חוש

היכולת לקלוט מידע מהסביבה

בפיזיולוגיה, החושים הם היכולות של יצורים חיים לקלוט מידע מהסביבה או מהגוף, ולהמירו לאות חשמלי-כימי כדי שהמוח יוכל לעבד אותו. בהתאם לכך, ההגדרה הפיזיולוגית המקובלת של "חוש" היא בהתאם לקיומם של תאי חישה המכויילים לבצע התמרה של גירוי מסוים באופן ספציפי (באנרגיה מינימלית שלו), ולהעבירו לאזורים מסוימים במוח לצורך עיבוד [1].

התפתחות החושים עריכה

העדות הקדומה ביותר שנמצאה ליצור שייתכן וכבר היו לו חושים, היא מאובן שנמצא בסין, ובו יצור בשם Saccorhytus coronarious, שחי לפני כ-540 מיליון שנים, בתחילת תור הקמבריון, והיה באורך של כמילימטר אחד. ליצור זה היו חורים זעירים לאורך גופו שעל פי הערכות ייתכן שהם היו איברי חישה קדומים[2].

בתקופת הקמבריון התפתחו גם איברי התנועה הראשונים, ואלו הפכו את החושים לחיוניים יותר להישרדות ואף האיצו את התפתחותם של איברי הראייה הקדומים ביותר, שבתחילה היו רק כמה תאים קולטי אור שיכלו להבחין בין חושך לאור. במקביל ליכולת הראייה התפתחו בהדרגה גם תאי עצב, שיקבלו מידע מהעיניים ושלטו על תגובת הגוף[2].

חושים אצל בני אדם עריכה

 
האיברים של חמשת החושים אצל האדם
 
גן החושים בחולון: טעם, שמיעה, ראייה, מישוש

בגוף האדם יש חלוקה קלאסית שנקבעה עוד על ידי הפילוסוף היווני אריסטו לחמישה חושים: באופן בסיסי חמשת החושים הקלאסיים הם אלו שנותנים לאדם מידע מהסביבה החיצונית. ההתייחסות מרובת השנים לחמישה חושים, טבעה את הכינוי החוש השישי ליכולת (השנויה במחלוקת) לקלוט מידע באופן פאראפסיכולוגי, שלא דרך חמשת החושים.

חמשת החושים המסורתיים הם:

עם זאת, לפי ההגדרה של חוש למעלה קיימים הרבה יותר מחמישה חושים, ויש עדיין ויכוח על כמה בדיוק. למשל, במערכת תחושות הגוף מאוגדים מספר חושים שונים המעבירים מהעור והרקמות מידע על סוגי גירויים שונים:

  • כאב - החוש המתריע על נזק לרקמה.
  • טמפרטורה - החוש המאפשר זיהוי של טמפרטורת הסביבה או עצמים הנוגעים בעור.
  • תחושת המצב - נותן למוח מידע על מיקום איברי הגוף והתנועה שלהם. הקולטנים לחוש נמצאים במפרקים ובשרירים.
  • חוש המגע כפי שנזכר בין חמשת החושים הקלאסיים.
  • גירוד - לאחר זיהוי הקולטנים יש הרואים בו חוש נפרד המועבר גם הוא במערכת תחושות הגוף.

חוש נוסף מועבר מהאיבר הווסטיבולרי שבאוזן הפנימית, ומעביר מידע על תנועה של הראש במרחב.


חוש הריח והטעם הם חושים כימיים; הם מסוגלים לזהות חומרים באמצעות כימורצפטורים (קולטנים כימיים). תחושת הגרד גם היא נוצרת על ידי קשירה של חומרים כימיים כמו היסטמין לקולטנים על תאי עצב, וכן גם הקולטנים לכאב הפועלים בעקבות גירויים כימיים בדרך כלל, אם כי הם יכולים להגיב למגוון רחב יותר של גירויים.

חוש המגע, חוש המצב וחוש השמיעה הם חושים מכניים, בהם גירוי מכני כמו מגע על פני העור (מגע), שינויים בלחץ האוויר (שמיעה) או תנועה של השרירים והמפרקים (מצב) מותמרים באמצעות קולטנים רגישים לשינויים אלה. בשמיעה מפעילות תנודות האוויר (הנקראות "גלי קול") לחץ על שעריות זעירות באוזן הפנימית. "שמיעה" של צלילים נמוכים במיוחד, למשל, כמעט ואינה מתבצעת באמצעות האוזן, אלא באמצעות כל הגוף (דבר היכול להיחשב לחוש נוסף) - צלילי הבס העמוקים מרעידים את כל הגוף (אך הקולטנים באוזן אינם רגישים דיים לשם העברת המידע אל המוח), ואנו "חשים" את הצליל יותר מאשר "שומעים" אותו.

חוש הראייה מתבצע על ידי התמרה של אור בפוטורצפטורים הנמצאים ברשתית של העין, על ידי חלבון הרגיש לאור.

בסך הכל, לפי הגדרות שונות ושיטות מיון שונות, הוגדרו בין 9 ל-21 חושים אנושיים שונים. חושים רבים הם גבוליים, וקיימת מחלוקת באשר להיותם חושים; חוש הרעב, למשל, נחשב בעיני רבים לחוש כימי לכל דבר: כמות הגלוקוז בדם נבדקת כל העת על ידי כימורצפטורים בבלוטת ההיפותלמוס, אשר בתורה מפרישה הורמונים הגורמים לנו לחוש רעב.

יכולות מסוימות נחשבות ל"פוסט-חושיות". הן משלבות מידע המתקבל מכמה חושים יחדיו, והן מתקבלות בדרך-כלל לאחר עיבוד מסוים של המוח. יכולתו של האדם לעמוד באופן יציב, למשל, היא כתוצאה משילוב ועיבוד של מידע מהחוש הפרופריוצפטיבי ומחוש שיווי המשקל, כמו גם מחוש הראייה.

אשליה היא עיוות בתפיסה החושית. כל אחד מהחושים ניתן להטעיה באמצעות אשליות; אשליה אופטית, שמטעה את חוש הראייה, היא הידועה ביותר. אחדות מהאשליות הן סובייקטיביות, כלומר אנשים שונים יחוו אותן בצורות שונות, או לא יחוו אותן כלל. ישנן אשליות לא סובייקטיביות, למשל תופעות אופטיות.

חוסר חושים עריכה

לבני אדם רבים יש לקויות הגורמות לחוסר בחושים מסוימים, כגון חירשות או עיוורון. הלקות נגרמת מפגיעה במערכת החישה של החוש. הלקויות הידועות הן עיוורון, שהוא פגיעה בחוש הראייה, חירשות, שהיא פגיעה בחוש השמיעה ותתרנות, שהיא פגיעה בחוש הריח. ידועות גם פגיעות חלקיות שלא פוגעות בחוש באופן מוחלט אלא פוגעות רק בחלק מהחוש ולעיתים אפשרי לתקן אותן.


  ערך מורחב – הפרעה לעיבוד התחושתי

הפרעה לעיבוד התחושתי היא הפרעה הגורמת לקשיים בוויסות עוצמת התגובה ההתנהגותית לגירויים חושיים שנקלטים מהסביבה. לדוגמה, חלק מהאנשים בעלי ההפרעה רגישים למגע, ועשויים לפרש מגע קל כמכאיב, או להיות רגישים במיוחד למרקמים מסוימים של בגדים או של אוכל. חלק אחר רגיש לריחות ועשוי להיתקף בחילה מריחות מסוימים. ההפרעה מתרחשת כאשר המוח מעבד באופן בלתי אפקטיבי מסרים חושיים המגיעים מגופו של האדם או מסביבתו. היא באה לידי ביטוי בקשיים בתפקוד באחד או יותר מתחומי החיים המרכזיים וביניהם תפוקה בעבודה, פנאי ומשחק, ופעולות יומיומיות.

חושים שונים אצל בעלי חיים וצמחים עריכה

ליצורים רבים יכולות קליטה נוספות, אשר אף הן נחשבות לחושים:

1. קליטת שדות חשמליים- קיימת בדגים מסוימים כמו כריש; היונק היחידי בעל יכולת קליטת שדות חשמליים הוא הברווזן. יכולתו של הכריש לחוש אותות חשמליים נמוכים (עד אחד חלקי חצי מיליארד הוולט), מאפשרת לו לזהות בעלי חיים, בשל הפולסים החשמליים העוברים בגוף בעל החיים.

2. קליטת שדות מגנטיים- אצל עופות, למשל; הללו מנווטות את מסעותיהן הארוכים באמצעות השדה המגנטי של כדור הארץ; חוש זה קיים גם אצל דבורים ואצל חיידקים מסוימים.

3. קליטה מוגבלת של אור, אשר אינה נחשבת ל"ראייה" (פרחי חמניה, למשל, ידועים בתזוזתם לעבר כיוון השמש).

4. קליטת קרינה תת-אדומה- חוש נדיר הנמצא אצל כמה נחשים והמאפשר להם לזהות טרף ממרחק באמצעות קליטת חום גופו. כך למשל במערות עמוקות בהן שורר חושך מוחלט, נחשים קולטים עטלפים וטורפים אותם באמצעות חוש מיוחד זה.

5. קליטת קרינה על סגולה מצויה אצל חרקים מסוימים.

6. לפיל ישנו טווח שמיעה של צלילים נמוכים מאוד.

7. הפיל גם קולט תנודות קרקע באמצעות עצב מיוחד, ויכול לתרגם אותם לשמיעה.

8. לעטלפים ודולפינים, למשל, קיים חוש שמיעה, המאפשר להם לנווט דרכם בסביבה חשוכה באמצעות גלי על שמע (אולטרסאונד) הנשלחים על-ידם, פוגעים בחפצים וחוזרים אליהם לשם עיבוד מוחי לתמונה תלת־ממדית בדומה לסונאר. חוש מיוחד זה משלב כמה יכולות וחושים אחרים; התוצאה הסופית היא מעין "חוש ראייה", אשר בעצם אינו מסתמך כלל על קולטני אור אלא על החזרת גלי קול.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ A brief history of the senses, www.sensorytrust.org.uk (באנגלית בריטית)
  2. ^ 1 2 ד"ר יונת אשחר, שנהיה לראש!, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 5 בספטמבר 2021