רחבת הכותל המערבי

כיכר עירונית חשובה ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים

רחבת הכותל המערבי היא כיכר עירונית חשובה ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים. המשמשת באופן מסורתי כמקום מקודש לתפילה.

שלט רחוב.svg
רחבת הכותל
Western Wallplaza
רחבת הכותל המערבי ברובע היהודי בעיר העתיקה
רחבת הכותל המערבי ברובע היהודי בעיר העתיקה
מדינה ישראלישראל ישראל
עיר Emblem of Jerusalem.svg ירושלים
שכונה הרובע היהודי, העיר העתיקה
שטח 7.5 דונם
תאריך הקמה 1967
רחובות מסתעפים מעלה הרב גץ, מעלות הרב שלמה גורן
אתרים הכותל המערבי, מנהרות הכותל, מרכז שרשרת הדורות, הגן הארכאולוגי ירושלים,שער האשפות, ישיבת האידרא, אש התורה
קואורדינטות 31°46′35″N 35°14′01″E / 31.776481°N 35.233667°E / 31.776481; 35.233667
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew.svg
 
רחבת הכותל המערבי
רחבת הכותל המערבי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיקוםעריכה

הכיכר הוקמה בצמוד לכותל המערבי, על חורבות שכונת המוגרבים ב־1967 ואיחודה של העיר ירושלים יחד עם כיבוש הר הבית שנמצא מעליה לצורך הקמת כיכר ציבורית עבור המתפללים הרבים מהארץ ומכל העולם המגיעים אל העיר העתיקה בירושלים. בחלקה הצפוני של הרחבה נמצאים: מנהרות הכותל, מרכז שרשרת הדורות, וישיבת האידרא. בחלקה המערבי נמצאים: "ישיבת אש התורה" וחפירות ארכאולוגיות שמתכוננות להיפתח לציבור בשנה הבאה ביחד עם מרכז מבקרים חדש עבור מבקרי הכותל המערבי. בחלקה הדרומי נמצאים: "חפירות הכותל המערבי", "הגן הארכאולוגי ירושלים", "ישיבת פורת יוסף", ו"שער האשפות".

מתחם הכניסה אל "מנהרות הכותל" מחבר את רחבת הכותל אל רחוב הגיא ברובע המוסלמי של העיר העתיקה ומעליו רחוב מדרגות מעלה הרב יהודה גץ משמש בתור הכניסה אל הרחבה מכיוון אזור השווקים. מעל הרחבה בצידה המערבי נמצא "רחוב הכותל", המשמש כרחוב מגורים עבור תושבי הרובע היהודי וגם כתצפית על כל הרחבה ביחד יכולת נקודות עצירה ומנוחה עבור תיירים המגיעים לסיורים בעיר העתיקה. לצד שער הרחבה הדרומי נמצא רחוב מעלות רבי יהודה הלוי המקשר את הרחבה אל רחוב משגב לדך שרובע היהודי ואל רחבת המנורה, המשמשת כנקודת תצפית אל הר הבית ואל הר הזיתים ובה מוצג לראווה דגם של מנורת שבעת הקנים (הועתקה זמנית לכיכר החורבה עקב העבודות לבניית מעלית הכותל). רחוב מעלות הרב שלמה גורן היוצא מכיוון: "שער האשפות" ועולה אל אזור הרובע הארמני משמש בתור הכניסה הדרומית של הרחבה. סמוך לשער הדרומי נבנית מעלית הכותל שעתידה לחבר בין מפלס הרובע היהודילמפלס רחבת הכותל.

היסטוריהעריכה

לפני כיבוש מזרח העיר בידי כוחות צה"ל שכנה בצמוד אל הכותל המערבי שכונת המוגרבים שהוקמה בשנת 1193 על ידי בנו של צלאח א-דין, אל-אפדל איבן צלאח א-דין עבור מוסלמים יוצאי המגרב. בשנת 1887 ניסה הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד לקנות את בתי השכונה ולתת לתושבי השכונה בתים במקום אחר, ניסיון שלא צלח. הכותל המערבי היה סימטה צרה הצמודה אל בתי המוסלמים כאשר המתפללים היהודים נהגו להתפלל במקום ללא שום תנאים, מפני שהשלטון המנדטורי אסר על העמדת מחיצה בין נשים לבין גברים ועל הצבת ספסלים לישיבה. המתפללים סבלו התנכלויות מצד התושבים המוסלמים שנהגו להפריע ליהודים להתפלל וגם להשליך אשפה בצמוד אל אבני הכותל.

עד 1967 נקרא הרחובות המובילים מ-שער יפו ועד שער האשפות המוביל אל הרחבה בשם: דרך הכותל המערבי ובדרך זו הלכו אליו יהודים מאחורי החומות כדי להתגונן מפני כוחות הלגיון הירדני.

שלושה ימים לאחר מלחמת ששת הימים נתבקשו התושבים לפנות את 135 בתי השכונה כולל מסגד שהיה בשכונה לצורך יישור השטח והקמת כיכר ציבורית עבור מתפללי הכותל המערבי. השריד היחידי שנותר ברחבת הכותל המערבי משכונת המוגרבים זהו "גשר המוגרבים" המוביל מרחבת הכותל לשער המוגרבים, אשר קרס גם הוא ב-2004 ובמקומו נבנה גשר זמני[1].

תוכניות לעיצוב רחבת הכותלעריכה

באוגוסט 1967, התמנה האדריכל יוסף שנברגר להתוות תוכנית ראשונה לרחבת הכותל, אלא שקמה התנגדות מצד גורמים תכנוניים לתוכנית, שהפכה במהרה לראשונה מבין סדרה של תוכניות שלא הושלמו מעולם. בשנת 1970, הוזמן אדריכל הנוף שלמה אהרונסון לערוך תוכנית לעיצוב רחבת הכותל. הוא הציע להעמיק את חלקה המזרחי של הרחבה באמצעות חפירה באדמה, שתגיע עד למפלס הרחוב בתקופת הבית השני.[2]

בשנת 1972, עיריית ירושלים הזמינה את האדריכל משה ספדיה לתכנן את המתחם. תוכניתו, שממשיכה במידת מה את זו של אהרונסון. ספדיה תכנן רחבה מדורגת היורדת מהרובע היהודי עד למפלס הרחוב ההרודיאני, ויוצרת סדרה של רחבות מדורגות המשקיפות לעבר הכותל. גם התוכנית הזו לא מומשה מעולם, אך את הקמרונות והכיפות מימש האדריכל בבניין ישיבת פורת יוסף בשולי הרחבה, ובדירתו הפרטית שאותה הקים בחזית הרובע היהודי הפונה אל רחבת הכותל.[3]

בשנת 1976, עמד עו"ד ארווין שמרון בראש ועדת שמרון, שהוקמה כדי לבחון הצעות לתכנון רחבת הכותל . הוועדה המליצה על אימוץ התוכנית של האדריכל משה ספדי (שלבסוף לא יושמה בפועל).[4]

בשנת 2015 נחשף כי מתוכנן מרכז מבקרים חדש מעל האתר הארכאולוגי ברחבה שייקרא בשם "בית הליבה", ביוזמת הקרן למורשת הכותל המערבי ובתכנונה של האדריכלית עדה כרמי-מלמד[5].

גלריהעריכה

אתרים מסביב לרחבת הכותל המערביעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה