מסכת קינים
מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה. יש בה שלושה פרקים, העוסקים בקינים - זוגות של עופות המיועדים לקרבן - שנתערבו זה בזה.
למסכת זו אין תוספתא, תלמוד בבלי או תלמוד ירושלמי, אך היא מודפסת ברוב המהדורות של התלמוד הבבלי עם מסכתות מעילה, תמיד ומידות[1].
המסכת נחשבת קשה, אך בעל ידע מתמטי עשוי לעשות שימוש בידע זה כדי להקל על עצמו את לימוד המסכת.
יסודות הדינים במסכת
עריכהישנם שני סוגי קורבנות הבאים מן העוף: חטאת ועולה. קיימים מספר הבדלים בתהליך ההקרבה בין החטאת לעולה, וההבדלים העיקריים הם: דם חטאת העוף ניתן בחצי התחתון של המזבח (מתחת 'חוט הסיקרא', הקו המפריד בין חציו העליון של המזבח לבין חציו התחתון), ואילו דם עולת העוף ניתן בחצי העליון של המזבח. לאחר מתן הדם, חטאת העוף נאכלת על ידי הכהנים במקדש, ואילו עולת העוף מוקטרת על גבי מערכת העצים שבראש המזבח. קרבן שדמו לא ניתן במקום המיועד לו - פסול. לפיכך, אין להביא עוף לקורבן כאשר יש ספק אם הוא הוקדש לעולה או לחטאת, שכן אי אפשר להקריבו באופן שתהיה ודאות שהוא הוקרב כהלכה.
התורה ציוותה על כמה אנשים (כגון זב וזבה, או יולדת ומצורע עניים) להביא צמד קורבנות של עולה וחטאת מן העוף. צמד כזה, נקרא במשנה קן (בלשון המשנה קן היא נקבה). קן יכולה להיות מפורשת - בעליו של הקרבן כבר קבע איזה מן העופות מוקדש לחטאת ואיזה לעולה - או סתומה - הקן הגיע לידי הכהן בטרם נקבע איזה לחטאת ואיזה לעולה, והכהן המקריב צריך להחליט על כך. ברגע שעוף אחד מקן סתומה מוקרב לעולה, בן-זוגו נקבע להיות חטאת, ולהפך.
המקרים המובאים במסכת באים להדגים איך למצוא את המספר המקסימלי של העופות שניתן להקריב לכתחילה (או של העופות שהוקרבו כראוי, בדיעבד), לאחר שהתערבבו.
רבי אלעזר חסמא אומר: קינין ופתחי נידה הן הן גופי הלכות
מיקומה של המסכת בסדר קדשים
עריכהלפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, לאחר שהסתיים בדיון בקורבנות הבהמה וכל מה שנלווה להם, ותם אף הדיון בתוכניות המקדש, הגיע תורה של מסכת קינים. כאמור מסכת זו עוסקת בעופות שנתערבו זה בזה, ומקרה זה לא רק שמקרי ביותר (שכן ייתכן והעופות לא יתערבו), אלא גם שהדיבור עליו מועט יחסית (מספר המשניות בו - חמישה עשר - הוא הקטן ביותר בסדר ואף במשנה כולה). ולכן סודרה המסכת בסוף הסדר.
פרקי המסכת
עריכה- חַטַּאת הָעוֹף (ארבע משניות[2]) - יסודות דיני קרבן העוף וקינים שהתערבו זה בזה.
- קֵן סְתוּמָה (חמש משניות) - דיני גוזלים 'פורחים' ועפים מקן אחד למשנהו.
- בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים (שש משניות) - דיני קינים מעורבים שהוקרבו.
בסה"כ במסכת 15 משניות.
מפרשי המסכת
עריכהמסכת זו נחשבת קשה ולכן, בנוסף על מפרשי המשניות הרגילים (רמב"ם, ר' עובדיה מברטנורא, תוספות יום טוב, וכו'), רבים פירשו את המסכת - כאשר חלק מהפירושים שונים בתכלית זה מזה בהבנת המסכת.
המפרשים על הדף (בדפוס וילנה)
עריכהפירושים נוספים
עריכה- קן מפורשת[3] – פירוש על המסכת מר' צבי בן ר' אליהו גוטמכר
- קן מפורשת – פירוש רב טוביה שלמה רפאל וולף, משגיח בישיבת חסידות סטריקוב בני ברק
- קן שלמה – באור מקיף בלווי תרשימים המבוסס על פרוש הרב גוטמכר, מאת ר' גרשון מאיר אינגבר
- יעיר קנו – כולל שני פירושים שונים הנקראים "שיח השדה" ו"לקח טוב" - מנחם אליעזר מווילנא, תרכ"ב
לקריאה נוספת
עריכה- פרופ' משה קופל, סדר קנים: ביאור חדש למסכת קנים ע"פ תורת החשבון, הוצאת אלומה, 1998, ירושלים
קישורים חיצוניים
עריכה
משנה, מסכת קינים, באתר ויקיטקסט- הרב יעקב דב קנטור, באר יעקב - תרשימי הסברה למסכת קנים, תל אביב, תשכ"ב, באתר היברובוקס
- כתב יד לתלמוד, פירנצה, המאה ה-12, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית (מסכת קנים מתחילה בעמ' CCCXXXII)
- מידע על מסכת קינים בקטלוג הספרייה הלאומית
- מסכת קינים, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה