רדיפת הסינים בגרמניה הנאצית
רדיפת הסינים בגרמניה הנאצית הייתה רדיפה רחבת היקף ושיטתית, אם כי לא הגיעה לרצח עם. אזרחים סינים רבים עזבו את גרמניה הנאצית, עקב הגברת המעקב נגדם ו"גזרות" שהוטלו עליהן על ידי ממשלת גרמניה הנאצית.
לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה והתמוטטות הסופית של מערך שיתוף הפעולה הסיני-גרמני (אנ'), פתח הגסטפו במבצע מעצרים המוני של גרמנים סינים, ונתינים סינים ברחבי גרמניה נשלחו למחנות העבודה.
רקע עריכה
עם הקמת הקונסוליה הסינית בהמבורג ב-1921 התגוררו בגרמניה יותר מכ-2,000 אנשים סינים; למעט קבוצה קטנה של מלחים מקצועיים, רובם הגדול עבד בענפי הקייטרינג והבידור, כבעלי מסעדות סיניות, ברים, בתי קפה ואולמות ריקודים. מפעלים לא חוקיים כללו מאורות אופיום ובתי קזינו.
החל משנות העשרים של המאה העשרים, בוגרי אוניברסיטאות ממוצא סיני החלו ל"צוץ" בברלין. רובם של הסטודנטים הואשמו בקידום אידאולוגיות שמאל רדיקליות. בין הסטודנטים הסינים שלמדו בגרמניה ניתן למנות את ז'ו דה, ג'ואו אנלאי ונוספים, מאוחר יותר דה ואנלאי הפכו למנהיגים בולטים של המפלגה הקומוניסטית של סין[1].
היסטוריה עריכה
עם עליית הנאצים לשלטון, לא הייתה שום פגיעה באוכלוסייה הסינית בגרמניה, למעשה, הפיהרר אדולף היטלר אף העריץ את התרבות הסינית ולא ראה בסינים תת-אדם. אף על פי כן, מעמד ארי לשם כבוד לא הוענק לסינים, בניגוד לעם היפני[2].
מאוחר יותר, הסינים בגרמניה, שרובם דבקו באידאולוגיה ימנית היו מוקד לרדיפה וטיהור אתני על ידי הנאצים, על אף שרובם כלל לא היו פעילים פוליטית. הממשלה הנאצי עקבה אחרי צעדיהם ובשל נסיבות אלו החיים לסינים בגרמניה נעשו יותר ויותר קשים.
בינואר 1938, הוקמה במשרד הראשי לביטחון הרייך "המחלקה הסינית" שבראשה הועמד ריינהרד היידריך[3]. המחלקה נועד לטפל ולשלוט באוכלוסייה הסינית. בעקבות כך, רוב הסינים שהתגוררו בגרמניה בחרו לחזור לסין אך חלקם בחרו להישאר באירופה ואף להילחם במלחמת האזרחים בספרד. על פי דו"ח סיני, האוכלוסייה הסינית בגרמניה הצטמצמה לפחות מ-1,200 אנשים ערב מלחמת העולם השנייה.
לאחר שהממשלה הסינית הכריזה מלחמה על גרמניה הנאצית בעקבות ההתקפה על פרל הארבור בשנת 1941, הגסטפו פתח בגל מעצרים המוניים של גרמנים סינים ואזרחים סינים ברחבי גרמניה[4]. הוחלט לרכז את חלקם במחנה עבודה בהמבורג. שם הנאצים השתמשו בהם לעבודות כפייה. רבים מהסינים שהיו במחנות עונו, הותקפו והוטרדו על ידי הגסטפו[5].
באביב 1942 נאספו בהמבורג כ-165 אנשי צוות ומלחים סינים שנעצרו על ידי גרמניה, המלחים נאלצו לבצע עבודת כפייה בתנאים קשים ביותר. באותה שנה, המחלקת הסינית של הגסטפו עצרה את כל 323 הסינים האחרונים שעדיין התגוררו בצ'יינה טאון בברלין והאשימו אותם בשיתוף פעולה עם האויב ובריגול כנגד גרמניה.
ביום השנה ה-60 לסיום מלחמת העולם השנייה, ב-2005, ביקרו כתבי סוכנות הידיעות שינחואה באחד מארכיוני מחנות הריכוז בגרמניה, אוסטריה ופולין כדי לבצע תחקיר בנוגע לרדיפת הסינים בתקופה הנאצית. סוכני הידיעות מצאו מסמכים המראים כי לפחות חמישה סינים נאסרו במאוטהאוזן, לפחות 3 סינים בבוכנוואלד ולפחות סיני אחד באושוויץ. על פי מסמכים נאציים רשמיים, ניתן לאשר כי לפחות 17 סינים מתו במחנות עבודה עקב התעללות ועבודות פרך. עם זאת, ההערכה היא שמספר ההרוגים האמיתי היה גבוה בהרבה.
הערות שוליים עריכה
- ^ Benton, Gregor（格雷戈尔·班顿） (2007). ""德国"". 《中国移民与国际主义》. 罗德里奇. ISBN 978-0-415-41868-3.
- ^ 阿道夫·希特勒 (1961). ""2月13日"". In François Genoud（弗朗索瓦·哲努） (ed.). 《希特勒的遗嘱：希特勒-鲍曼文件》. תורגם ע"י Stevens Colnel（史蒂文斯·科内尔）. 伦敦: Cassell & Co.（出版社）. ASIN B001CGPDSA.
- ^ Amenda, Lars（拉尔斯·阿梅达） (2006). 《陌生人的海港城市：中国移民及汉堡对其的态度1897-1972》. 慕尼黑: Dölling und Galitz Verlag（出版社）. ISBN 978-3-937904-36-8.
- ^ Gütinger, Erich (1998). ""Sketch of Chinese Communities in Germany: Past and Present"". In Benton, Gregor; Pieke, Frank N. (eds.). The Chinese in Europe. Palgrave Macmillan. ISBN 978-0-312-17526-9.
- ^ "Gedenktafel Chinesenviertel Schmuckstraße". Wikimedia Commons. 17 במרץ 2013. נבדק ב-4 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה)
