רדיולוגיה

רדיולוגיה הוא ענף ברפואה העוסק באמצעי דימות רפואיים. במקור עסק ענף זה רק בשימוש בקרינה אלקטרומגנטית, לרבות קרינה מייננת (רנטגן) לאיסוף מידע רפואי לצורכי אבחון וטיפול. תת-התחום ברדיולוגיה העוסק בשימוש ברנטגן, נקרא רנטגנולוגיה. בימינו רופאים רדיולוגים, לאחר שהם משלימים תקופת התמחות ארוכה, עושים שימוש בשורה ארוכה של אמצעי דימות (כגון אולטרה סאונד, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים -MRI) ו- אנגיוגרפיות כדי לאבחן ולטפל במחלות. רדיולוגיה פולשנית אף היא תת-תחום ברדיולוגיה העוסק בטיפולים רפואיים בהנחיית אמצעי דימות. הביצוע הטכני של בדיקות הדימות נעשה בדרך כלל על ידי רנטגנאי/דימותן (טכנאי רנטגן).

צילום רנטגן של ריאות בריאות (A) לעומת ריאות אדם החולה בקדחת קיו (B)

Dr. Macintyre's X-Ray Film (1896)

בתחום הרדיולוגיה תהליך זרימת מידע ייחודי, והוא כדלקמן: ביצוע טכני של בדיקת האזור הרצוי ("רכישת" התמונות), העברה למערכת הממוחשבת, ולאחריה הרדיולוג מפענח את התמונות תוך עיון במידע הרפואי של המטופל, רושם פענוח הכולל את פירוט הממצאים והאבחנות האפשריות. פענוח זה מועבר לאחר מכן לרופא מומחה להמשך מעקב, בירור או טיפול, באופן שיגרתי או בדחיפות.

היסטוריה

הרנטגן התגלה לראשונה ופורסם ב-8 בנובמבר 1895 על ידי וילהלם רנטגן, רופא ומדען גרמני. כעבור ימים ספורים ב-14 בנובמבר 1895 בוצע הניתוח הראשון בסיוע מכשיר הרנטגן הראשון. בשנת 1903, הוקמה המעבדה הפרטית הראשונה על ידי הרופא היהודי ד"ר אבא לפין. בהמשך הטכנולוגיה החדשה "כובשת" את עולם הרפואה. 1947 מפותח האולטרסאונד בארצות הברית.

מערכת ההדמיה-הדיגיטלית הראשונה לאבחון רפואי פותחה בישראל בחברת אלסינט בחיפה בשנת 1970 על ידי המהנדסים יורם צוקרמן, בצלאל הלוי, והמנחה הרפואי ד"ר משה בן-פורת. הצוות פיתח מערכת הדמיה דיגיטלית חדשנית לתצוגה של נתוני הסריקה שהתקבלו מסורק-איזוטופים בבדיקת מיפוי-איברים במחלקה לרפואה-גרעינית של בית-החולים רמב"ם בחיפה. נתוני הסריקה (רמות של קרינה גרעינית) שהתקבלו מהסורק הומרו לראשונה לתמונות דיגיטליות והוצגו לרופא בזמן-אמת על גבי צג טלוויזיוני צבעוני ללא צורך בהמתנה לפיתוח הפילם כפי שהיה לפני כן. בכך החל הצוות בתהליך החלפת הטכנולוגיה רבת השנים של צילום רפואי על פילמים לטכנולוגיה של הדמיה וצילום במערכת דיגיטלית, שבה הייתה גם יכולת עיבוד ואנליזה של התמונות אשר עזרה בגילוי ואיבחון של גידולים סרטניים באיברים הפנימיים שבגוף הפציינט. זאת באמצעות השוואה בין תמונות הקרינה הגרעינית שנפלטה מהרקמה הסרטנית ובין תמונות הקרינה שנפלטה מרקמה בריאה. פיתוח המערכת היווה פריצת דרך עולמית במעבר מצילום על פילמים לצילום בהדמיה-דיגיטלית, שכללה גם עיבוד תמונות ממוחשב, אחסון תמונות על גבי דיסקים מגנטיים, ובהמשך - העברה של צילומים רפואיים בין מחשבים ומחלקות בבתי-החולים.

סוגים שונים של דימות

טומוגרפיה ממוחשבת-CT

ההדמיה CT משתמשת בקרן רנטגן בשילוב עם אלגוריתמי מחשוב. סריקת CT נועדה לאבחון עבור תנאים דחופים ומתהווים, כגון דימום מוחי, תסחיף ריאתי, בתירת אבי העורקים, דלקת התוספתן ועוד רבים. שיפורים מתמשכים בטכנולוגיית ה-CT, כוללים פעמים סריקה מהירה יותר ורזולוציה משופרת, שהעלו באופן משמעותי את הדיוק ואת התועלת של סריקת CT, אשר עשוי בחלקו להסביר את השימוש המוגבר באבחון רפואי זה. בבדיקת CT המטופל נחשף לכמות גדולה בהרבה של קרינה ביחס לתצלום רנטגן.

אולטרסאונד

בדיקת האולטרסאונד, או בשמה העברי, "בדיקת על-שמע", מבוססת על הדמיה באמצעות גלי קול בתדר גבוה.

מהלך הבדיקה, נעשה באמצעות מתמר המונח על גוף הנבדק אשר שולח גלי קול בתדר גבוה, שאינו נשמע לאוזן האנושית, וקולט את גלי הקול המוחזרים. בעזרת גלי הקול המוחזרים, בונה מהם המכשיר תמונה של האיברים שנסרקו. הבודק מניח ג'ל שקוף על עורו של הנבדק במקום הסריקה, אשר בלעדין לא תתקבל האבחנה הנדרשת. בדיקת האולטרסאונד אינה משתמשת בכלל בקרינה אלקטרומגנטית.

לבדיקה זו יתרונות רבים אולם גם מספר חסרונות. מבחינת היתרונות, עקב העובדה שאין הבדיקה כרוכה בקרינה מייננת, היא בטוחה לשימוש בקרב נשים בהריון וילדים. כמו כן, מכשיר הבדיקה יכול להיות נייד וקומפקטי וכך ניתן לבצע את הבדיקה בתנאים שונים ולא רק במכונים ספציפיים. יתרון נוסף הוא היות הבדיקה זולה ואיננה מסובכת לביצוע.

לאולטרסאונד מספר חסרונות. ראשית, איכות התמונות תלויה בטכנאי האולטרסאונד ובמיומנותו. מעבר לכך, מטופלים בעלי עודף משקל או עור פגוע, יכולים לקבל תוצאות בדיקה לא טובות.

MRI- דימות תהודה מגנטי

MRI משתמש בשדות מגנטיים חזקים כדי ליישר את גרעיני האטומים (בדרך כלל פרוטוני מימן) בתוך רקמות גוף. אותות הרדיו נאספים על ידי אנטנות קטנות, הנקראות סלילים. עם התקדמות במהירות סריקה ורזולוציה מרחבית, ושיפורים באלגוריתמי מחשב וחומרה, MRI הפך לכלי חשוב ברדיולוגיה עבור השלד והשרירים.

PET - טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים

טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (באנגלית: Positron Emission Tomography, ובראשי תיבות: PET) היא טכנולוגיית דימות רפואי ברפואה גרעינית המבוססת על פליטת פוזיטרונים. לצורך הדמיית PET מזריקים לגוף מולקולות המשתתפות בפעילויות ביולוגיות בגוף שבהן החליפו את אחד האטומים באיזוטופ רדיואקטיבי המתפרק בהתפרקות בטא פלוס ופולט פוזיטרון. בשל רדיואקטיביות זו פולטים החומרים פוזיטרונים בעודם בגוף האדם. מיד לאחר פליטתם מתנגשים הפוזיטרונים באלקטרונים והזוג מתאיין תוך כדי פליטת שני פוטונים של קרינת גמא בכיוונים כמעט מנוגדים. המתקן שבתוכו מצוי הנבדק רגיש לקרני גמא כפולות, וחיישניו מחוברים למחשב, המעבד את המידע שהעבירו ויודע לזהות על פיו את האזור שבו נפלטו הקרניים.

קישורים חיצוניים

• רדיולוגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)