פתיחת התפריט הראשי

תוספתן

איבר קטן בקצה המעי הגס

התוספתןלטינית: Vermiform Appendix או Vermix, "תוספת דמוית תולעת", Cecal Appendage, או בסתמי Appendix מוכר גם בכינוי מעי עיוור) הוא שלוחה צינורית חסומה בקצֶהָּ, היוצאת מתחילת המעי הגס, שאורכה כ-8–10 ס"מ, ורוחבה כ-8 מילימטרים. הרירית שלו מכילה תאים רבים הקשורים למערכת החיסון, אשר גדלים ומתנפחים בתגובה לזיהום ויראלי או חיידקי, בדומה לשקדים.

תוספתן
Gray536.png
שיוך איבר של יצורים חיים
אספקה עורקית עורק התוספתן עריכת הנתון בוויקינתונים
ניקוז ורידי Appendicular vein עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1178) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) appendix vermiformis עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A05.7.02.007 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 14542 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A03.556.124.526.209.290 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D001065 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0003617 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לחצו כדי להקטין חזרה
בלוטות רוקבלוטת צד האוזןבלוטה תת-לסתיתחלל האףלועושטקנה הנשימהלשוןחלל הפהלועלשוןושטצינור המרה המשותףכיס המרהכבדכבדקיבהלבלבלבלבתריסריוןצינור המרה המשותףלבלבצינור הלבלבקיבהכבדכיס המרהתריסריוןצינור המרה המשותףהמעי הדקהמעי הגסתוספתןחלחולתפי הטבעתהמעי הגסמעי עיוורתוספתןחלחולתפי הטבעתהמעי הדקDigestive system diagram.png
לדף הקובץ

מערכת העיכול. למידע על איבר, לחצו עליו.

תוכן עניינים

אטימולוגיהעריכה

שמו של התוספתן בעברית הוא תרגום כפשוטו של השם הלטיני "אפנדיקס", שניתן לאיבר זה בשל מקומו כ"נספח" בקצה של המעיים.

התוספתן בבעלי החיים השונים ובהם האדםעריכה

התוספתן גדול במידה ניכרת אצל בעלי חיים שתזונתם עשירה בתאית (לדוגמה: אוכלי עשב), בהם הוא משמש לעיכול התאית באמצעות חיידקים המפרישים אנזימים לפירוקהּ. בשל כך, משוער כי אצל אבותיו הקדמונים של המין האנושי שימש התוספתן לפירוק רב סוכרים (כמו התאית). בעבר היה נהוג לחשוב שעם התפתחות האדם השתנתה תזונתו והובילה לכך שהתוספתן הפך לשריד אבולוציוני, כלומר מבנה או תהליך שאיבד את רוב או כל תפקידיו, בדומה לעור ברווז.

בשנת 2007, ויליאם פרקר, רנדי בולינגר ועמיתיו מאוניברסיטת דיוק הציעו כי התוספתן משמש כמקלט לחיידקים שימושיים כאשר מחלה קוטלת את אוכלוסיית החיידקים משאר חלקי המעיים. הצעה זו מתבססת על הבנה שהביאה בתחילת שנות ה -2000 כיצד המערכת החיסונית תומכת בצמיחה של חיידקי מעיים מועילים, בשילוב עם תכונות ידועות רבות של התוספתן, כולל המבנה שלו, מיקומו בדיוק מתחת למעבר של מזון וחיידקים במעי הגס, והקשר שלו עם כמויות עצומות של רקמות חיסון. מחקרים שבוצעו בבית החולים של אוניברסיטת וינתרופ הראו כי אנשים ללא תוספתן היו בעלי סיכון פגיעה של פי ארבעה מחיידקי Clostridium difficile. התוספתן, אם כן, עשוי לשמש "מקלט" לחיידקים מועילים. מאגר זה של חיידקים יכול לשמש כדי לאכלס מחדש את חלקי המעיים במערכת העיכול לאחר התקף של דיזנטריה או כולרה או כדי להגביר אוכלוסיית החיידקים בעקבות מחלת גסטרואינטסטינלית קלה יותר.

האפנדקטומיה, ניתוח לטיפול בדלקת התוספתן, הוא אחד הטיפולים הכירורגים השכיחים בעולם. הדלקת גורמת לחולשה, לבחילות ולכאבי בטן עזים בבטן הימנית התחתונה. הכאבים עלולים להתבטא בהתחלה גם כלחץ בבטן העליונה, ולאט לאט לרדת לכיוון הבטן התחתונה. הטיפול הוא הסרת התוספתן בניתוח, אחרת התוספתן עלול להינקב, דבר העלול לגרום לזיהומים קשים ולסכנת חיים, עקב התפזרות התכולה הדלקתית בחלל הבטן.

לקריאה נוספתעריכה

  • Frederic H. Martini, Ph.D., Fundamentals of Anatomy and Physiology, p. 916, Prentice Hall, Englewood Cliffs, New Jersey, 1995

קישורים חיצונייםעריכה


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.