רודולפינה מנצל

מאלפת כלבים ומדריכת כלבנות יהודייה שפעלה באוסטריה, בגרמניה ובישראל

רודולפינה מנצלגרמנית: Rudolphina Menzel;‏ 1 במרץ 18917 במאי 1973) הייתה מאלפת כלבים ומדריכת כלבנות יהודייה שפעלה באוסטריה, בגרמניה ובישראל. עסקה באילוף כלבים למשימות ביטחון, בשירות המשטרה האוסטרית, הצבא הגרמני, הצבא הבריטי ו"ההגנה", ולאחר מכן אילפה בישראל כלבי נחייה לעיוורים.

רודולפינה מנצל
Rudolphina Menzel
לידה 1 במרץ 1891
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במאי 1973 (בגיל 82)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת וינה (6 ביולי 1914) עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רודולף ורודולפינה מנצל ב-1914

ביוגרפיה

עריכה

מנצל נולדה ב-1 במרץ 1891[1] בווינה למשפחת וולטוך (Waltuch)[1] האמידה. היא למדה באוניברסיטת וינה, ושם קיבלה תואר דוקטור בפסיכולוגיה, ביולוגיה וביוכימיה. במהלך לימודיה הייתה פעילה באגודת הסטודנטים הציונית והקימה את הסניף הווינאי של תנועת הנוער הציונית "תכלת לבן". בשנת 1915 נישאה לרופא רודולף מנצל, והשניים עברו להתגורר בווילה מפוארת בעיר לינץ.

בשנות ה-20 הקימו בני הזוג מנצל בביתם בית ספר לאימון כלבי תקיפה, הגנה, שמירה וגישוש, וערכו מחקרים בתחום זה, שזיכו אותם במוניטין בינלאומי. הם אילפו כלבים להגיב לפקודות בעברית, ושלחו אותם לארץ ישראל. כלבים שאימנה למען משטרת אוסטריה והצבא הגרמני אולפו אף הם להגיב רק לפקודות בעברית. בשנת 1934 הגיעה לביקור ראשון בארץ ישראל, והכשירה מאלפי כלבים של "ההגנה".

בעקבות האנשלוס – סיפוח אוסטריה לגרמניה בשנת 1938, הורה היטלר להעביר את בני הזוג מנצל למחנה של הצבא הגרמני, כדי שיעבדו בשירותו. בעזרתו של סגן מפקד האס-אס בלינץ, שהיה ידידם, נמלטו בני הזוג מנצל, וב-12 בספטמבר 1938[1] הגיעו עם אחדים מכלביהם לארץ ישראל. בני הזוג התגוררו בקיבוץ רמת יוחנן, ולאחר מכן עברו לקריית מוצקין, שם הקימה מנצל את "המכון לחקר כלבים ואילופם". במכון עסקו תחילה באילוף כלבים לצורכי ביטחון, ובין השאר הוכשרו בו כלבים לגילוי מוקשים. בהדרגה הפך המכון למרכז ארצי לגידול כלבים גזעיים, בין השאר לצורכי חקלאות.

בשנת 1942 פנה אליה הצבא הבריטי, כדי שתכשיר 400 כלבים למען הכוחות שפעלו בצפון אפריקה. מנצל נועצה במשה שרת, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, והוא הורה לה להיעתר לבקשה. הבריטים הבטיחו שלא ישתמשו בכלבים אלה נגד יהודים, ועמדו בהבטחתם.

מנצל גילתה וטיפחה את גזע הכלב הכנעני והעניקה לו את שמו, הביאה להכרה בו כגזע נפרד, ואף ייצאה ממנו לארצות הברית ולמדינות נוספות.

לאחר מלחמת העצמאות עברה להכשרת כלבי נחייה לעיוורים, בשנת 1949 הקימה בקריית חיים את המכון לאימון כלבי נחייה לעיוורים, שפעל עד 1970. בשנות ה-60 לימדה פסיכולוגיה של בעלי חיים באוניברסיטת תל אביב והייתה האשה הראשונה שהייתה לפרופ' באוניברסיטה זו (1962). רודולפינה מנצל נפטרה ב-7 במאי 1973[2], כמעט שלוש שנים לאחר פטירת בעלה, ב-1 באוגוסט 1970.[3] נקברה בקריית מוצקין.[4]

כתביה ומכתביה נשמרים בארכיון הציוני המרכזי בירושלים.[5]

מספריה

עריכה

כל ספריה נכתבו יחד עם בעלה, רודולף מנצל.

  • Wesenserprobung, ihre theoretischen Grundlagen u. ihre praktische Ausführg, 1930
  • Die Verwertung der Riechfähigkeit des Hundes im Dienste der Menschheit : Wissenschaftl. Grundvoraussetzungen u. prakt. Anleitung zur Abrichtung u. Führung von Spürhunden im Ausforschungsdienst, 1930
  • Praktische Anleitung für die Durchführung von Eignungsprüfungen bei den Nichtjagdhunderassen, 1937
  • Welpe und Umwelt, 1937
  • Schwalbensommer, 1952
  • Pariahunde, 1960

לקריאה נוספת

עריכה

Susan Martha Kahn, Canine Pioneer: The Extraordinary Life of Rudolphina Menzel, Brandeis University Press, 2022

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רודולפינה מנצל בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 ארכיון המדינה, Menzel Rudolf, ארכיון המדינה
  2. ^ מודעת אבל, עמוד 5 בעיתון "דבר", 8 במאי 1973
  3. ^ מודעת אבל, עמוד 6 בעיתון "מעריב", 2 באוגוסט 1970
  4. ^ רודולפינה מנצל באתר GRAVEZ
  5. ^ רודולפינה מנצל, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים