רמאדי

עיר בעיראק

רמאדיערבית: الرمادي, תעתיק מדויק: אלרמאדי. בעברית פירושו "האפור") היא עיר במרכז עיראק, בירתו של מחוז אל-אנבאר. רמאדי ממוקמת במישור פורה ומושקה היטב. העיר נוסדה בשנת 1879 על ידי האימפריה העות'מאנית.

רמאדי
الرمادي
מדינה עיראקעיראק  עיראק
מחוז אל-אנבר
תאריך ייסוד 1869 עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 50 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 456,853 (נכון ל־2004)
קואורדינטות 33°25′31″N 43°18′13″E / 33.42528°N 43.30361°E / 33.42528; 43.30361
אזור זמן UTC +3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

העיר משתרעת לאורך כ-60 קילומטרים על נהר הפרת והיא העיר הגדולה במחוז אל-אנבאר. על פי נתוני האו"ם חיו בשנת 2004 ברמאדי 483,209 תושבים, רובם מוסלמים סונים. העיר היא בין הערים המרכזיות באזור המכונה המשולש הסוני.

העיר ממוקמת כ-50 ק"מ ממערב לפלוג'ה ו-11 ק"מ ממערב לבירת עיראק, בגדאד. העיר נחשבת למקום אסטרטגי מאוד, מכיוון שהיא שוכנת על נהר הפרת ועל הכביש המוביל לירדן וסוריה. לכן, העיר עברה מלחמות רבות, שכללו את המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה, המלחמה האנגלו-עיראקית, שבה שימשה בסיס חשוב לכוחותיו של רשיד עאלי אל-כילאני, ומלחמת עיראק בין השנים 2003 ל-2006, כאשר היוותה מרכז חשוב להתנגדות לכיבוש האמריקאי ולאנשי אל-קאעידה. העיר נפגעה רבות במלחמת עיראק ובמלחמת האזרחים השנייה בעיראק. לאחר נסיגת הכוחות האמריקניים בשנת 2011, העיר נקלעה למחלוקת אלימה בין השלטון העיראקי לבין ארגון הטרור הקיצוני דאעש. רמאדי נפלה לידי שלטון המדינה האסלאמית במאי 2015 וחזרה לשלטון עיראק כשבעה חודשים לאחר מכן, ב-28 בדצמבר 2015.

היסטוריהעריכה

התיישבות אנושית הייתה קיימת באזור מימי קדם, אולם העיר נוסדה ב-1869 על ידי מידהט פאשה, המושל העות'מאני של בגדאד, כחלק ממדיניות שתכליתה ליישב את הבדואים הנוודים בעיראק ביישובי קבע. זאת מתוך אמונה שקירוב הבדואים ואיגודם למרכז האימפריה יאפשר יותר שליטה.

בתחילת המאה ה-20 העיר יושבה בעיקר בידי בני שבט דוליים שעדיין לא אימצו לעצמם אורח חיים עירוני, וקיימו כלכלה חקלאית.

העיר הייתה לזירת קרבות במהלך המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה. ביולי 1917 ניסה הצבא הבריטי, ללא הצלחה, לכבוש את העיר במהלך קרב רמאדי הראשון ורק בספטמבר 1917 נכבשה העיר במהלך קרב רמאדי השני.

גם בזמן מלחמת העולם השנייה העיר הייתה יעד לעימותים רבים ולאחר המלחמה האנגלו-עיראקית שהתרחשה במאי 1941 נכבשה העיר שוב על ידי הבריטים.

לאחר שבשנת 1987 הוקמה בעיר אוניברסיטה ומעמדה המסחרי של רמאדי השתפר, חדרה לעיר תרבות קוסמופוליטית, ליברלית וחילונית, יותר מערים אחרות במשולש הסוני. האליטות העירוניות היו בעלות קשר לשלטון הארצי. בנוסף על כך, העיר שימשה מרכז של אנשי צבא רבים.

בשנת 1995 התקיימו הפגנות רחבות כנגד נשיא עיראק סדאם חוסיין, והן דוכאו לאחר אלימות רבה.

מנובמבר 2014 ובמשך חדשים ארוכים נוהל קרב על כיבוש העיר מצד המדינה האסלאמית, עם התנגדות מצד הכוחות העיראקיים וליווי אווירי בהובלת ארצות הברית. בעת ניהול הקרב כבר היה רובו של מחוז אל-אנבר בשליטת ארגון הטרור. במאי 2015 נסוג הצבא העיראקי ואיפשר לדאע"ש להשתלט על העיר, אך בדצמבר באותה שנה שבו העיראקים לעיר וכבשו אותה במלואה.[1]

דמוגרפיהעריכה

בשנת 2011 גרו בעיר כ-375,000 תושבים, אך מספר זה ככל הראה השתנה בעקבות מלחמת האזרחים. האוכלוסייה שבה צמחה במהירות במחצית השנייה של המאה ה-20- בשנת 1956 גרו בעיר כ-12 אלף תושבים, ובשנת 1987 גרו בה כ-192 אלף איש.

האוכלוסייה מאוד הומוגנית, וכ-90% ממנה ערבים סונים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא רמאדי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה