יוסף שנברגר

יוסף שנברגר
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	19 באוקטובר 1912; ח' בחשוון ה'תרע"ג; פרנקפורט, הקיסרות הגרמנית
פטירה	13 ביוני 1982 (בגיל 69); כ"ב בסיוון ה'תשמ"ב; ישראל
תחום יצירה	אדריכלות

יוסף שנברגר (ח' בחשוון ה'תרע"ג, 19 באוקטובר 1912 – כ"ב בסיוון ה'תשמ"ב, 13 ביוני 1982) היה אדריכל ישראלי שהתמחה במיוחד בתכנון מוסדות ציבור, ישיבות, בתי חולים ובתי אבות. תכנן ובנה בתי כנסת שונים בירושלים וביישובים שונים בארץ, בנה מקוואות ברחבי הארץ, תכנן את בית החולים "מעיני הישועה" בבני ברק, וכן תכנן יחד עם האדריכל דוד אנטול ברוצקוס את הקמפוס החדש של המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.

חייו

שנברגר נולד בשנת 1912 בפרנקפורט-דמיין, גרמניה. גמר לימודיו באדריכלות והנדסה בדרמשטאדט בשנת 1933 ועלה ארצה בשנת 1935. בתקופת המנדט עבד כאדריכל במ.ע.צ. בשנות ה-40 תכנן את הפנימייה של ישיבת מקור חיים^[1] ופאסאג' תעשייתי בתל ארזה עבור פאג"י^[2].

עם קום המדינה פעל כסגן מנהל המחלקה לפיתוח ירושלים בסוכנות היהודית, ומאז שנת 1950 עבד כאדריכל עצמאי בירושלים.

בהמשך היה חבר בוועדה לתכנון ובניה בעיריית ירושלים, והיה חבר בוועדת השיפוט של תחרות לעיצוב מבנה עיריית ירושלים בשנת 1963^[3].

הוא שיקם מבני דת ברחבי ישראל, בהם את בית הכנסת העתיק בברעם ואת בית העלמין בצפת^[4]. בשנת 1956 הוא זכה בתחרות לשיפוץ קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון^[5]^[6].

בשנות ה-60 שנברגר תכנן ישיבות רבות בהם את ישיבת טשעבין^[7], מדרשית נעם, ישיבת גרודנא באשדוד וישיבת אופקים^[8].

בנוסף הוא תכנן בתי כנסת, בהם את בתי הכנסת של קיבוץ לביא^[9] ושל קיבוץ שלוחות^[10]. שנברגר עסק רבות בעקרונות שמאחורי תכנון בתי כנסת^[11] והתעניין גם בעיצוב ובאמנות של עתיקות^[12]. הוא היה בחבר השופטים שבחר את המוצגים לתערוכה של אמנות שימושית באיטליה בשנת 1954^[13]. בסוף שנות ה-50 היו שותף לפרויקט של הקמת סבילים עבור האוכלוסייה הערבית^[14].

לאחר מלחמת ששת הימים נשא באחריות התכנון של רחבת הכותל המערבי, אתר מערת המכפלה בחברון, ואתר קבר רחל. את כל פעולותיו עשה על פי הוראת הרבנים ובהם מורה דרכו הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב מבריסק, הרב מטשיבין, הרב בצלאל ז'ולטי, והאדמו"ר מסלונים שלום נח ברזובסקי. בעת שתכנן את היכל ישיבת גרודנא באשדוד הציע לבנות את היכל הישיבה בצורת מתומן כדי להתאים מבנה המכוון לירושלים לצורת המגרש, אולם הרב יוסף שלמה כהנמן נרתע מהתוכנית החדשנית^[15]. שימש כגורם מפשר בבניית "כביש רמות", ושיקום העיר העתיקה ובאתרים נוספים, בהיותו איש-מקצוע המקובל על מוסדות השלטון ויהודי דתי האמון על הציבור החרדי.

בשנת תשל"ד חיבר ספר בשם "מקואות" המשלב ידע היסטורי, הלכתי וטכני בענייני המקואות, ומתאים לאדריכלים ולמורי הוראה.

החל משנת 1970 צירף אליו את עמיתו אדריכל טוביה קץ כשותף לעסק וכחבר לעבודה.

התגורר בסוף חייו ברובע היהודי בירושלים עד לפטירתו בשנת 1982. זכרו הונצח על ידי עיריית ירושלים בקריאת רחוב על שמו בשכונת רמות.

בתו רחל (ה'תש"ב - ה'תשע"ט) הייתה נשואה לרב ישראל גנס^[16].

גלריית תמונות

חזית בית הכנסת בקיבוץ שלוחות
אולם התפילה בבית הכנסת בקיבוץ שלוחות
היכל ישיבת קול תורה, 1957
בית הכנסת בקיבוץ חפץ חיים, 1960
בית הכנסת בקיבוץ בארות יצחק, 1972
אולם התפילה בבית הכנסת בכפר עציון עם ויטראז' מעשה ידי פרלי פלציג
מרכז רפואי מעיני הישועה, בני ברק
בית הכנסת החורבה ברובע היהודי, שבו השתתף בשיקומו הראשוני
בית כנסת בכפר הנוער עיינות, 1961

לקריאה נוספת

אבא אלחנני ואחרים (עורכים): תוי - כתב עת לאדריכלות, גיליון 12, 1972 - פרויקט שער הבירה

קישורים חיצוניים

יוסף שנברגר: מקוואות, ה'תשל"ד (גרסה דיגיטלית של הספר באתר "דעת").
מיכאל יעקובסון: סקירה על בית הכנסת שתכנן בקיבוץ בארות יצחק, באתר 'חלון אחורי', 7.11.12
מיכאל יעקובסון: סקירה על בית הכנסת שתכנן בקיבוץ חפץ חיים, באתר 'חלון אחורי', 20.4.13
מיכאל יעקובסון: סקירה על בית הכנסת שתכנן בקיבוץ כפר עציון, באתר 'חלון אחורי', 8.5.14
מיכאל יעקובסון: סקירה על בית הכנסת בקיבוץ לביא, באתר 'חלון אחורי', 28.5.14
מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בית הכנסת בקיבוץ שלוחות, באתר 'חלון אחורי', 29.11.17
מיכאל יעקובסון: סיבוב בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, באתר 'חלון אחורי', 13 באוקטובר 2018
מיכאל יעקובסון: סיבוב בישיבת קול תורה בשכונת בית וגן, באתר 'חלון אחורי', 30 בינואר 2019
מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הכנסת שהוסב לספרייה בכפר הנוער עיינות, באתר 'חלון אחורי', 20 בינואר 2021
יוסף שנברגר, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ חנוכת בנין הפנימיה של ישיבת "מקור חיים", הארץ, 5 באפריל 1945
^ הסתדרות פאג"י בירושלים, הצופה, 11 בדצמבר 1947
^ הושלמו ההכנות לקראת התחרות לתכנון בית עיריית ירושלים, הצופה, 11 באוגוסט 1963
^ מנחם רהט, הגשר החדש נבנה בטעות, מעריב, 25 ביוני 1964
^ מי הם העוסקים בהריסת מקומות קדושים, הצופה, 10 במרץ 1957
^ מה עשה משרד הדתות לשיפור המקום במירון?, הצופה, 6 ביוני 1957
^ בניין חדש יוקם לישיבת כוכב מיעקב, מעריב, 14 באוגוסט 1962
^ א. בן יצחק, אופקים חדשים ל"ישיבת אופקים", הצופה, 6 בספטמבר 1964
^ לביא - נקודת הארחה לתיירים בגליל התחתון, הצופה, 21 ביוני 1963
^ מרדכי טננבוים, בית כנסת תרש הוקם בקיבוץ שלוחות, מעריב, 22 בספטמבר 1965
נחנך בית הכנסת בקיבוץ שלוחות, הצופה, 16 בספטמבר 1965
^ חוה זהבי, תחרות רוחנית מרתקת, הצופה, 23 בדצמבר 1966
^ מדריך מוסמך, מעריב, 20 בפברואר 1970
^ זאב אפלבוים, ישראל תשלח 200 מוצגים לתערוכה הבינלאומית לאמנות שימושית באיטליה, חרות, 11 במאי 1954
^ שוקת ציבורית לעוברי דרך ערבים, הצופה, 10 ביוני 1959
^ נר לשולחן שבת פרשת תרומה, גיליון 398
^ משה ויסברג, הרבנית בת ה-77 הלכה לעולמה מדום לב, באתר בחדרי חרדים, 18 בפברואר 2019

[1] חנוכת בנין הפנימיה של ישיבת "מקור חיים", הארץ, 5 באפריל 1945

[2] הסתדרות פאג"י בירושלים, הצופה, 11 בדצמבר 1947

[3] הושלמו ההכנות לקראת התחרות לתכנון בית עיריית ירושלים, הצופה, 11 באוגוסט 1963

[4] מנחם רהט, הגשר החדש נבנה בטעות, מעריב, 25 ביוני 1964

[5] מי הם העוסקים בהריסת מקומות קדושים, הצופה, 10 במרץ 1957

[6] מה עשה משרד הדתות לשיפור המקום במירון?, הצופה, 6 ביוני 1957

[7] בניין חדש יוקם לישיבת כוכב מיעקב, מעריב, 14 באוגוסט 1962

[8] א. בן יצחק, אופקים חדשים ל"ישיבת אופקים", הצופה, 6 בספטמבר 1964

[9] לביא - נקודת הארחה לתיירים בגליל התחתון, הצופה, 21 ביוני 1963

[10] מרדכי טננבוים, בית כנסת תרש הוקם בקיבוץ שלוחות, מעריב, 22 בספטמבר 1965
נחנך בית הכנסת בקיבוץ שלוחות, הצופה, 16 בספטמבר 1965

[11] חוה זהבי, תחרות רוחנית מרתקת, הצופה, 23 בדצמבר 1966

[12] מדריך מוסמך, מעריב, 20 בפברואר 1970

[13] זאב אפלבוים, ישראל תשלח 200 מוצגים לתערוכה הבינלאומית לאמנות שימושית באיטליה, חרות, 11 במאי 1954

[14] שוקת ציבורית לעוברי דרך ערבים, הצופה, 10 ביוני 1959

[15] נר לשולחן שבת פרשת תרומה, גיליון 398

[16] משה ויסברג, הרבנית בת ה-77 הלכה לעולמה מדום לב, באתר בחדרי חרדים, 18 בפברואר 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]


תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	19 באוקטובר 1912 ח' בחשוון ה'תרע"ג הקיסרות הגרמנית פרנקפורט, הקיסרות הגרמנית
פטירה	13 ביוני 1982 (בגיל 69) כ"ב בסיוון ה'תשמ"ב ישראל ישראל
תחום יצירה	אדריכלות