ריפוי העיוור מבית צידה

ישו מרפא את העיוור מאת א. מירונוב

ריפוי העיוור מבית צידה הוא נושאו של אחד מהנסים של ישו. הוא מופיע רק בבשורת מרקוס ח: 26-22[1] [2]. מיקומה המדויק של בית צידה נתון לוויכוח בקרב החוקרים, אך ככל הנראה היא מצויה בתל בית ציְדה השוכן בבקעת בית צידה בתוך שטח פארק הירדן בצפון-מזרחה של הכנרת. בשטח התל, שהיה ידוע פשוט כ"א-תל". התגלו שרידים של עיר עתיקה המזוהה כ"בית צידה" ההלניסטית.

על פי בשורת מרקוס, ח 22–26, כאשר הגיע ישו לעיירה בגליל, לבית צידה, הוא התבקש לרפא עיוור. ישו אחז בידו של העיוור והוליך אותו אל מחוץ לעיר, מרח טיט שיצר מערבוב רוקו ומעפר על עיניו של העיוור והניח עליו את ידיו. כאשר שאל אותו ישו האם הוא רואה, השיב העיוור "אֶרְאֶה אֶת־בְּנֵי הָאָדָם כִּי מִתְהַלְּכִים כְּאִילָנוֹת אֲנִי רֹאֶה", ישו חזר הניח את ידיו מחדש על עיני העיוור, והתוצאה הייתה שעיניו נפקחו לראייה ברורה ומושלמת. ישו שולח אותו לביתו ומצווה עליו "אַל־תָּבֹא אֶל־תּוֹךְ הַכְּפָר ואַל־תְּדַבֵּר לְאִישׁ בַּכְּפָר".

אף על פי שהסיפור נמצא רק בבשורת מרקוס, הוא נתמך בחוזקה על ידי "קריטריון המבוכה" (Criterion of embarrassment - כלי ביקורת לטובת הברית החדשה, כאשר קיים חשש לקיומה של אפולוגטיקה שאינה תואמת לנאמר בכתבי הקודש), שכן ניתן לטעון כי המאמינים נוצרים הקדומים "לא שבעו נחת" מכך שישו "נאלץ לכאורה" לברך פעמיים לצורך השגת התוצאה הראויה.

הסופר הנזיר בדה ונרביליס, שנודע בזכות היותו סופר ומשכיל, אשר עבודתו המפורסמת ביותר, קשורה בתולדות הכנסייה של האומה האנגלית, טוען כי "באמצעות הנס הזה, מלמד אותנו המשיח עד כמה גדול עיוורונו הרוחני של האדם, שרק בהדרגה, ובשלבים רצופים, הוא יכול להגיע להארה של ידע אלוהי" [3] .

הציטוט המדויק על נס הריפוי הזה מתוך הברית החדשה הוא כלהלן:

22 וַיָּבֹא אֶל־בֵּית צָיְדָה וַיָּבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ עִוֵּר וַיִּתְחַנֲנוּ לוֹ לָגַעַת בּוֹ׃ 23 וַיֹּאחֶז בְּיַד הָעִוֵּר וַיּוֹלִיכֵהוּ אֶל־מִחוּץ לַכְּפָר וַיָּרָק בְּעֵינָיו וַיָּשֶׂם יָדָיו עָלָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲרֹאֶה אָתָּה׃ 24 וַיַּבֵּט וַיֹּאמֶר אֶרְאֶה אֶת־בְּנֵי הָאָדָם כִּי מִתְהַלְּכִים כְּאִילָנוֹת אֲנִי רֹאֶה׃ 25 וַיּוֹסֶף וַיָּשֶׂם שֵׁנִית יָדָיו עַל־עֵינָיו וַתִּפָּקַחְנָה עֵינָיו וַיֵּרָפֵא וַיַּרְא הַכֹּל הֵיטֵב עַד־לְמֵרָחוֹק׃ 26 וַיְשַׁלְּחֵהוּ אֶל־בֵּיתוֹ וַיֹּאמַר אַל־תָּבֹא אֶל־תּוֹךְ הַכְּפָר (וְאַל־תְּדַבֵּר לְאִישׁ בַּכְּפָר)׃

הבשורה על-פי מרקוס, פרק ח, פסוקים 22–26, בתרגום דליטש

הברית החדשה מתארת רק נס נוסף אחד שנעשה בבית-צידה, נס הלחם והדגים שבו האכיל אלפי נפשות ממעט ככרות לחם ומעט דגים, מתועד בבלוקס ט: 16. לפי בשורת יוחנן כא: 25, נעשו על ידי ישו הרבה יותר נסים מאשר הללו שתועדו בכתב.

על פי מתי יא: 22-21, הוכיח ישו את העיר בית צידה על חוסר האמונה בה למרות כל המעשים האדירים והנסים שנעשו בקרבה. " 21 אוֹי לָךְ כּוֹרָזִין אוֹי לָךְ בֵּית־צַיְדָה כִּי הַגְּבוּרוֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוֹּ בְקִרְבְּכֶן לוּ בְּצוֹר וּבְצִידוֹן נַעֲשׂוֹּ הֲלֹא־כְבָר שָׁבוּ בְּשַׂק וָאֵפֶר׃ 22 אֲבָל אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי בְּיוֹם הַדִּין יֵקַל לְצוֹר וְצִידוֹן מִכֶּם"

מייסד המתודיזם ג'ון וסלי מציע כי ישו ליווה את האיש מחוץ לעיירה לפני שריפא אותו, כמצעד של מורת רוח כנגד תושבי בית צידה, בשל חוסר אמונתם העיקש"[4].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ The Miracles of Jesus by Craig Blomberg, David Wenham 2003 ISBN 1592442854 page 419
  2. ^ "Biblegateway Mark 8:22-26". Biblegateway.com. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2018. 
  3. ^ Bede, On the Gospel of Mark, quoted in Pulpit Commentary on Mark 8, accessed 25 November 2017
  4. ^ Wesley, J., Notes on the New Testament on Mark 8, accessed 25 November 2017

ראו גםעריכה