רוז'י בארשוני
רוז'י בארשוני (במקור רוזה זוננשיין, בהונגרית: Bársony Rózsi; בודפשט, 5 ביוני 1909 – וינה, 28 במרץ 1977) הייתה שחקנית יהודייה-הונגרייה.
רוז'י בארשוני בסביבות 1928 | |
לידה |
5 ביוני 1909 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
23 במרץ 1977 (בגיל 67) וינה, אוסטריה |
שם לידה | Sonnenschein Róza |
מקום קבורה | בית הקברות דבלינג |
בן או בת זוג | אוסקר דנש |
ביוגרפיה
עריכהרוז'י זוננשיין התחילה את הקריירה שלה כשחקנית ילדה, ואחר כך למדה משחק בבית הספר למשחק של סידי ראקושי. בין השנים 1925–1931 הייתה שחקנית של תיאטרון קיראי. תחילה הייתה חברת מקהלה, ואחר כך קיבלה תפקידים קטנים או גדולים יותר. בשנת 1929 הופיעה גם בתיאטרון ההונגרי עם בעלה, אוסקר דנש (מקודם: דויטש). הם יצאו ביחד למסע הופעות אירופאי ואמריקאי בשנת 1932 וזכו להצלחה בעיקר עם אופרטות הונגריות ובמיוחד עם האופרטה של פאל אברהם "נשף בסאבוי". בשנת 1934 שיחקה בארשוני בתיאטרון האופרטה של בודפשט, בשנת 1935 שוב בתיאטרון ההונגרי, בשנת 1936 שוב בתיאטרון האופרטה של בודפשט ובשנים 1936–1937 בתיאטרון קיראי, בשנת 1938 עבדה ב"תיאטרון שדרת אנדראשי" (Andrássy úti Színház). בתקופת מלחמת העולם השנייה היא לא יכלה להופיע בשל יהדותה והחוקים האנטי-יהודיים, (במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי)[1] אחרי המלחמה בשנת 1945 עלתה על במה רק לעיתים רחוקות. היא התיישבה בווינה ב-1948, שיחקה לעיתים קרובות בהונגריה בשנות ה-60 של המאה ה-20. הופיעה בעיקר בטלוויזיה ועל במות חוץ פתוחות.
תפקידיה העיקריים
עריכהמספר הופעות הבכורה שלה שנרשמו במאגר התיאטרון: 2[2]
- בז'י (בלה זרקוביץ: הכינור שלי נשבר)
- איציקה (פאל אברהם: ויקטוריה)
- זיזי (לאיוש לאייטאי: האם החכמה)
- שטפי (אלברט סירמאי: אלכסנדרה)
- דייזי פארקר (פאל אברהם:נשף בסאבוי)
- קאטו (מיהאי אייזמן: אני ואחי הקטן)
- גינגי (פאל אברהם: 3 : 1 לטובת האהבה)
פילמוגרפיה
עריכהסרטים הונגריים
עריכה- שתיקה קטלנית (1918)
- האחות מריה (1929)
- הנוכל הקשיש (1932)
- נשף בסאבוי (1934)
- תנו מקום לקשישים (1934)
- שלום, בודפשט! (1935)
- הבעל הנושך (1937)
- ויקי (1937)
- 3 : 1 למען האהבה (1937)
- שום דבר לא קרה.... (סרט טלוויזיה)
סרטים גרמניים
עריכה- Ein Toller Einfall (1932)
- Ein Bißchen Liebe für Dich (1932)
- Walzerkrieg (1933)
- Liebe muß verstanden sein (1933)
- Salto in die Seligkeit / Ein sonntag im sommer in Wien (1934)
- Ende schlecht, alles gut (1934)
- Dschainah, das Mädchen aus dem Tanzhaus (1935)
- Die entführte Braut (1938)
- Scherben bringen Glück (1957)
- Antónia (1965)
הנצחתה
עריכה- בעלה השני, אחרי מות אוסקר דנש בעלה הראשון, ג'ורי שוסטק, ייסד את פרס "טבעת הזיכרון של בארשוני רוז'י", פרס כבוד, שהזוכה בו נבחר אחת לשנתיים מאז 1981 בהצבעה חשאית, והפרס מוענק ביום האופרטה ההונגרי[3] (מאז 2002, הפרס מוענק ב-24 באוקטובר ביום ההולדת של אמריך קלמן).
קישורים חיצוניים
עריכה- רוז'י בארשוני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- רוז'י בארשוני, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- רוז'י בארשוני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- רוז'י בארשוני, באתר Discogs (באנגלית)
- ספריית שחקנים
- לקסיקון התיאטרון ההונגרי. ISBN 963-05-6635-4
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי.
הערות שוליים
עריכה- ^ "Mai születésnapos: Bársony Rózsi, a világhírű és fájdalmas történetű zsidó operettszínész | Mazsihisz". mazsihisz.hu (בהונגרית).
- ^ שאילתא מ-31 באוקטובר 2011
- ^ http://jelesnapok.oszk.hu/prod/unnep/a_magyar_operett_napja