משה רודולף בלוך
משה רודולף בלוך (2 באוגוסט 1902–1985) היה מדען וממציא ישראלי. חתן פרס ישראל במדעי החיים לשנת תשכ"ו (1966).
 | |
| לידה |
2 באוגוסט 1902 אוסטי נד לבם, צ'כיה  |
|---|---|
| פטירה |
19 בפברואר 1985 (בגיל 82) כְּפַר סָבָא, ישראל |
| ענף מדעי |
כימיה |
| מקום לימודים | |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| פיתוח אמצעים להגברת הייצור ולחקר אשלג, ברום, מלח בישול וחומרים אחרים | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
בלוך נולד באוסיג שבצ'כוסלובקיה, ולמד באוניברסיטאות פראג ולייפציג. בהיותו בן 24, הוסמך לדוקטור באוניברסיטת ברן. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בנושא "טווח הספיגה של תרכובות של סוגי קרקע נדירים". בשנים 1929–1933 הוא עבד בבית הספר הטכני הגבוה קרלסרוהה. תחילה עבד שם כעוזר מחקר, ולאחר זמן קצר, כראש המחלקה למטלוגרפיה ולספקטרוגרפיית הרנטגן. באותה תקופה, החל בלוך לחקור את התגבשות יודיד הכסף, וערך ניסויים במניעת התקררות יתר של מים.
בעקבות עליית המשטר הנאצי לשלטון, עזב בלוך להולנד ולאנגליה והמשיך במחקריו בתחום טכנולוגיית הקירור. בשנת 1936, הוא נפגש עם מהנדס מפעלי ים המלח, נובומייסקי, והוזמן על ידו להתמנות לחוקר ראשי במפעלים, ולהצטרף למתכנני מפעל האשלג שיועד לקום באותה עת. בלוך נענה בחיוב להצעה, וכיהן בתפקיד עד פרישתו לגמלאות, בשנת 1973. בשנים אלו, פותחו על ידו אמצעים להגברת הייצור ולחקר אשלג, ברום, מלח בישול וחומרים אחרים. נוסף על כך, החל משנות השישים, החל בלוך לעסוק בחקר ים המלח עצמו - בהשפעת האטמוספירה על האזור, בהשפעת האזור על ההתיישבות ובבעיות אי מליחות באופן כללי.
בלוך שימש גם כיועץ לחברות ברחבי העולם בתהליכי ייצור הנוגעים לשימוש במי מלח ובאוסמוזה. בשנות החמישים, נרשם על ידו פטנט להקמת בריכות סולריות לייצור חשמל על ידי הדחקת מוליכי חום במאגרי אנרגיית שמש. מערכת נוספת לשימוש באנרגיות חלופיות נגעה לשימוש בשיפוע גז כבד לצרכים תעשייתיים.
בשנות עבודתו האחרונות, חקר בלוך את תהליך היווצרות הנפט, ופעל להקמת פרויקט מלאכותי לייצור נפט בלגונות המכילות לופיטים ואצות עשירות בחלבון. ניסוייו אלו נערכו במשותף עם בן ציון גינסברג, והביאו לתפוקות גבוהות של נפט.
לאחר פרישתו לגמלאות, היה בלוך עמית מחקר במכון מקס פלאנק בהיידלברג, ושהה בו כשישה חודשים מדי שנה, בהם הקדיש את זמנו לחקר תופעות קוסמיות דוגמת השפעות כוכבי שביט, וכן לייצור מלאכותי של מטאוריטים מברזל. בישראל, הוקדשו מחקריו להמשך חקר ים המלח, ובלוך נמנה בין מייסדי המכון לחקר הנגב ואוניברסיטת באר שבע.
בשנת 1966 זכה בפרס ויצמן[1] ובפרס ישראל למדעי החיים לשנת 1966[2]. בשנת 1969 היה לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. במכון ויצמן למדע הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד ובאוניברסיטת בן-גוריון היה עמית כבוד.
בנו של בלוך, הוא מהנדס הכימיה דוד בלוך, (1940), הנשוי לשחקנית מירי פביאן[3].
קישורים חיצוניים עריכה
- קורות חייו באתר המוקדש לעבודתו
- כרטיס אישי של משה רודולף בלוך, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- בריכות השמש מפיקות חשמל על המצאת הבריכות הסולריות
הערות שוליים עריכה
- ^ הערב חלוקת פרס וייצמן, דבר, 17 במרץ 1966
- ^ פרופ' משה בלוך, דבר, 22 באפריל 1966
ד"ר משה רודולף בלוך, מעריב, 24 באפריל 1966 - ^
רועי צ'יקי ארד, האיש שרוצה להציל את העולם באמצעות מלח, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2017
