פתיחת התפריט הראשי

ריצת מרתון במשחקים האולימפיים

היסטוריהעריכה

ריצת המרתון המודרנית נוצרה ועוצבה בעקבות המשחקים האולימפיים. מישל בריאל, הוגה רעיון ריצת המרתון, הציע לחברו פייר דה קוברטן, יוזם המשחקים המודרניים, להוסיף את המירוץ לאולימפיאדה המודרנית הראשונה באתונה בשנת 1896. המירוץ נועד להנציח את השליח היווני פידיפידס, שעל פי האגדה העממית, רץ מהעיר מרתון לאתונה, כדי לבשר על הניצחון היווני[1][2]. הריצה החלה בעיר מרתון והסתיימה באצטדיון פאנאתינאיקו שבאתונה, מרחק של 40 ק"מ. את הריצה ניצח ספירידון לואיס, מחלק מים יווני, שקבע זמן של שעתיים, 58 דקות ו-50 שניות.

באולימפיאדות הראשונות מרחק הריצה נע בין 40 ל-42 ק"מ, בהתאם למרחק שהיה קיים בין 2 נקודות עליהם החליטו המארגנים. באולימפיאדת לונדון (1908) הוצג סטנדרט חדש לריצה ונקבע מרחק של 42.195 ק"מ[3]. המרחק, הנחשב היום למרחק הסטנדרטי לריצת מרתון התקבל באופן רשמי רק באולימפיאדת פריז (1924)[4].

ריצת המרתון במשחקים האולימפיים זכתה לפופולריות רבה ובעקבותיה נוצרו מספר תחרויות מרתון במקומות שונים בעולם כולל מרתון בוסטון (1897), מרתון פריז (1902), מרתון יונקרס בניו יורק (1907) ומרתון פוליטכניק בלונדון (1909). תחרויות אלה הובילו להתפשטות ענף ריצות הכביש במהלך המאה העשרים.

עם השנים התפתחה מסורת על פיה ריצת המרתון היא האירוע הסוגר את תחרויות האתלטיקה במשחקים האולימפיים, והיא מתקיימת ביום האחרון למשחקים. קו הסיום בריצה נמצא, בדרך כלל, בתחומי האצטדיון האולימפי. טקס הענקת המדליות למנצחים משולב בטקס הסיום של המשחקים.

השיא האולימפי בריצה עומד על 2:06:32 שעות. השיא נקבע על ידי סמואל ואנג'ירו באולימפיאדת בייג'ינג (2008). השיא לנשים הוא 2:23:07 שעות ונקבע על ידי טיקי גלנה באולימפיאדת לונדון (2012). אבבה ביקילה ווולדמר סירפינסקי הם שני הרצים היחידים שזכו פעמיים במדליית זהב.

טבלת המדליותעריכה

גבריםעריכה

קטגוריה

אתונה (1896) יוון 1828  ספירידון לואיס יוון 1828  צ'רילאוס וסילקוס הונגריה (1867-1918)  גיולה קלנר
פריז (1900) צרפת  מישל תאטו צרפת  אמיל שמפיון   ארנסט פסט
סנט לואיס (1904) ארצות הברית  תומאס היקס ארצות הברית  אלבר קורה ארצות הברית  ארתור ניוטון
לונדון (1908) ארצות הברית  ג'וני הייז בריטניה  צ'ארלס הפרון[א] ארצות הברית  ג'וזף פורשו
סטוקהולם (1912)   קן מקארתור   כריסטיאן גיטשם ארצות הברית  גסטון סטרובינו
אנטוורפן (1920) פינלנד  הנס קולמיינן אסטוניה  יורי לוסמן איטליה (1861-1946)  ולריו ארי
פריז (1924) פינלנד  אלבין סטנרוס איטליה (1861-1946)  רומיאו ברטיני ארצות הברית  קלרנס דמאר
אמסטרדם (1928) צרפת  אחמד בוגהרה אל אופי צ'ילה  מנואל פלאזה פינלנד  מרטי מרטלין
לוס אנג'לס (1932) ארגנטינה  חואן קרלוס זבלה בריטניה  סם פריס פינלנד  ארמס טויבונן
ברלין (1936) יפן  סון קי-צ'ונג בריטניה  ארני הארפר יפן  נאם סונג-יונג
לונדון (1948) ארגנטינה  דלפו קבררה בריטניה  טום ריצ'רדס בלגיה  אטיין גלי
הלסינקי (1952) צ'כוסלובקיה  אמיל זטופק ארגנטינה  רנלדו גורנו שוודיה  גוסטב יאנסון
מלבורן (1956) צרפת  אלן מימון יוגוסלביה  פראניו מיכאליץ' פינלנד  וייקו קרבונן
רומא (1960) אתיופיה  אבבה ביקילה מרוקו  ראדי בן עבדולסאלם ניו זילנד  בארי מגי
טוקיו (1964) אתיופיה  אבבה ביקילה בריטניה  בזיל היטלי יפן  קוקיצ'י צובוריה
מקסיקו סיטי (1968) אתיופיה  מאמו וולדה יפן  קיני קימיהארה ניו זילנד  מייק ראיין
מינכן (1972) ארצות הברית  פרנק שורטר בלגיה  קארל ליסמונט אתיופיה  מאמו וולדה
מונטריאול (1976) מזרח גרמניה  ולדמאר סירפינסקי ארצות הברית  פרנק שורטר בלגיה  קארל ליסמונט
מוסקבה (1980) מזרח גרמניה  ולדמאר סירפינסקי הולנד  חרארד נייבור ברית המועצות  סטימקול דז'ומנזרוב
לוס אנג'לס (1984) פורטוגל  קרלוס לופז אירלנד  ג'ון טריסי בריטניה  צ'רלי ספדינג
סיאול (1998) איטליה  ג'לינדו בורדין קניה  דאגלס ואקיאיהורי ג'יבוטי  חוסיין אחמד סלאח
ברצלונה (1992) קוריאה הדרומית  הוואנג יונג-צ'ו יפן  קויצ'י מורישיטה גרמניה  סטפן פרייגנג
אטלנטה (1996) דרום אפריקה  ג'וזיה ת'אגוויין קוריאה הדרומית  לי בונג-ג'ו קניה  אריק וייניינה
סידני (2000) אתיופיה  גזאהגנה אברה קניה  אריק וייניינה אתיופיה  טספאיה טולה
אתונה (2004) איטליה  סטפנו בלדיני ארצות הברית  מב קפלזהי ברזיל  ונדרליי דה לימה
בייג'ינג (2008) קניה  סמואל וונג'ירו מרוקו  ג'וואד עריב אתיופיה  טסגאי קבדה
לונדון (2012) אוגנדה  סטיבן קיפרוטיץ' קניה  אבל קירוי קניה  וילסון קיפסנג קיפרוטיץ'
ריו דה ז'ניירו (2016) קניה  אליוד קיפצ'וגה אתיופיה  פאיסה לילסה ארצות הברית  גאלן ראפ
  1. ^ התחרה תחת הדגל הבריטי, אך ייצג את דרום אפריקה

נשיםעריכה

קטגוריה

לוס אנג'לס (1984) ארצות הברית  ג'ואן בנואה נורווגיה  גרטה וייץ פורטוגל  רוזה מוטה
סיאול (1998) פורטוגל  רוזה מוטה אוסטרליה  ליסה מרטין מזרח גרמניה  קתרין דורה-הייניך
ברצלונה (1992) הוועד האולימפי הבינלאומי  ולנטינה יגורובה יפן  יוקו ארימורי ניו זילנד  לוריין מולר
אטלנטה (1996) אתיופיה  פטומה רובה רוסיה  ולנטינה יגורובה יפן  יוקו ארימורי
סידני (2000) יפן  נאוקו טקהאשי רומניה  לידיה סימון קניה  ג'ויס צ'פצ'ומבה
אתונה (2004) יפן  מיזוקי נוגוצ'י קניה  קתרין נדרבה ארצות הברית  דינה קסטור
בייג'ינג (2008) רומניה  קונסטנטינה דיטה-טומסקו קניה  קתרין נדרבה הרפובליקה העממית של סין  ז'ו שונקסיו
לונדון (2012) אתיופיה  טיקי ג'לנה קניה  פריסקה ג'פטו רוסיה  טטיאנה פטרובה ארכיפובה
ריו דה ז'ניירו (2016) קניה  ג'מיימה סומגונג בחריין  יוניס קירווה אתיופיה  מארה דיבאבה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה