה).[4] אך ההוכחה אינה חד-משמעית.

מאמרו במשנה

עריכה

דבריו במשנה[5]: ”"רבי שמעון בן עקשיא אומר, זקני עם הארץ, כל זמן שמזקינין, דעתן מיטרפת עליהן, שנאמר "מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים ייקח". אבל זקני תורה אינן כן, אלא כל זמן שמזקינין, דעתן מתיישבת עליהן, שנאמר "בישישים חכמה ואורך ימים תבונה"”.

כלומר זקנים העוסקים בתורה גם בזקנותם זוכים ליישוב הדעת, לעומת זקנים עמי ארצות, שדעתם נטרפת עליהם.

בתלמוד (מסכת שבת דף קנב עמוד א) מובאת מימרא זהה מאד לדבריו של רבי שמעון בן עקשיא, אך היא מובאת כברייתא ולא כמשנה ומובאת בשם רבי ישמעאל ברבי יוסי: ”"רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר: תלמידי חכמים, כל זמן שמזקינין - חכמה נתוספת בהם, שנאמר: בישישים חכמה וארך ימים תבונה. ועמי הארץ, כל זמן שמזקינין - טפשות נתוספת בהן, שנאמר מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח"”.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ספר יוחסין השלם, מאמר ראשון, אות ש'.
  2. ^ 1 2 יחיאל היילפרין, סדר הדורות, עמ' ערך 'ר' שמעון בן עקשיא'.
  3. ^ משנה, מסכת קנים, פרק ג', משנה ו'
  4. ^ אינצקלופדיה לתארי כבוד בישראל, ערך 'זקני תורה'.
  5. ^ משנה, מסכת מכות, פרק ג', משנה ט"ז