רודי להמן

רוּדי להמן (25 באוקטובר 1903, ברלין, גרמניה – 3 בפברואר 1977, גבעתיים) היה פסל ואמן ישראלי יליד גרמניה.

רודי להמן

רודי להמן, 1940~
לידה	25 באוגוסט 1903 ברלין, הקיסרות הגרמנית
פטירה	2 בפברואר 1977 (בגיל 73) גבעתיים, ישראל
שם לידה	רודולף להמן
לאום	ישראלי
תחום יצירה	פיסול, חיתוך עץ
יצירות ידועות	"למרומים"
פרסים והוקרה	פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול

ביוגרפיה

רודולף (רודי) להמן (Rudolf (Rudi) Lehmann) נולד בברלין בירת גרמניה בשנת 1903, כבנה הבכור של אישה נוצרייה ולא נשואה בשם אליזבת צאנדר. בגיל 16 הוא אומץ על ידי משפחת להמן, שם גדל והתחנך. כישרונותיו בתחום האמנות הפלסטית בלטו מילדותו.

לימודים

בשנת 1912 למד להמן פיסול בחמר, גבס ועץ אצל לודוויג פורדרמאייר (Vordermayer), שהיה ידוע בפסלי החיות שלו. בין השנים 1917–1923 רודי למד מכניקה ועבד בתור שוליית נפח. בשנים 1925-1923 למד בבית הספר לאמנויות בברלין, שם החל לפסל בברזל ובאבן. להמן סיים את המגמה המקצועית לקרמיקה בהדרכתו של הפסל קופש, שם למד פיסול טרקוטה וכיור תבליטים. במקום זה התמחה גם ביצירת כלים ובניית כבשני-יוצר. במהלך לימודיו הכיר את בת זוגו, הדוויג גרוסמן, סטודנטית יהודייה לאמנויות הקרמיקה, אשר בבית מלאכתה עבד בשנים 1930–1933. בשנת 1928 החל להמן לעבוד בבית המלאכה לסתתות של חברת פ. הולצמן בברלין, שם למד מסתת איטלקי את היסודות הראשוניים של עיצוב-נפחים: הכרת חוקי הקוביה, הגליל, הפירמידה, החרוט והכדור. בשנת 1929 עבד להמן בפיסול אבן במוזיאון פרגמון, שהוקם בשנים אלו, ולימד פיסול בבית-הספר לאמנות מודרנית בעיר

בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלו בני הזוג לארץ ישראל. בארץ עברו ממקום למקום בחיפוש אחר אפשרויות יצירה. תחילה השתקעו בקיבוץ יגור ובחיפה, שם הקימו בית מלאכה לקרמיקה בבת גלים משם עברו לקיבוץ יגור ומשם נדדו לירושלים, בה התגוררו מ-1937 עד 1958. ב-1942 היה להמן נתון במעצר כ"נתין אויב", בידי הבריטים.

ידידו יוסף טל הקדיש לו את יצירתו 'שאקונה' לפסנתר (1936).

עם רודי אפשר היה להתווכח בלי מלים, כל מבט של עיניו שאל שאלות והשיב תשובות. בשעות הרבות שבהן צפיתי בו בעת פיסול למדתי על עבודתי, עבודת-הקומפוזיציה, לא פחות מאשר ממורי באקדמיה למוסיקה. הוא היה איש ענק, אבל יותר מכל אהב לגלף דמויות זעירות בעץ, ונפלא היה לראות את אצבעותיו הגדולות והעבות חותכות לתוך החומר עורקים זערערים ברוך ובהקפדה לאין גבול. הוא דיבר מעט ובשקט, אבל בשעת התלהטות היה נתון להתפרצויות כשל הר-געש.

— יוסף טל: עד יוסף, זכרונות, הרהורים, סיכומים, הוצאת כרמל (1997) ע' 113

בראשית שנות החמישים היו בני הזוג בין מייסדי כפר האמנים עין-הוד. במהלך שנות החמישים והשישים הרבה להמן ליצור חיתוכי עץ. הדפסים אלו ממשיכים את עיסוקו של להמן בדמויות של חיות. בשנת 1959 אף יצא אלבום ובו מבחר מהדפסיו של להמן בספריית פועלים. בהמשך עברו מעין הוד להתגורר בגבעתיים.

על מנת שלא תבקשו לשווא דמיון כלשהו להעתק הטבע ומידותיו: בעיני חשוב הביטוי החד-משמעי לחוויה החד-פעמית.

— ר. להמן: חיתוכי עץ, יצא לאור ע"י המדור לאמנות שע"י ספרית פועלים, ערך צבי זהר (1959)

אוסף מעזבונו ולוחות ההדפסה של תחריטי העץ שיצר נתרם לסדנת ההדפס ירושלים

רודי נפטר בשנת 1977

יצירתו

רודי להמן היה מינימליסט עקבי ביצירתו. יצירותיו כללו בעיקר חיתוכי עץ ופסלים בעץ, אבן, טרקוטה, ברונזה, ולימים גם באפוקסי. להמן מילא תפקיד חלוצי וראשוני בעיצוב הפיסול המודרני בארץ. הייתה לו השפעה על דור שלם של אמנים ישראלים.

לאחר מלחמת ששת הימים הוא יצר הדפס "קרב החסידה והנשר".

גלריה

• 
  ללא כותרת
  1955 בקירוב
  טרקוטה ואנגוב
  מלון דן אכדיה, הרצליה
• 
  אשה
  1960
  עץ
  המשכן לאמנות על שם חיים אתר
• 
  תבליט קיר
  1960(?)
  לבנים, חימר ואנגוב
  בית אילין, חיפה
• 
  למרומים
  גבס

השכלה

• 1912 - פיסול וגילוף בעץ אצל פסל החיות ל. פורדרמאייר, ברלין.
• 1917 - נפחות וסתתות, ברלין
• 1922-1924 - גילוף עץ ופיסול עם הרולד איינשטיין, ברלין.
• 1923 - סיים מגמה לפיסול וקרמיקה, בבית הספר לאמנות של עירית ברלין.
• 1924-1928 - השכלה פיסול בבית הספר לאמנות מודרנית בברלין.

הוראה

• 1925–1923 - פיסול, בית הספר לאמנות של עיריית ברלין הוראה
• 1937 - פיסול ב"בצלאל", ירושלים
• 1959 - מכון לאמנות לנוער ומבוגרים, גבעתיים.

פרסים

• 1933 - פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב יפו, תל אביב
• 1950 - פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב יפו, תל אביב
• 1953 - פרס דיזנגוף לציור ופיסול, עיריית תל אביב יפו, תל אביב
• 1966 - פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב יפו, תל אביב.

לקריאה נוספת

• הפסל רודולף להמן, תרשיש, ירושלים, 1953.
• ר. להמן: חיתוכי עץ, יצא לאור על ידי המדור לאמנות שע"י ספרית פועלים, ערך צבי זהר (1959).
• שרה ברייטברג-סמל, רודי להמן 1903-1977, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1978.
• יוהנה ניקולאו, מפגש חוזר:רודי להמן ותלמידיו, מוזיאון חיפה לאמנות חדשה, 1989.
• אני גולדנברג (אוצרת) ואחרים, רודי להמן: האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, המוזיאון הפתוח תפן, תשנ"ד 1994.
• הלגה קלר, פיסול כמולדת: רודי להמן והדוויג גרוסמן – חייהם ויצירתם (תרגום מאנגלית: יעל לוטן, דורון לבנה), תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשס"ו 2005.
• גדעון עפרת, 'הנוכחות הנעדרת של רודי להמן', ביקורי אמנות (תשס"ה 2005), 301–314.
• גדעון עפרת, 'פאונה וארוס', מוזה, 3 (ינואר 2001), 38–43.
• אירית הדר, 12 אמנים - מבט שני, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2006.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רודי להמן בוויקישיתוף

• רשימת הפרסומים של רודי להמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רודי להמן, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• רודי להמן באתר סדנת ההדפס ירושלים
• מ. אוהד, החיות של רודי ליהמן, דבר, 10 באפריל 1959
• גדעון עפרת, "הנוכחות הנעדרת של רודי להמן" באתר המחסן של גדעון עפרת
• רודי להמן, דף שער בספרייה הלאומית